המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: כקילומטר צפונית לכניסה לישוב שריגים, על כביש 353, נ.צ: 621349 / 193168
נקודת סיום: על כביש 35 , כקילומטר מערבית לבית-ג’וברין, נ.צ: 612519 / 189279
אורך המקטע: כ 12 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 9 – מבואות ירושלים.
אם במקטע הקודם טיילנו באזור המעבר בין העלייה ההדרגתית של הרי ירושלים לשפלה הרי שבמקטע זה אנו מטיילים לאורך הגבעות המתונות של שפלת הרי יהודה. ממקומות רבים במסלול נשקף ממערב נוף מרהיב של השפלה הנמוכה יותר ומישור החוף. במזרח בולטים ממרחק רכסי הרי יהודה הגבוהים. השפלה היא יחידת הנוף המערבית של ארץ יהודה , המשתפלת למרגלותיה ,ומכאן גם שמה. היא חבל ביניים בין הרי יהודה ממזרח לבין מישור החוף ממערב . קביעת גבולות השפלה כרוכה בקשיים מסוימים , שכן בצפונה נמצאת יחידת נוף הדומה לה במבנה הטופוגרפי וברום – הדום הרי שומרון . אולם יחידת נוף זו שונה מהשפלה בזמן היווצרותה , במסלע שלה ובתהליכים הגיאולוגיים שעיצבו אותה. גבולה הצפוני של השפלה נקבע אפוא על פי תפוצת הסלעים האופייניים לה . גבול זה עובר באזור מעבר אפק , ששם אפיקו של נחל שילה ( ואדי א – נאטוף ) הוא הגבול בין תפוצת סלעי הגיר הקשים והדולומיט של הדום הרי שומרון מצפון לבין סלעי הקרטון מכוסי הנרי של השפלה מדרום . הגבול הדרומי שלהנקבע , הן מטעמים היסטוריים הן מבחינת הנוף , באפיקו של נחל שקמה . אך גם כאן קשה להגדיר גבול זה במדויק , שכן יש מעבר הדרגתי מן המבנה הגבעי של השפלה אל מישורי בקעת באר שבע וצפון הנגב . מכיוון שבשפלה מצויות כבר הרבדות של לס מן הנגב , קשה לציין את קו המעבר המוחלט מן השפלה אל דרום הארץ . גבולה המערבי של השפלה אף הוא אינו חד , אלא הדרגתי , בשל צביונה של השפלה כמדרגת מעבר נופית . לכאורה היה צריך לקבוע את הגבול במקום שבו מסתיימות גבעות השפלה ומתחילות אדמות הסחף של מישור החוף , אך התרחבות עמקי הנחלים במערב השפלה גורמת לחדירה עמוקה יחסית של אדמות סחף אלה אל תחום השפלה ולטשטוש קו הגבול . יתר על כן , גבעות השפלה מתנמכות בהדרגה , ולעתים הן נראות כגבנונים בודדים בתחום מישור החוף . גבולה המזרחי של השפלה ברור וחד : הוא נקבע למרגלות הכפיפה המערבית העזה של האנטיקלינה של הרי יהודה . כפיפה זו גרמה להפרש גבהים ניכר בין ההר לבין מדרגת השפלה – מ – 900 מ’ בהר חברון ל – 450 מ’ באזור בית גוברין , ומ – 800 מ’ בהר בית אל לך – 250 מ’ באזור לטרון – ולהיווצרות מערכת של עמקי אורך צרים , אבוסים או עמקי תלם , בין השפלה להר . גבול זה חופף גם את המעבר מתפוצת סלעי הקרטון של השפלה אל סלעי הגיר הקשים והדולומיטים של הרי יהודה .
השפלה היא אגן קערי , שציר הקער שלו הוא מצפון – צפון – מזרח לדרום – דרום – מערב . בצפון תחום קער זה בסדרת קווי העתק שיצרו את עמק אילון . בדרום מתמזג הקער של השפלה במבנים הקערונים של בקעת באר שבע . היא נטויה ממזרח למערב. השתפלותה מתרחשת מרום ממוצע של כ – 450 מ’עד כ – 150 מ’ . היא יוצרת מעין משולש מוארך , שקדקודו בצפון ובסיסו בדרום . רוחבה הממוצע הוא 12 – 15 ק ” מ ואורכה כ – 50 ק ” מ . צורתה זו של השפלה מעידה על התרחבות יחידות הנוף של מרכז ארץ – ישראל כלפי דרום , בהתאם לפנייתו מערבה של קו החוף של הים התיכון . אופייני לה ביתור רב על ידי רשת נחלים היורדים מהרי יהודה מערבה . רשת ניקוז זו תורמת להיווצרות גבעות מעוגלות ומבודדות יחסית ,עמקי נחל מרובים ועמקי ערבה , השונים זה מזה ברוחבם ועומקם . רצועת השפלה הנמוכה מגיעה לרום ממוצע של כ – 250 מ’ . בתחומה הולכות ומתלכדות רשתות הניקוז של הנחלים היורדים ממזרח לאפיקים הראשיים של נחל גוברין , נחל שורק , נחל אילון ועוד . הגבעות הבודדות הופכות כאן לשלוחות מוארכות בעלות שיאים שטוחים ביותר . עמקי הנחלים כאן רחבים מאוד ורדודים , ושיפועי השלוחות מתונים ביותר . שתי מדרגות אלו , הגבוהה והנמוכה , נוצרו כתוצאה מסדרת ההצפות בתקופת המיוקן (23 – 5.3 מיליון שנה לאחור), שבמהלכן הייתה השפלה הגבוהה קו החוף של הים המיוקני , ואילו השפלה הנמוכה הייתה טבלת הגדוד של ים זה . הנסיגות של הים במהלך השלישון (1.75 מיליון שנה לאחור) גרמו להיווצרותן של שלוש תופעות בולטות בשפלה : א . לגבעות השפלה שיאים תואמים , בדומה לאלה של טבלת גדוד ימי . ב . בגבול שבין השפלה הגבוהה והנמוכה פונים הנחלים צפונה , כנראה בגלל החסימה שחסם חול החופים את דרכם באותה עת ג . על ראשי הגבעות יש קונגלומרטים ימיים מתקופת המיוקן , בדומה לאלה האופייניים לאזורי חופים . לגבולה המזרחי של השפלה – המעבר מן ההר לשפלה – אופיינית סדרת עמקי נחלים שכיוונם צפון – דרום וביניהם מפרידים אוכפים נמוכים . סדרת עמקי נחלים אלה נקראת עמקי תלם , והם נוצרו בשל התנאים הטופוגרפיים והליתולוגיים האופייניים לאזור גבולה המזרחי של השפלה . הגבול בין המסלע של ההר במזרח ( גיר קשה ודולומיט ) לבין זה של השפלה במערב ( קרטון ונרי ) הוא קו חולשה אופייני , שתהליכי הסחיפה בו מואצים ומוגברים בשל התאוצה הרבה של המים הזורמים במדרון , על מתלול הכפיפה המערבי העז של הרי יהודה .
גבעות דרום השפלה ומרכזה בנויות מסלעי משקע ימיים, ובעיקר מקירטון, חוואר וחרסיות אאוקניים עם חילופין של קירטון מצורר, עדשות צור ולעיתים גם שכבות דקות של צור .(סלעי הקרטון והחוואר הקירטוני מכוסים בקרום גירי קשה המכונה “נארי” שנוצר עקב תהליכי הבליה באזור אקלימי ים-תיכוני יבש למחצה. עוביו המרבי הנו כ-2 מ’ והוא מצטמצם בהדרגה כלפי דרום. על הנארי מתפתחת קרקע רנדזינה חומה. הקרקע המתפתחת על המדרונות הקירטוניים היא רנדזינה אפורה-בהירה. בעמקים (עמק האלה, עמק גוברין ונחל לכיש) הצטברה אדמת סחף פורייה בצבע חום-כהה שמקורה בהרי יהודה, ובזכותה התאפשר לקיים בעמקים חקלאות מפותחת, כבר בימי קדם. בדרום האזור משתנה הקרקע ללס מעורב ברנדזינה. סלע הקירטון, שהוא הנפוץ בשפלה, הנו רך יחסית לגיר. תכונה זו נוצלה על ידי בני אדם במשך מאות שנים לחציבה של אלפי מערות לשימושים שונים. רוב המערות חצובות מתחת לחיפוי הנארי הקשה והעבה יחסית, שמשמש כגג. הריכוז הגדול ביותר של מערות חצובות הוא באזור בית גוברין ותל מרשה שבמרכז השפלה. כיום, מערות אלה משמשות גם בעלי- חיים רבים כטורפים, עטלפים ודורסי-לילה המוצאים בהם מקום מסתור.
אנו מתחילים מכביש 353 , כקילומטר צפונית לישוב שריגים או בשמו השני: לי און. זהו ישוב קהילתי שהוקם ב 1960 ועבר פיתוח מואץ בשנות ה 90. לאורך כל תוואי מקטע זה, מתלכד שבילנו עם שביל ישראל העובר כאן באזור המוגדר כפארק בריטניה. כשננוע עם השביל מנקודת ההתחלה (1) כמה מאות מטרים דרומה נעבור את הכניסה המזרחית לפארק (2) הנמצאת סמוך לחניון שריגים. הפארק,שוכן בלבה של שפלת יהודה. זהו חבל ארץ בעל ערך רב מבחינה נופית ומבחינת ערכי הטבע והעבר שבו.הוא כולל נופים מרהיבים של גבעות עטורות ביערות נטועים, בחורשים טבעיים ובאתרי עבר מרתקים. אין פלא שמרחבי הפארק, המשתרעים על פני כ-40,000 דונם, מושכים אליהם מטיילים ונופשים רבים המבקשים לבלות בחיק הטבע ולשם כך פיתחה אותו קק”ל. מבחינה גיאולוגית, רוב הסלעים החשופים בפארק בריטניה הם סלעי קירטון עם מעט צור, ששקעו בתקופת האיאוקן ואכן, בשטח הפחות מיוער בולטים סלעים אלה בשטח . נתקדם עוד כ 600 מטר בהמשך השביל ונגיע למשטח מרצפות לבנות שממנו יש תצפית נוחה מערבה (3). כ 800 מטר משם בהמשך השביל נגיע למצפה משואה (4). במקום מגדל המאפשר תצפית לכל הכיוונים , במיוחד למישור החוף בצורה ברורה. במקום גם ספסלי ישיבה ושולחנות פיקניק. זוהי בהחלט נקודת עצירה ראויה. המצפה נמצא בקצה הצפוני של יער משואה המשתרע על פני כ 16000 דונם. השם “מצפה משואה” מנציח פסוק שהתגלה באחד מ”מכתבי לכיש”: “כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני. כי לא נראה את עזקה”. מצפה משואה נמצא בין לכיש ועזקה, ומכאן שמו. ממשיכים דרומה. ממזרח נבחין בישוב צפרירים. נעלה במתינות לרמת אבישור הגבוהה בשטחי הפארק.אנו הולכים על קו המחבר את האוכפים שבין הגבעות המעוגלות המצויות על תוואי השביל. לאחר כ 2 ק”מ של הליכה נוחה על קו הרכס, נבחין בשביל בסימון כחול המתחבר לשביל שלנו מכיוון דרום. בין המשך שביל זה לשביל שלנו מצויים שרידי חורבת צורה (5). היישוב הקדום צורה ישב כאן לסירוגין מאז התקופה ההלניסטית ועד התקופה הערבית הקדומה. השרידים שניתן לראות בחורבה כוללים שרידי חומות ומבנים, חוליות עמודים ומשקופים, שרידי בית בד, בורות מים ומערות חצובות. מראש הגבעה תצפית חובה מדהימה על כל השפלה ומישור החוף (מערבה) ולהרי יהודה (מזרחה). בתקופת הפריחה המקום הופך לשדה ענקי של כלניות . הישוב האחרון כאן היה ישוב מוסלמי מהתקופה המוסלמית הקדומה. השביל שלנו פונה מעט מערבה ולאחר דקות ספורות נגיע לתצפית רמת אבישור ממנה יש תצפית נהדרת על מישור החוף הדרומי הכולל מבט על הים הכחול באופק. נעצור לרגע לתצפית ונזהה את הישובים במישור החוף ובעוטף עזה. הנוף מערבה מורכב משילוב של גבעות טרשים ושטחים מעובדים עד קירבת הישובים במישור החוף.
נמשיך דרומה מתצפית רמת אבישור. בכל תוואי המקטע הצבע הירוק בולט גם בקיץ. בחלק המערבי של שטחי השפלה הנמוכה, צומח חורש פתוח, המורכב בעיקרו מעצי חרוב גדולים וביניהם שיחי אלת המסטיק ואשחר ארצישראלי. דוגמה נאה לטיפוס חורש כזה קיימת ליד עיי כידון. במדרונות סביב לרמתאבישור צומח חורש מפותח וסבוך של אלון מצוי, אלת מסטיק, אלה ארצישראלית, בר-זית בינוני, לבנה רפואי, אשחר ארצישראלי ואחרים. החורש סבוך במיוחד בחלק הצפוני, של הפרק, שם מצטרף לצמחים העץ קטלב מצוי. במקומות הפתוחים נפוצים מאוד שיחי לוטם שעיר ולוטם מרווני. בחורף ובאביב – שפעשל פרחים ססגוניים כגון כלנית מצויה, רקפת מצויה וצבעוני ההרים. יחידת צומח יוצאת דופן בחיוניותה ובחשיבותה באזור זה הם הבוסתנים הנטושים, הצומחים בין טרסות חקלאיות. שטחים ניכרים, במיוחד ממערב לדרך הנוף של הפארק, מכוסים בעצי בוסתן כגון שקד, תאנה, זית, רימון ומשוכות צבר. לצדם בולטים עצי חרוב, אלה אטלנטית ועצי אשל גדולים. מרחוק נראה כבר תל-גודד (6). יש המזהים את תל גודד עם מורשת גת המקראית, עירו של מיכה הנביא. זהו תל קדום כ – 2 ק ” מ מצפון לבית גוברין , בצד כביש עמק – האלה – בית – גברין. רומו 398 מ’ ושמו הערבי הוא תל ג’ דידה . כאן הייתה אחת הערים שכבש סנחריב בשנת 701 לפנה”ס. התל נחפר ב – 1899 – 1900 בידי הקרן הבריטית לחקירת ארץ – ישראל, בראשות פ ” ג’ בליס ור’ מק’ ליסטר . הממצא המעניין ביותר שהתגלה בחפירות היה 37 ידיות מוטבעות בחותם ” למלך ” , שזמנן ימי חזקיהו מלך יהודה , המאה ה – 8 לפנה”ס. הממצא העיקרי באתר הוא מן התקופה הרומית . בחלק הדרומי של הגבעה היה מתחם צבאי מוקף חומה בעלת ארבעה שערים , ובמרכזו בית המפקד . השערים נשתמרו היטב על אומנותיהם , ציריהם ומפתניהם . בין השערים עברו הרחובות הראשיים של העיר , רחוב השתי ורחוב הערב – קרדו ודקומנוס. במרכז השטח המתוחם עמד בית המפקד , שתכניתו הלניסטית : חדריו ערוכים מסביב לחצר קטורה בעלת פריסטיל , ובמרכזה ברכה . נראה שיש לייחס את תאריך הבנייה לימי בית הורדוס . למתחם היה כנראה תפקיד מפתח בשמירה על הדרך מבית גוברין לירושלים . בסביבות התל חצובות עשרות מערות פעמון ומערות קבורה . כמו כן הוכשרו מערות במדרון המזרחי ובדרומו של התל כמערכת מחלות מסתור כנראה בימי מרד בר כוכבא . ממזרח לתל נראית קבוצת אבני המיל של באר רסק. פסגת התל היא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק בריטניה והנוף מרהיב בהתאם. ניתן להשקיף מכאן על הרי חברון, גבעות השפלה ומישור החוף. לא הרחק מכביש 38, העובר למרגלותיו המזרחיים של התל, עוברים שרידי האמה שהוליכה מים ממעיינות הרי חברון לבית גוברין. למרגלות הפסגה חצובות עשרות מערות ובהן גם מערכת מרשימה של מחילות מסתור (הכניסה למערות אסורה).
נרד מתל גודד עם השביל דרומה. לאחר כמה מאות מטרים של הליכה וכמה עשרות מטרים ירידה, השביל פונה מערבה. אנו יורדים באוכף כאשר מצפון לנו שלוחה ועליה חורבת אלים – שרידי ישוב יהודי מתקופת בר כוכבא ומדרום שלוחה ועליה קבוצת מערות (מערות מיכל) ושרידי מבנים. בכל האזור יש שפע של מערות ושרידי ישובים מתקופות שונות, מה שמעיד על התיישבות רצופה לאורך הדורות באזור זה. מדרום לנקודת גובה 288, נעבור בשדה עיריות (בעונת הפריחה) והמחזה מרהיב. בטווח הקרוב נראים הישובים גלאור ובית ניר. מרחוק נראה כביש 6. תמונת הגבעות המשתפלות כלפי מערב משרה אווירה פסטורלית. עוד כמה מאות מטרים והשביל מתעקל דרומה. לאחר כ 500 – 600 מטר נוספים הוא שוב מתעקל בחדות מערבה. מצפון מערב לעיקול במרחק כמה עשרות מטרים בולטת בשטח הכניסה למערת פעמון מרשימה (7). מיד לאחר מכן מדרום לשביל נבחין בשרידי חורבה , בורות כבשן סיד ושרידי ערק אל חלא – חווה חקלאית מימי בית שני שעליה הוקם מבנה רומי. לאחר עוד כ 400 מטר נחצה את כביש בית-גוברין בית ניר. במערב מבחינים במחלף קריית גת ובעיר עצמה כשבינה לבין המחלף רואים את שדה משה. השביל פונה דרומה בחדות ועובר כעת ממערב לבית גוברין ונמצא כאן בערוץ נחל. כ 800 מטר מהעיקול החד נעבור כשממערב לנו תל עטר, ובו בור מים עגול. מים לא חסרו כאן והם גם נאגרו במערות ובורות רבים שנחצבו כאן בקרקע הקירטונית הרכה. כ 400 מטר נוספים דרומה על השביל נבחין בבאר מים (8) על השביל ממש. ממול , כמה מאות מטרים מזרחית לנו מעבר לכביש מצוי קבר שיח תמים אל דארי, שהיה אחד מבני לוויתו של מוחמד ומייסד הישוב המוסלמי בחברון. זהו אחד המקומות הקדושים לאיסלם ונזכר בקוראן. השביל ממשיך דרומה וכ400 מאות מטרים הלאה, מערבית לשביל אך למטה ממנו נבחין בשרידי חרבת אל חשה – שרידי חומות ומשוכות צבר. השביל ממשיך דרומה ופונה בחדות מזרחה לכיוון בית גוברין. בהגיעו לכביש הוא פונה דרומה.
פחות מקילומטר מכאן מזרחה, צמוד לצומת גוברין אך מדרום לכביש, מצויים שרידיה של העיר המפוארת בית-גוברין הישנה. האתר העתיק הזה ביחד עם שרידי תל מארשה, הן ליבו של הגן הלאומי בית גוברין. העיר העתיקה הרומית ביזנטית בית גוברין הייתה פעם עיר חשובה וכשירדה מגדולתה הפכה בתקופה הערבית לכפר בית ג’יברין. עיקר המוניטין לו זכה האזור בקרב המטיילים נובע מריבוי המערות הייחודי לאזור דרום השפלה, ובפרט סביב בית גוברין. מערות אלו כולן נחצבו בידי אדם בתקופות קדומות, תוך ניצול מסלע הקרטון הנוח לחציבה. שכבת הקרטון הפריך מכוסה בקרום קשה של סלע המכונה נארי, ולכן נהגו החוצבים לחצוב פתח צר בקרום הנארי, ולהרחיבו כלפי מטה לחללים גדולים בהתאם לצורך – מחצבות עתיקות לחומרי בניין, מערות מגורים, בורות מים, מערות קולומבריום (ששימשו לגידול מסחרי של יונים), מערכות מסתור ומתקנים שונים כמו בתי בד. המערות הגדולות והמרשימות ביותר הן מערות הפעמון, הנמצאות בחלק הצפוני-מזרחי של הגן הלאומי. הכינוי “מערת פעמון” נובע מצורתן של המערות, בעלות פתח צר בראשן ומתרחבות כלפי מטה. בפועל, חלק גדול מהמערות חוברו אחת לשנייה במהלך החציבה, ולחלקן נפרצו פתחים צדדיים שהקלו על החוצבים להוציא את חומר החציבה. כיום מקובל כי עיקר החציבה של מערות אלו בוצע בתקופה הערבית הקדומה (מאות שביעית-עשירית לספירה). עם דעיכתה של העיר מארשה שעליה נספר במקטע הבא, התפתחה בית גוברין לצידה כעיר חדשה עד למרד בר כוכבא (135-132 לספירה), היה זה אזור יהודי צפוף, דבר המתבטא גם בריבוי מערכות המסתור שנחשפו סביב בית גוברין. בשנת 200 שונה שם העיר ל”אליותרופוליס” – “עיר בני החורין”, והיא הייתה עיר המחוז. אספקת המים לעיר התבצעה באמות מים שהובילו מים ממעיינות באזור חברון. במהלך הזמן התחדש היישוב היהודי בבית גוברין, אך בתקופה הביזנטית הפכה בית גוברין לעיר נוצרית חשובה. העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, עת נחצבו מרבית מערות הפעמון, ובתקופה הצלבנית הייתה כאן עיר קטנה ומבוצרת ובה כנסייה מרשימה. לאחר מכן הפך המקום לכפר ערבי (בית ג’יברין), שנכבש במהלך מבצע “יואב” במלחמת העצמאות (אוקטובר 1948), ואחדים ממבני הכפר שרדו עד היום בחלקו הצפוני של הגן הלאומי. המרשים שבהם הוא מבנה “הוילה”, המיועד לשימור. בחלקה הצפוני של בית גוברין נמצאים שני מוקדי עניין, אמפיתיאטרון רומי ולצדו כנסייה ומצודה מהתקופה הצלבנית (הנראים גם לנוסעים בכביש 35, החוצה את שטח העיר). אזורים נוספים בבית גוברין הקדומה טרם נחפרו או הוסדרו לקהל, ומנגד בוצעו חפירות נרחבות בתל מרשה ובמערות הסמוכות אליו.
נמשיך במקביל לכביש היציאה מבית גוברין דרומה עד ההגעה לכביש 35 (סמוך לתחנת הדלק). שם השביל פונה בחדות מערבה (9), נעצור כאן.
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
- במקומות חציית כבישים או הליכה במקביל להם יש לנקוט במשנה זהירות
- אין להיכנס למערות / בורות שהם רבים באזור ללא ליווי מדריך המכיר לאן היכן ניתן לבקר והיכן קיימת סכנה בביקור כזה. ככלל, יש לשים לב לבורות מערות תוך כדי הטיול.
אפשרויות חילוץ: אפשרית לכל אורך המקטע בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.
אפשרי בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
טלפונים לחרום: משטרת אשקלון: 6771490 – 08 , משטרת קריית גת: 08-6872222. מד”א 101, מכבי אש 102.
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור:
- צימרים ביישובי האזור: שריגים , צפרירים, בית גוברין.
מקומות השווים ביקור באזור:
- גן לאומי בית גוברין – תל מארשה
מקומות קדושים באזור:
קבר שיח תמים אל דארי