המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: גשר בנות יעקב, נ.צ.: 258876 / 768213 נקודת סיום: גשר אריק נ.צ.: 257890 / 756467
מפת סימון שבילים מספר 1: החרמון, רמת הגולן והגליל העליון אורך המקטע : כ 13 ק”מ.
רקע
מסלול טיולנו במקטע זה עובר בחלק של נהר הירדן הנקרא הירדן ההררי. זהו חלק מנהר הירדן , שאורכו כ – 10 ק”מ , בין גשר בנות יעקב לבקעת בית צידה. גשר בנות יעקב מציין את קצה הדרומי של תעלת הירדן המלאכותית המזרימה את מי הירדן דרך עמק חולה : מכאן ודרומה חתור אפיקו המקורי של הירדן בתוך מפתן הבזלת המוגבה של כורזים . הנהר יורד מרום של כ – 70 מ’מעל פני הים לרום של כ – 210 מ’מתחת לפני הים שהוא גובה מפלס הכנרת – בסך הכול כ – 280 מ’על פני מרחק אופקי של כ – 10 ק”מ , דהיינו שיפוע ממוצע של. 300 נתונים אלה – הפרשי גובה ותשתית בזלתית קשה – הפכו קטע זה של הירדן לערוץ עמוק מאוד , שעומקו כ – 200 מ’. זהו הקטע היחיד לכל אורך מהלכו של הירדן , ממקורותיו ועד לשפכו לים המלח , הזורם בעמק קניוני של ממש. חתך הרוחב של קניון הירדן ההררי אינו סימטרי : מדרונו המערבי מתון יותר ממדרונו המזרחי – עובדה המצביעה על אפשרות שתוך כדי התחתרותו סטה מסלול הנחל בהדרגה ממערב למזרח . מצוקי בזלת ושפכי בלית רבים של בזלת מלווים את מדרונות הקניון . הנהר עצמו , הזורם בקרקעית העמק , הוא בעל מסלול ישר בדרך כלל , עם עיקולים קטנים , אך ללא הנפתולים המאפיינים את חלקו התחתון של הירדן , שמדרום לכנרת ליד חרבת קרא ( סמוך ל”גשר הדודות” ההרוס , שמצפון לפרק הירדן ) נפתח עמק הנהר למעין משפך רחב , ההופך בהמשך לשטח מישורי. זוהי פינתה הצפונית – מערבית של בקעת בית צידה ( אלבטיח’ה ) . הנהר מתפצל כאן למספר פלגים מפותלים המתלכדים בהמשך , ליד “גשר אריק”, לנהר אחד לפני שפכו של הירדן לכנרת . לאורך גדתו המערבית של הירדן ההררי נראים עדיין סימני תעלה ודרך השירות של מפעל ההטיה הישראלי הנטוש של הירדן . במקור תוכנן הירדן להגיע אל הכנרת בתעלה מלאכותית שתיכרה מדרום לגשר בנות יעקב. בקצה התעלה היה צריך לקום מפעל חשמל שיספק אנרגיה למפעל מוביל המים הארצי. התכנית לא יצאה אל הפועל בשל התנגדות עזה של הסורים , שראו בפעילות ישראל הפרה בוטה של הסכמי שביתת הנשק מ – ,1949 שכן אלה נחתמו כאשר כוחות צבא סורי ישבו בעמק חולה וברמת כורזים והתפנו משם רק בתנאי שישראל לא תבצע שום שינויים בשטח . כאמור , חלק זה של תכנית השימוש במי הירדן לא בוצע , וב – 1963 נחנך המוביל הארצי ללא מפעל הידרו – אלקטרי שמקורו במפל התעלה. השטח מכוסה סלעי בזלת בשכבה בעלת עובי רב (מאות מטרים). זו בזלת “צעירה” מתקופה של לפני כחצי מיליון שנה מטיפוס אוליבין וניכרות בה במקומות רבים תופעות של התקלפות בצלית ונקבוביות ממולאות בגיר. תופעות של שבירה ושל מילוי אדמת חרסית בין שברי הבזלת נפוצות כאן. הקניון כאן, בו זורם הירדן עוצב רק לפני כ 17000 שנה טרם ימינו ועודנו הולך ומעמיק כחלק מהתזוזות בשבר הסורי אפריקאי. קרקעית הקניון כאן שטוחה ברוחב ממוצע של כ 15 מטר. הקירות תלולים, והמעבר ממנו אל רמת הבזלת שמעל לנהר יוצרת כתף ברורה במקומות רבים. כיוון הקניון באופן ברור הוא צפון דרום כשמידי פעם הוא נחצה על ידי שברים מקומיים לכיוון צפון מערב דרום מזרח. באזור הזה אירעו גלישות קרקע רבות במקומות בהם חתרו המים מתחת לבסיס המדרון. גלישות כאלה מתרחשות כל שנה ואפשר לעקוב אחריהן על ידי הצומח הגדל על האדמה שגלשה. באזור זה יש שני בתי גידול עיקריים לצמחיה, רצועה לאורך נהר הירדן בה גדלה צמחיית מים מגוונת (ובין היתר עצי ערבה מחודדת ושיחי הרדוף הנחלים), ורצועה לאורך המדרונות הבזלתיים, בהם בולטים שיחי שיזף השיח, עצי שיזף מצוי וצמחייה עשבונית (כולל ריכוז גדול ויפה של חצבים). מצוקי העפר לאורך הירדן הם בית גידול דינאמי, בו קיימות גלישות קרקע והתמוטטויות סלעים תכופות. לבית הגידול חדר בשנים האחרונות הצמח הפולש טבק השיח. במספר מקומות לאורך המדרונות נובעים מעיינות זעירים רבים (ביניהם – עין מנתור, עין הנשיא, עיון אל-חמם, עינות שקד, עין סופיה, עין קרא, עינות לבאה, עין קלע, עין עוקם, עין חזיז, עין גוני). מי חלק מהמעיינות גולשים בפלגי מים זעירים לאפיק הירדן, ולאורכם צמחיית נחלים סבוכה. כמו כן עוברים באזור אפיקי הנחלים ראש פינה, טובים וקלע בגדה המערבית. בגדה המזרחית לא יורדים לנהר יובלים משמעותיים.
תיאור המסלול
במרביתו של מקטע זה, השביל מתלכד עם שביל סימון אדום. צועדים מגשר בנות יעקב (1) דרומה. במקום זה פחות או יותר היה קיים על הירדן גשר כבר בתקופה הרומית, ששירת את ההולכים בדרך הים מארץ ישראל לסוריה. השם יעקב הוצמד לגשר ע”י הצלבנים במסגרת עיסוקם באיתור מיקום סיפורי התנ”ך בארץ הקודש. כאן הם זיהו את מקום חציית יעקב אבינו את הירדן בדרכו לחרן או מחרן, לך תדע. מדוע כאן? לא ברור. השביל שלנו מתלכד בקטע זה עם שביל בסימון אדום. לאחר כמה מאות מטרים נגיע למצד עטרת (2) .שמו העברי של “קצר אל-עתרה”. המצד נבנה בצורת ריבוע שסביבו חומה, ובמרכזו מגדל שממנו היו אמורים הלוחמים להתגונן (אותו מבנה ממש נמצא גם בארסוף בחופי הרצליה). בצד המזרחי הייתה טחנת קמח שאת שרידיה ניתן לראות כיום, ובצד המערבי חפיר עמוק. עוד ניתן לראות על שרידי המבנה את תופעת בקע ים המלח שעליו הוא יושב. מי שישים לב לסדק יוכל לראות בפאה הדרומית של המצבר בסדק שנוצר באחד (או יותר) מרעידות האדמה שהתחוללו באזור. זהו מבצר צלבני שנבנה על ידי הטמפלרים ב 1178 על מנת להגן על מעברי הירדן. הדבר היה למורת רוחו של צלח א דין שב 1179 כבש את המבצר והרג את כל לוחמיו. זו הייתה העילה להצתת המלחמה בין המוסלמים לממלכת ירושלים שנמשכה עד למפלה הצלבנית בקרב קרני חיטין ב1187.
התוואי כאן יוליך אותנו במקביל לערוץ הירדן אך מעליו. כ 500 מטר דרומית למצד עטרת, כשהשביל דווקא מתרחק קצת מהערוץ, נבחין מרחוק בנקודה שבה הערוץ רחב ומאפשר טבילה במים – זוהי פינה יפה לרחצה ולרגיעה. בהמשך, אנו חולפים במרחק של כ 400 מטר מערבית משרידי תחנת קמח כנראה מהתקופה העותומאנית, למרגלות שדה מוקשים לכן אין לסטות מהמסלול, נסתפק בכך שנבחין בה. בהמשך צועדים כשהגבעות ממערב גבוהות יותר מאשר אלה שמערבית לנו . אמנם לא נסטה כעת מהמסלול אך נציין כי כ 2 ק”מ מזרחית לנו מצויה רמה קטנה שבמרכזה מאגר הקצינים הסוריים: עין עלמין. זוהי בריכה מרעננת במיוחד בימי הקיץ ומומלץ להגיע אליה לטבילה לאחר הטיול או בהזדמנות אחרת. בדרכנו דרומה עם השביל נבחין מזרחית לנו במאגר במאגר המים של כפר הנשיא (3) האוגר מים עבור תפעול התחנה ההידרו אלקטרית של הישוב. יש לו נקודת חיבור עם נחל ראש פינה והשביל שלנו חולף סמוך מאד לנקודה זו. עוד כמה מאות מטרים ומגיעים לסכר שאיבה וסינון מים היוצר בריכה עמוקה. אסור להכנס לרחיצה במאגר זה ואנו נתבונן בו ונמשיך ממע מעט עד לנקודת תצפית מדהימה על הירדן (4) זה בהחלט מקום נאה להפסקה. מכאן והלאה, המסלול מתרחק קצת מהמים ועוד לפני כן נספיק להבחין בטורבינה ליצור חשמל של כפר הנשיא (5) זו מייצרת חשמל נקי מכח המים המוזרם בצינורות תת קרקעיים. מקור המים הוא בהטיה קטנה של מי הירדן לצורך הזה. השטח הזה בו אנו מטיילים שימש להתיישבות כבר בעת העתיקה ואכן יש כאן לא מעט שרידי מבנים, שרידי טחנות קמח שפעלו ככל הנראה עד תחילת המאה ה 20 וסימנים מלאכותיים רבים המעידים על אכלוס המקום בתקופות שונות. האזור משופע בצמחיית נחלים טיפוסית ומלבד אקליפטוסים גם עצי אלון יש כאן ובאביב יש פריחה נהדרת. השביל נמתח כעת מצוי במורדות שמעל הערוץ והנוף כאן יפה. בקרבת הערוץ הצמחייה יותר ענפה ולעיתים סבוכה משהו ומבחינה זו השביל מצוי בתוואי יותר נח. הירדן באזור הזה מתפתל בעיקולים קטנים והוא רחב יחסית. הנוף ירוק כל השנה ופורח חלק גדול מהשנה.
פחות מ 2 ק”מ מטורבינת החשמל בהמשך השביל נבחין בשביל מסומן שחור המתחבר לשביל שלנו. זו דרך המובילה לעין-עלמין שהוזכר קודם. נמשיך דרומה ולמרות שהשביל לוקח אותנו מעט מערבה, נבחין מרחוק בגשר כפר הנשיא. מי שמעונין לראות את הגשר מקרוב צריך להגיע אליו עם השביל בסימון שחור בלבד , שהבחנו בו קודם לכן. מי שבכל זאת בוחר לחזור ולהגיע אליו מוזהר בזה לא להיכנס למים הזורמים בשצף זהו מקום מסוכן. מהשביל שלנו ניתן להבחין גם בתעלת המוביל הארצי המקורית אם נתבונן מערבה. אנו ממשיכים דרומה עם השביל העובר מעל הערוץ ומספק תמונת נוף של הירדן וסביבתו הקרובה. לאחר כ 2 ק”מ נוספים, נחצה את נחל טובים. זהו נחל מעניין אך די סבוך להליכה. בהמשך הנחל מערבה נמצאים המעיינות עין-הנשיא, עין טובים ובקרבת מקום מעליהם שרידי חירבת טובא שבה התקיים ישוב יהודי עד המאה הששית והתגלו בה ממצאים גם מתקופת הברונזה וגם מהתקופה הביזנטית. נראה כי המעיינות הללו היו מקורות המים של הישוב הקדום שם. מעט אחר כך בקרבת הערוץ למטה מזרחית לנו ממוקמת שרידי חירבת חמאם. לא רחוק מכאן, בצד המזרחי של הנהר ובמרחק של כ 500 מטר מחרבת חמאם נמצאת חירבת א רפיד שהיא שרידי ישוב יהודי מהתקופה הביזנטית. במקום נמצאו ממצאים המעידים על כך שהיה שם בית כנסת. ובתקופתנו אנו: שם עמדה אבן גבול 58 (בינינו לבין הסורים) בין השנים : 1948 – 1967.
ממשיכים דרומה כשתוואי השביל נמתח באזור מצוקי. כ 2 ק”מ לאחר שרידי חירבת חמאם, נחלוף ממזרח למאגר מים עונתי הנקרא בריכת ג’עודה. הוא מלא רק בחורף ובשאר העונות די יבש וממש לא מומלץ לטפס כ 100 מטרים גובה לכיוון מערב אם זה לא ממש בחורף על מנת שניתן יהיה לראותו במיטבו. הוא משמש את הבקר הנע בסביבתו כמאגר מי שתייה. קצת אחר שנחלוף מעבר למאגר, נחצה את ואדי אבו לווה. במרחק של כ 500 מטר עם הואדי מזרחה, יש מעיין נחמד – עינות שקד (6) ומעליו עץ אזדרכת גבוה שאפשר לנוח בצלו . מאד יפה ומרגיע כאן. כשממשיכים הלאה מבחינים בישוב כרכום. המצוי בקרבת הישוב העתיק בשם זה. הוא נקשר להתיישבות היהודית בימי בית שני ולישו שדרש ,הטיף וחי באזור זה בטרם עלה לירושלים. השביל מהלך כאן סמוך למצוק (7) והנוף מרהיב. הירדן והפרק הצמוד לו , אותו חלק המאוכלס בדרך כלל על ידי מטיילים הנראה מכאן היטב דרומית מזרחית לנו. יש כאן נקודה מסוימת המאפשרת הן תצפית יפה על הנהר והן ירידה עד ממש לקו המים למי שמעונין להתקרב או לטבול. כמה מאות מטרים לאחר התצפית הזו נפנה עם השביל שלנו דרומה שיתלכד לזמן קצר עם שביל שאינו מסומן. נחצה כביש המגיע מכרכום ונמשיך דרומה ומזרחה עד ששבילנו יתלכד עם שביל נוסף בסימון אדום בסמוך מאד לנחל קלע. למטה, בקרבת הירדן, יש בנחל זה פינה נחמדה לזוגות אוהבים כשלצידה עצי סברס. זהו עין-קלא, מעיין גדול ורדוד. בהזדמנות אחרת מומלץ להגיע אליו. עם השביל נמשיך עתה היישר לאנדרטה לציון הנופלים בקרב על תל מוטילה (8) הממוקמת במזרח הישוב אלמגור. הקרב שהתחולל כאן ב 1951בין חיילי צה”ל והסורים, הוא אחד השנויים ביותר במחלוקת בצבא עד עצם היום הזה. בקרב נהרגו 41 איש ו 70 נפצעו ונטלו בו חלק גם חיילי גולני ומידע מפורט יותר ניתן למצוא בפרק המורשת. מכאן גם ניתן לצפות אל הכינרת ולראות את החופים הקרובים אליה. מתל מוטילה נרד עם השביל (שאינו מתלכד בקטע זה עם אף שביל אחר) כקילומטר וחצי עד לגשר אריק (9) עליו נספר בתיאור המקטע הבא.
כאן מסתיים מקטע זה
מידע כללי למטיילים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
אין לרדת מהשביל לצורך רחצה במי הירדן – מקומות רבים באזור זה מסוכנים לרחצה.
אפשרויות חילוץ: קיימות לאורך כל המקטע אם כי בחלק ניכר רק בעזרת רכב הנעה קדמית.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007. מועצה אזורית גולן: 04-6969777, משטרת טבריה 04-6728444 . משטרת קריית שמונה 04-6809444
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור:
- צימרים ביישובי האזור: גדות , משמר הירדן, חד נס.
- קמפינג בפרק באתר פרק הירדן.
מקומות השווים ביקור באזור:
- משמר הירדן הישנה
- רפטינג על הירדן מצפון לגדות על הגדה המערבית של הנהר.