המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: חניון לילה מישור עמיעז, נ.צ: 233635/553268. נקודת סיום: מפגש שבילים בצבעים כחול שחור ושביל ישראל, דרומית להר צבאים, נ.צ.: 222280/550406
אורך המקטע: כ 17 נ.צ: מפת סימון שבילים מספר 11 – דרום מדבר יהודה וים המלח.
הערות:
- יש לשים לב שלנקודת ההתחלה ניתן להגיע רק עם רכב בעל הנעה קדמית.
- המקטע מתואר כאן בהליכה ממזרח למערב. בכיוון זה המסלול בעליה. ניתן כמובן לטייל בו בכיוון ההפוך למי שמעדיף ללכת במורד השטח.
- המסלול סגור בנחל אשלים עד הודעה חדשה עקב זיהום הנחל בשפכים ביולי 2016.
במקטע זה נתחיל את דרכנו בחניון לילה במישור עמיעז (1) וננוע תחילה מערבה. השביל שלנו יתלכד עם שביל רחב בסימון שחור. למעשה, זוהי דרך החוצה את מישור עמיעז וכלי רכב בעלי הנעה קדמית יכולים לנוע בה. היא נמשכת עד סמוך למפעלי הפוספטים ערד. אנו נלך בה כ 2 ק”מ, עד המפגש עם שביל בסימון אדום (2) המגיע מדרום. נגיע לנקודה זו בעלייה מתונה למדי המתמשכת ממישור עמיעז מערבה. בשלב מסוים השביל פונה דרומה וזה גם כיוונו בנקודה 2. נתבונן צפונה ומערבה, השטח גבוה משמעותית מהשטח בו אנו נמצאים כרגע. מצפון מתנשא מעלה עמיעז וממערב מבחינים בשטח הגבוה הנקרא מעלה עזגד, והכוונה לכל הרמה המצויה מעל נחל עזגד. למעשה אנו מצויים בתחתית מצוק ההעתקים וזה בא לידי ביטוי באזור זה במניפות הסחף של נחל עזגד ושל נחל אשלים שמדרום לו. הערוצים בתחתית המצוק מכילים סלעי גיר ודולומיט ושברים שלהם מתקופת הקנומן-טורון. בשטחים הגבוהים שמעל הנחלים ומעל הרצועה שבאזור מצוק ההעתקים מצויים רכסים קירטוניים. מבט מזרחה ירחיק עד ים המלח אך עוד מעט נהיה בשטח גבוה יותר, ממנו התצפית מרשימה בהרבה. כ 300 מטר דרומית לנקודה 2 נגיע לנחל עזגד ונמשיך דרומה אתו עוד כ 200 מטר. בנקודה זו (3), השביל פונה מערבה ומתלכד עם שביל בסימון ירוק בנחל עזגד. המסלול הזה של עלייה מתונה בנחל עזגד כ 3 ק”מ ואחר כך מעבר לנחל אשלים וירידה אתו חזרה לכיוון ים-המלח, הוא אחד ממסלולי הטיולים הפופולריים ביותר. אבל אנחנו נלך עם השביל שלנו שבנחל אשלים ממשיך מערבה ולא חוזר מזרחה. בדרך כלל, נחל עזגד אינו זוכה לסיקור נרחב והוא פשוט “עוד נחל” בדרך לקטע הקניוני המרהיב של נחל אשלים. אך האמת היא שגם בנחל זה הנוף מרתק. יש בו גבי מים קטנים ובמרבית השנים אין בהם מים אך בשנים משופעות משקעים ושטפונות הם גם מתמלאים ומהווים תוספת ל”מנה העיקרית” של גבים בנחל אשלים למי שחוזר בהמשך מערבה לים המלח. גב כזה למשל מצוי בנקודה (4) במידה ויש בו מים. נתקדם במעלה נחל עזגד . השביל נע מערבה בנחל זה כ 3 ק”מ עד הגעתו למפגש עם שבילים מסומנים ירוק ואדום (5). זו הנקודה בה מתחילים לרדת לכיוון נחל אשלים ומכאן עד אליו השביל שלנו יתלכד עם שביל בסימון אדום. בסך הכל טיפסנו באופן מצטבר כ 250 מטר גובה עד כאן ובמבט לאחור מידי פעם, ניתן לראות נוף מרהיב למטה באזור ים המלח. כמה מאות מטרים דרומית לשם בהמשך השביל היורד לנחל אשלים, מצוי מפל אשלים בדיוק מעל הנחל (6). המבט מרהיב ביותר.
נחל אשלים הוא נחל קניוני היורד מצפון רכס חצרה אל אזור מפעלי ים המלח . שמו הערבי – ואדי אם טרפה – הוא תרגום שמו העברי. טרפה הוא אשל . אל קניון הנחל אפשר להגיע בדרך עפר התמלחת”, היוצאת מאזור מפעלי תשלבת ערד ומלווה את גדתו הצפונית של הקניון . ממנה מסתעף שביל רגלי אל ראש המפל הגדול של הנחל . אל שער הקניון אפשר להגיע בדרכי עפר מכיוון מישור עמיעז ומכיוון דרך מסוע האשלג של מפעלי ים המלח . תחילתו של נחל אשלים במערכת יובלים רדודים , המנקזת את פינתו הצפונית – מזרחית של מישור רתם שבהר הנגב – אזור המפעלים תשלבת ערד ו”פריקלס”. יובלו העליון מתחיל דרומית – מזרחית לצומת צפית . מכאן יורד הנחל , תחילה כלפי צפון ואחרי כן כלפי מזרח , לעבר ים המלח . בתחילה הוא מתחתר בקניון לא עמוק , שאורכו כמה קילומטרים , בתחום סלעים מגיל הקנומן העליון והטורון . אחר כך ,הוא צונח במפל גבוה ( כ – 100 מ’) ומכאן ואילך הוא נמשך מזרחה בקניון עמוק באפיקו הסלעי של הקניון מפותח בסלעי הדולומיט מעוק עמוק ומרשים שאורכו כ – 2 ק”מ . עומקו של המעוק מגיע ל – 50 – 60 מ’והמרווח בין קירותיו מגיע לעתים ל – 3 – 4 מ’בלבד . בקרקעית המעוק יש סדרת מדרגות מפל שגובהן 2 – 4 מ’, ולרגליהן מכתשות נהדרות המלאות במים עמוקים לאחר שיטפונות החורף . באמצע מהלכו נפתח המעוק ומתרחב , בקטע שאורכו כ – 200 מ’, כתוצאה מהצטלבות ציר הנחל עם קו שבר גיאולוגי שכיוונו צפון – דרום . בנקודת ההתרחבות הזאת צומח באפיק הנחל עץ שיזף גדול .
נחל אשלים יוצא מתחום הסלע הגירני הקשה של רכס חצרה שבהר הנגב אל מישורי חור הלשון שבככר ים המלח . מכאן ואילך הוא עובר בין קירות של חור הלשון ומדרגות סחף , הנמצאות בתהליך ליכודן לקונגלומרט , עד הישפכו לים המלח . על מדרגת סחף רחבה מצפון לאפיק הנחל נמצאים שרידים של מבנים מרובעים ועגולים . השרידים הם מן התקופה הרומית המאוחרת ומן התקופה הביזנטית . במקום זה עמדה כנראה תחנת דרכים קדומה . מכאן מטפס שביל אל שפת המצוק הצפוני של נחל אשלים , לעבר בקעת צבאים ומישור ימין שבהר הנגב , ונראה שיש קשר בין תחנת הדרכים ושביל זה . בתחתיתו של נחל אשלים , לפני הישפכו אל ברכות האידוי של מפעלי ים המלח , נמצאות כמה נביעות מים . במקום הנביעה העליונה זורם באפיק הנחל פלג קטן ובו חגורה צפופה של צמחי קנה וחורשה יפה של עצי צפצפת הפרת , הנדירים באזור . נביעה שנייה מצוינת במפה כעין חמרמר. כאן יש נביעת מים ופלג קטן , שבו גדלים כמה דקלי תמר וחישת קנה צפופה . מימי שתי הנביעות מרים ואינם ראויים לשתייה . אפיק נחל אשלים חוצה את כביש סדום – עין – גדי ( מס’90 ) סמוך לשער מפעלי ים המלח ונכנס לתחומם . כיום אין הנחל נשפך לים המלח , כי אם לשטח ביצתי בתחום ברכות האידוי של המפעלים. בעיני חלק ניכר של חוקרים, נחל אשלים נחשב כגבול הדרומי של מדבר יהודה.
נמשיך עם השביל ממפל אשלים בתוך נחל אשלים מזרחה. כמה מאות מטרים מהמפל דרומה השביל מתלכד עם שביל בסימון כחול המצוי בנחל עצמו. הולכים בנחל מצפון להר חמרמר. כ 4.5 ק”מ בהמשך הנחל מערבה נגיע למקום בו (7) השביל עוזב את נחל אשלים וממשיך מערבה. קצת פחות מ 2 ק”מ משם מערבה, השביל מתחיל לשנות כיוון לדרום ונחצה את מפגש הנחלים אשלים ואדמון. אין בנחל הזה מסלול הליכה אך אפשר לטייל בו בהזדמנות אחרת בקטעים מסוימים. מעט יותר מ 3 ק”מ מהמפגש עם נחל אדמון בכיוון דרום, נגיע למפגש עם שביל בסימון שחור ולמעשה לנחל פרס (8). נזהה שם גשר מעל המסוע שבו משתמשים מפעלי הפוספטים בדיוק מתחת לקו מתח גבוה. השביל יפנה מערבה ומכאן ועד סוף המקטע נלך בנחל פרס מדרום להר צבאים. זוהי גבעה בולטת בצפון רכס חצרה , כ – 2 ק”מ מצפון למצד תמר , שעל כביש דימונה – סדום. רומה 462 מ’, צורתה דמוית טרפז , והיא חולשת על יובליו העליונים של נחל פרס . שמו העברי של ההר הוא תרגום שמו הערבי , ראס אם ג’די . דרך סלולה ( מסומנת בכחול ) מסתעפת מכביש דימונה – סדום ( מס’25 ) ליד מצד תמר ומובילה אל רגלי הר צבאים . קצה הדרך הזאת הוא ראש המסלול המסומן בנחל פרס . סמוך להר צבאים מלווה הדרך הזאת בקטע ממסוע ים המלח . הר צבאים הוא גבעת משאר סינקלינרית טיפוסית , בשולי הקער הקטן של בקעת צבאים , הנתון בין שתי שלוחות קמר בצפון רכס חצרה . ההר בנוי סלעי קרטון מגיל הסנון , ואפקים של צור מעצבים את גגו השטוח . על פסגת הר צבאים בנוי מצפה נוף – מצפה נעמה – לזכרה של מדריכה לידיעת הארץ שנהרגה במהלך טיול בנחל פרס . מן התצפית נשקף נוף נאה על צפונו של רכס חצרה , על קטע מקניון נחל פרס , הזורם אל הערבה , על רכס אפעה , על אזור ראש – זהר – ערד ועל דרום מדבר יהודה. את הר צבאים אנו עוברים כאמור מדרום, בנחל פרס. בקטע הזה הוא נחל רחב שבו יכול רכב בעל הנעה קדמית לנוע אולם
נחל זה מומלץ במיוחד לטיול בהזדמנות אחרת, לכל אורכו המסומן מאזור הר צבאים (מקום בו מסתיים מקטע זה) ועד למטה למפגש עם נחל תמר. נחל פרס הוא ערוץ קניוני תלול ברכס חצרה , שאורכו כ – 17 ק”מ . תחילתו של נחל פרס – ואדי אלפארס (“נחל הפרש”) – כ – 1.5 ק”מ מצפון – מערב להר צבאים. הוא עוקף את פסגת הר צבאים , תחילה ממערב ואחר כך מדרום , ונמשך בכיוון כללי כלפי דרום – מזרח , אל עבר ככר ים המלח . במקביל לנחל פרס יורדת הדרך הקדומה ממצד תמר לצער . לאורכה של דרך זו נשתמרו קטעים בנויים , קירות תמך , מגדלי איתות רבועים ושרידי תחנות דרכים . דרך זו היא קטע מדרך הרוחב הרומית רפיח – באר – שבע – מצד – תמר – צוער . לאורך נחל פרס מותווה מסלול להליכה ברגל , שברבים מקטעיו הוא צמוד לדרך הקדומה . במורד הערוץ של נחל פרס יש מפל שגובהו כ – 40 מ’, שיש לעוקפו מצפון או מדרום . בתחתיתו של המפל גדל באפיק עץ תמר . מן המכל חותר הנחל עמק אליפטי רחב ועמוק , בתחום סלעי הדולומיט מגיל הקנומן , עד ליציאתו מתחום קמר חצרה אל קער רמת מזר ברמת מזר נמשך הנחל באפיק רדוד ורחב , בתחום הסלע הקרטוני הרך מגיל הסנון . אחר כך חותר הנחל בתוך גיר קשה מגיל הטורון ויוצר מעוק יפה וצר . אורכו של המעוק כ – 250 מ’, ובו סדרה של מכתשות עמוקות , המתמלאות במי שיטפונות . המעוק מסתיים במפל לא גבוה , ואחריו הולך הנחל ומתעמק בתוך סלעי הדולומיט , לקראת שפכו אל הערבה הצפונית דרך מצוקי ההעתקים . בהמשך יש בנחל מפל נוסף , שגובהו כ – 50 מ’ ואחריו מתחתר הנחל בקניון עמוק , שאורכו כקילומטר אחד , אל הערבה הצפונית . כאן חוצה את הנחל כביש צמת – הערבה – סדום ( מס’90 ) , ובמרחק כ – 300 מ’מכאן מתחבר נחל פרס עם נחל תמר וערוצו מגיע אל ערבת סדום .
נמשיך עם השביל בקטע הקצר שיש לנו בנחל פרס , כ 2.5 ק”מ עד למפגש עם דרך החוצה את בקעת הקנאים מדרום לצפון. בנקודת הסיום (9), השביל מגיע לצומת שבילים בה נפגשים מלבד השביל שלנו גם שביל ישראל ועליו שביל בסימון כחול (מדרום) ושחור על שביל ישראל (מצפון).
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
- אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.
- יש לשים לב להליכה בקרבת מקומות מצוקיים ולא לסטות מהשביל המסומן.
- אין לטייל בזמן שטפונות !
אפשרויות חילוץ: בחלק מהמסלול בעזרת רכב בעל הנעה קדמית, בחלקו אין אפשרות חילוץ בסיוע רכב.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
טלפונים לחרום: משטרת ערד : 9551222 – 08 , או .100 מד”א 101, מכבי אש 102.
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור:
- צימרים בדימונה או לינה בבאר שבע.
מקומות השווים ביקור באזור
- נחל פרס לכל אורכו.