המפה באדיבות  OSM

 

נקודת התחלה: עין בלודו,  247777 / 744697  מזרחית לכפר חיטים. נקודת הסיום: בתחילת מעלה חיטים מצפון, נ.צ.:  242087 / 746219

מפת סימון שבילים מספר 3, הגליל התחתון העמקים והגלבוע.

אורך המקטע: כ 14 ק”מ.

רקע

מקטע זה עתיר בנוף מרהיב, בהיסטוריה אנושית הקשורה לעם היהודי שישב כאן מדורי דורות ובגיאולוגית מרתקת. הר ארבל בנוי מאבני גיר ודולומיט קשה מתקופת האיאוקן, כ 40 מיליון שנה לאחור מכוסה בבזלת הכיסוי הצעירה שנשפכה כאן מאזור קרני חיטים שהוא הר געש כבוי לפני כ 4 מיליון שנה. האזור כולו התרומם החל להתרומם עם תחילת היווצרות השבר הסורי אפריקאי אך ההתרוממות הדרמטית ארעה ב 2 מיליון השנים האחרונות, עם שקיעת אזור הכנרת (שעד אז לא היה שקוע)  כתוצאה מתזוזות של גושי אדמה אדירים שכח רב הופעל עליהם עקב הפעילות הטקטונית של לוחות אפריקה (שישראל משתייכת אליו) ולוח ערב שביניהם קיים שבר תזוזה אופקי. פעילות זו יצרה גם שברים רבים בכל אזור הגליל התחתון המזרחי (וגם בגליל העליון) והמרכזי והעיקריים שבהם הם שברי רוחב שכיוונם דרום מערב-צפון מזרח. לכן, מבחינת עיצוב הנוף, הגליל כולו, על שני חלקיו הוא המורכב והמרתק ביותר בנופי הארץ. כתוצאה משברים אלה, כל נוף הגליל התחתון המזרחי הפך להיות מעין “מנענעי פסנתר” כפי שגיאולוגים נוהגים לכנות. כשמסתכלים מהגלבוע צפון מזרחה הנוף מורכב מיחידות בהן רמה מתונה  ואחריה שבירה חדה: עמק חרוד, אחר כך רמת יששכר בהתרוממות מתונה ושבירה חזקה לנחל תבור שבהמשך. אחר כך רמת צירין ושבירה לנחל יבנאל, התרוממות רכס פורייה בואך רכס הארבל ושבירה חריפה לנחל ארבל. כך גם מערבית יותר. מרתקת היא העובדה כי הנוף כאן “צעיר” מבחינה גיאולוגית ושיני הבלייה לא הספיקו לכלות בו הרבה – הוא נותר כמעט כפי שנוצר מאז שקיעת הבקע באזור הזה  בין היתר הודות לשכבת בזלת הכיסוי שפוזרה כאן לפני כ 4 מיליון שנה עוד לפני ששקע הבקע והגנה על השכבות העליונות. מקורה של בזלת זו היא גם בקרני חיטים הממוקם מערבית לכאן שהיה הר געש פעיל וגם בשפכי לבה שעלו בכל האזור וברמת הגולן מתאים מגמתיים ממעבה האדמה. בזלת הינה סלע קשה שמתבלה באטיות רבה כך שבמקומות בהם היא מונחת כשכבה עליונה היא משמשת שכבת מגן. הגיר והדולומיט הקשים שכן נחשפו במקומות שונים בארבל בעיקר בצדי ההר נוטים להיסדק ולהישבר הן כתוצאה מתזוזות גושי והן עקב פעילות קרסטית. עקב כך נוצרו מערות רבות בצדו הצפוני של ההר היושב על קו שבר. מערות אלה נוצלו על ידי האדם למגורים ולמסתור מפני אויבים. המורדים בהורדוס וברומאים (תומכי בית חשמונאי) הסתתרו כאן בעת המרד ועל מנת למצוא אותם וללכוד או להורגם נאלץ הורדוס לנקוט בתחבולות שונות , בין היתר הורדת לוחמיו בכלוב קשור עד מול מערה ספציפית ושם לנסות לדקור את המורדים המסתתרים או לשרוף אותם. שמורת ארבל היא גם ביתם של מספר בעלי חיים שלעתים ניתן לראותם גם באור יום. שפני סלע, זאב צבוע, עקב עיטי , הבז האדום וסוגי עטלפים שונים. בעונה המתאימה, בעיקר באביב נוכל למצוא כאן את היקינתון, שיכרון צהוב, דבקה אפורה, דרדר נאה ושלל פרחים נוספים נפוצים. 

תיאור המסלול

נחל רקת בו מצוי עין בלודו (1) ממוקם מזרחית לכפר חיטים. ממקום מפגשו עם כביש 7717 כ 900 מטר מזרחית לכניסה לישוב, צועדים כ 250 מטר בתוואי הנחל שהוא בעצם שביל די רחב עד לעין בלודו שבשנים האחרונות יבש אבל מיקומו עדיין נראה בטח. השביל שלנו מתלכד כעת עם שביל בסימון ירוק. בדרך מבחינים גם בשביל ישראל המטפס על הר ארבל. השביל שלנו יטפס עליו יותר מאוחר. נוף נחל רקת מאפשר הצצה לעבר הכנרת. בכיוון מזרח מבחינים בבתי העיר טבריה. לאחר כקילומטר נעבור את עינות קוצר בהן ממוקמות משאבות של מקורות. השביל נוטה מעט מזרחה ובהמשך הוא מטפס במתינות אך עדיין בשיפולי הרכס. הוא עובר כאן בסמוך לשטחים מעובדים והולך צפונה. בשלב מסוים, לאחר כמה שינויי כיוון הוא פונה בחדות (2) לכיוון צפון מערב, כיוון פסגתו של הר ארבל. כ 600 מטר לאחר מכן עוברים בנקודת צל ונוף מרהיבה (3). השביל ממשיך ומטפס ממזרח למערב, מגיע למצוק בו הוא מתלכד עם שביל ישראל  וממשיך לטפס בכיוון תצפית הארבל המצויה עדיין בכיוון צפון מערב. אנו עוברים לקראת סוף העלייה במצפור נהדר בו מרוכזים סלעים גדולים והוא נח מאד להפסקה(4) אך מומלץ להמשיך לטפס עוד קצת ולהגיע למצפור החרוב (5) על שם החרוב העתיק הנטוע שם. כעת אנו מבחינים בנוף הנהדר של הכנרת מימיננו ומאחורינו ובבקעת גינוסר  על יישובה המצויה מצפון לנו. מערבית לנו – בקעת ארבל. יהודים ישבו כאן כבר לפני אלפי שנים. בתקופת המשנה והתלמוד היה בארבל הקדומה (צפונית לארבל הנוכחית) ישוב יהודי גדול. בימי בית שני מקום מושבם של משמרת הכהונה “ישוע” ומקום מגוריו של התנא ניתאי הארבלי שעל שמו נקרא הר ניתאי סמוך להר ארבל. ההתיישבות היהודית באזור מסמלת את מאבק העם לחירותו. היה כאן גרעין קשה שהנהיג את יישובי הגליל במאבקם נגד השלטון היווני – סלאוקי  ואחר כך כנגד הרומאים. המורדים הסתתרו במערות הרבות על צוק הארבל שנראה בהמשך והיה קשה לפגוע בהם. הם עשו זאת במרד החשמונאים ובמרד הגדול. כשנהיה בתצפית ובמיוחד כשנרד לכיוון נחל ארבל נזכיר דברים בהקשר זה.

השביל מתלכד כעת עם שביל ישראל בדרכו לראש המצוק בו מצויות שתי תצפיות נהדרות: מצפור נוף הכנרת ומצפור החרוב הגבוה ממנו והנמצא ממש בנקודה הגבוהה במצוק. לו צריך לבחור בתצפיות  מרהיבות בארץ, מצפור החרוב לבטח נכלל בהן. רואים ממנו בטווח הרחוק את הרי הגליל העליון והעיר צפת, את רמת הגולן והחרמון ודרומה להם את רכסי הגולן את הכנרת והישובים בצידה המזרחי באזור צומת כורסי (רמות, מעלה גמלא). מבחינים באזור פרק הירדן ובבקעת בית-ציידה. בצד המערבי של הכנרת פרוסה בקעת גינוסר על יישוביה הבולטים גינוסר, חוקוק, לבנים ובטווח הקרוב ממש למטה רואים את מגדל וחמאם, הישובים הקרובים יחסית למצוק. בצד שמאל כבר בולט הר ניתאי שגם לו מיוחסת ההתיישבות קדומה הן של יהודים והן של רומאים מתקופות שונות ברקע צפון מערבה נראים הרי הגליל התחתון ואזור טורעאן. דרומה ממש מצוי לב הגליל התחתון כשהארבל בולט בו לתפארה. מצפור החרוב הוא מקום אידאלי להפסקה אם כי הוא פופולרי וטיילים רבים פוקדים אותו במיוחד בסופי שבוע וחגים. לכן, מומלץ לבצע תצפית ואת ההפסקה למנוחה לעשות בקרבת מקום, בפינה יותר שקטה. לא רחוק משם, מהכיוון ממנו באנו מצויה עמדת תצפית שקטה בהרבה הנקראת פינת נוף הכנרת, שהיא גם נוחה להפסקה ממשוכת יותר.

משם השביל שלנו מתלכד עם שביל בסימון שחור היורד מהמצוק. בחלקה הראשון של הירידה, יש לרדת בזהירות רבה ולשם כך גם הותקנו לאורך המסלול מספר רב יחסית של יתדות במקומות שונים. ככל שיורדים רואים יותר טוב את הישובים  מגדל וחמאם. הירידה התלולה הופכת מתונה יותר ממפגש השביל שלנו עם שני שבילים בסימון אדום. אחד העולה חזרה על הרכס ועובר בסמוך למצודה הקדומה. השביל מתלכד כעת עם השביל האדום השני (6), היורד לכיוון עין ארבל ונחל ארבל.  בקטע זה נעצור מידי פעם להתבונן בארבל ממנו ירדנו. ההר מנוקב במערות רבות בקירותיו שכאמור חלקן שימש למסתור מורדים יהודים לפחות בשתי תקופות. נעצור גם להתרשמות מהמצודה. מי שמעונין יכול לסטות מהשביל לצורך ביקור בה ולחזור לאחר מכן למסלול. מצודה זו שימשה כבר את היהודים במרד החשמונאים אך גם בתקופה מאוחרת יותר, במאה ה 17 שופצה על ידי בנו של מושל צפת מטעם האימפריה העותומאנית ונחצבו בה מפלסים וחדרים נוספים, כמו כן הוקצו חדרים לאגירת מזון ומים. בימים ההם שלטה המצודה על הדרכים העוברות באזור והייתה חיונית למושל צפת. נתבונן גם בהר ניתאי אליו אנחנו קרבים. גם הוא מלא במערות שכנראה חלקן שימש למסתור. יש הסבורים שארבל הקדומה מצויה בכלל במורדות הצפון מערביים של הר ניתאי. על כל פנים נמצאו עליו שרידי ביצורים וחומה שמיוחסים לתקופה הרומית.

באזור עין-ארבל  (7) מופיע פיצול שבילים וגם שבילנו הממשיך בנחל ארבל יתלכד בו עם שביל בסימון ירוק. בעין ארבל הזרימה די חלשה ובכל מקרה אלה לא מי שתייה. נמשיך מערבה לתוך נחל ארבל המהווה חלק מהשבר העובר בין הר ארבל להר ניתאי. נוף הנחל בקטע זה מרתק כשאנו צועדים בין רכס ניתאי לרכס הארבל הנדמים כאן לשני קירות בקטעים מסוימים. בעת הקרב המכריע שהתרחש לא רחוק מכאן בין הצלבנים למוסלמים בשנת 1178, שבו ניגף צבא הצלבנים בפני צלאח א דין וצבאו (ועקב כך הסתיימה שלטונה של ממלכת ירושלים הצלבנית בארץ) ברחו שרידי הצבא הצלבני דרך נחל זה לבקעת גינוסר בניסיון למלט את עצמם מהצבא המוסלמי שלא נהג לקחת שבויים… כשרואים את תוואי הנחל אפשר להבין. הוא מהווה כעין פרוזדור מסתור מבקעת ארבל ולרוכבי סוסים קשה לנוע בו במהירות כך שהוא היווה את הנתיב האולטימטיבי לבריחה זו.

הנחל מכיל צמחיית עצים טיפוסית לאזור זה  הכוללת עצי חרוב, דקלים וזיתים. בדרכנו אנו חולפים על פני פיצול עם שביל מסומן ירוק המטפס על הרכס מדרום לנו לכיוון הישוב ארבל. הוא מוביל את המטיילים בו לקברים עתיקים המיוחסים לדינה בת יעקב ולשת, האדם הראשון עלי אדמות- כך על פי אמונות מסוימות. קצת לפני שהנחל נפתח יש מעיין ובו אפשר למצוא צבי מים ומעט אחריו הנחל נפתח והשביל המתלכד עם שבילנו מחליף צבע לכחול ונעשה רחב דיו כך שכלי רכב יכולים לנסוע עליו. בחלק הראשון של קטע זה אנו עדיין צועדים בשולי הר ארבל והר ניתאי אך הנחל הולך ונפתח יותר בהמשך ומידי פעם נמצא צל בין עצי האקליפטוס המצויים כאן. השביל שובר צפונה ולאחר כ 600 מטר נגיע לעין-ניתאי(8). לעיתים המים כאן נקיים ולעיתים לא כתוצאה מעדרי הפרות הרועות בסביבה של חקלאי האזור. במרבית העונות שווה לעצור כאן להפסקה. עוד כקילומטר עם השביל והוא פונה בחדות דרומה במפגש נחל מזגה עם נחל נמרים. הוא ממשיך בתוך נחל נמרים כשגם כאן מתלכד עם שביל בסימון כחול. עתה אני צועדים דרומה כשממזרח לנו בקעת ארבל, ממערב רכס שממשיך לרכס טורעאן ובהליכה דרומה נבחין בישוב עין זיתים המצוי בסמוך ודרומית לו ברכס קרני חיטים שהיה בעבר הר געש פעיל. נבי שועב – המקום הקדוש ביותר לדרוזים נמצא שם אך נדבר על כך בתיאור המקטע הבא. כ- ק”מ לאחר שפנינו לנחל נמרים נבחין בשביל ברור הפונה מזרחה לכיוון כפר זיתים (9) כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי למטיילים במקטע זה

 

אחריות המטייל

 

      הוראות בטחון לקטע זה:

אפשרויות חילוץ:  בלתי אפשרית בירידה ממצוק הארבל עד עין ארבל ובקטע שבנחל ארבל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,   משטרת טבריה,  04-6728444 

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

צימרים בכפר חיטים, מצפה וארבל.

מקומות השווים ביקור באזור:

שביל המצודה והמצודה בשמוה שהמסלול שלנו אינו עובר דרכם.

מקומות קדושים באזור:

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן