המפה באדיבות  OSM

 

המפה באדיבות  OSM

 

נקודת התחלה: בעיקול כביש 918 באזור חירבת דרבשייה, נ.צ.: 778503 / 260477  בנקודה בה חוצה נחל נשף את הכביש. נקודת סיום: גשר בנות יעקב , נ.צ.: 258876 / 768213

מפת סימון מספר 1 – החרמון רמת הגולן ואצבע הגליל. אורך המקטע כ 13 ק”מ.

רקע

המאפיין את המקטע הזה שהשביל בו עובר באזור מרובה מעיינות. כל החלק הארוך שבשיפולי הגולן מאזור נחל עורבים ודרומה עד פרק הירדן (וגם לאורכו) הוא אזור התפר שבין שכבות בזלת הכיסוי שכבר הזכרנו לא אחת במקטעים קודמים לבין שכבות המסלע הקדומות יותר בעיקר גיר קשה ודולומיט. המעיינות פורצים בתפר הזה וסביר להניח שרובם או חלקם הגדול התהווה כתוצאת משנה של הכוחות הטקטוניים שפעלו ופועלים באזור הבקע הסורי אפריקאי. נזכור כי תזוזת הבקע היא למעשה העתק אופקי: הלוח הערבי – ירדני ולוח סיני – ישראל שמחובר עדיין ללוח אפריקה המצויים משני צדדיו אינם נעים באותו קצב וההפרש הזה בתזוזה האופקית (עם פיתולים שמאליים וימניים לאורכו) גרם לתזוזת שכבות המסלע וכתוצאה להיווצרות נביעות. צפונית לנו, ליד קיבוץ גונן, מצויים עין מימון ועין חשק בהמשך מצוי נחל ג’ילבון וביניהם, במקטע שלנו מצויים עין דבשה ועין טינה. ריבוי המעיינות נמשך גם בהמשך שיפולי הגולן מעל פרק הירדן. הקטע שנלך בו הוא חלק ממסלול טיול המעיינות הידוע במורדות הגולן והוא ממשיך גם מעבר לקטע שלנו צפונה ודרומה, מומלץ וראוי להקדיש לו זמן בנפרד. המקטע מצוי בשטח הנקרא שמורת מורדות הגולן (בין נחל עורבים לנחל ג’ילבון). נוף השמורה כולל יער פארק בחלקו העליון שולט בעיקר לבנה רפואי (ושרידי חברת אלון התבור ואלה אטלנטית), ואילו בחלק התחתון שולטים שיזף מצוי ושיזף השיח. במקומות מסוימים בעיקר בקרבת מעיינות, ניתן למצוא עצי בוסתן כגון רימונים ותאנים וכמובן ריבוי של שיחי פטל. בתחום השמורה נכללים מספר נחלים – ידביר, צמוד, גונן, דבשה, ומעיינות שהוזכרו קודם. עולם החי באזור כולל בין היתר חזירי בר, צבאים, דרבנים, שועלים ותנים.  באביב פורחים בחלק מהאזור ריכוזים של תורמוס ההרים הצובעים את המדרונות בכחול מרהיב.

תיאור המסלול

השביל מתלכד עם שביל בסימון ירוק מכאן ועד סמוך לגשר הפקק. בהתחלה (1)  אנו צועדים מזרחה בין נחל נשף מדרום, לבין נחל חמדל שנופו המרתק יעלם עד מהרה אך כדאי לשוב ולטייל בו בהזדמנות אחרת. לאחר חציית ערוץ נחל נשף, השביל מתיישר דרומה. אנו הולכים סמוך לשרידי מוצב דרבשייה (2) שהסורים איישו אותו עד שנכבש במלחמת ששת הימים.  אנו עוברים בסמוך לעין דבשה (המצויה לא רחוק מ”טחונת דרבשייה”). למעשה, כל מסלולנו במקטע זה כמעט עד סופו, שימש את הסורים למיקום מספר מוצבים ועמדות. הוא היה אמור להיות שטח מפורז לפי הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת השחרור אבל בפועל הסורים השתלטו עליו וממנו פעלו נגד כוחותינו ויישובינו. המסלול במקטע זה מוצל חלקית, בעיקר בקרבת מקורות מים. אלה הנקודות הפוטנציאליות להפסקה. עוד כקילומטר ורבע ואנו עוברים בסמוך לעין טינה. כיום מוזרמים לנחל טינה מים בצינור שהוצב במקום משום שמרבית מי המעיין נלקחים לצורכי החקלאות באזור. ערוץ הנחל מלא בשיחי פטל ועצי תאנה וביום חם מומלץ לסטות מעט מהשביל דרך שביל (3) המתחבר מכיוון מערב ומוביל לשם על מנת להתרענן במי הנחל. בכל האזור הזה נוצלו בעבר מי הנחלים לשימוש במספר טחנות קמח שפעלו בעבר. שרידי אחת כזו מצויה בחרבת דרבשייה, עוד אחת בסמוך לערוץ נחל טינה שהשביל שלנו עובר קרוב אליו. בכל האזורים הלחים שבשיפולי הגולן נוכל למצוא לרוב צמחים אופייניים כגון שערות שולמית, מציץ סורי, פטל קדוש, תאנה והרדוף. אבל באזורי עין טינה ועין דרבשייה נוכל לראות באביב גם פרחים נדירים כגון בת אורז משושה, ליסמכיה מסופקת ואירוס ענף. נמשיך עם השביל שהולך כאן על קו גובה , במשטח גבוה במקצת מאזור הכביש והעמק. הסורים שישבו כאן על הגבעות באזור הציקו לישובים בעמק ולכן נטעו עצי אקליפטוס גבוהים לאורך כביש 918 בקטע זה על מנת להסתיר את החקלאים המעבדים את השדות בעמק מעיניהם ככל שניתן. השביל עובר כאן בין שדות מעובדים ובקיץ הנוף כאן צהוב במקומות רבים בנוסף לירוק של הצמחייה הקבועה שיש כאן שהיא בעיקר אקליפטוסים ואלונים, בקטע הקרוב יותר לכביש. אנו חוצים את נחל שוח (4) וחולפים קרוב לתל הילל, הוא תל הילאל, אחד המוצבים הסורים הראשונים שנכבשו במלחמת ששת הימים. במפה הוא מסומן כאזור ממוקש לכן לא נבקר בו. נציין כי כמה מאות מטרים מערבית לכאן שכנה עמדה של צה”ל באזור דרדרה. כיום יש במקום יער של קק”ל ומומלץ בהזדמנות לבקר בו. בבוקר פרוץ מלחמת ששת הימים הופגזה עמדה זו קשות אך כח תגבור שהגיע למקום מנע את נטישתו ובהמשך נכבש גם תל הילאל. כקילומטר וחצי נוספים דרומה מביאים אותנו לבריכת הקצינים בנחל ג’ילבון ולא רחוק ממנה עין ג’ילבון (5)  “בריכת קצינים”. זוהי בריכה מלבנית שנבנתה על ידי הסורים ובה אגרו את מי הנחל לצורך רחצה של הקצינים כמובן כי החיילים הפשוטים לא נחשבו במיוחד בצבא הסורי… טבילה בה ביום חם מרעננת ומומלצת. נחל ג’ילבון (הוא נחל דבורה) הוא בכלל מסלול טיול מומלץ בפני עצמו. יש בו בריכה גדולה ועיקרית בחלקו העליון והנחל עצמו החותר בין קירות הבזלת הוא מרהיב ומזמין כל מטייל.

מנחל ג’ילבון נלך עם השביל לגשר הפקק (6). בחלק קטן השביל מתלכד עם שביל אחר בסימון אדום (עד לגשר הפקק) ולאחר מכן עד סוף המקטע הוא מתלכד עם שביל בסימון שחור. מכאן ועד סוף מקטע זה, כמו גם חלק ניכר מהמקטע הבא, אנו מטיילים בצמוד לירדן, בקטעים רבים די קרוב למים. הירדן הוא חלק מהבקע הסורי אפריקאי שאמנם החל את היווצרותו לפני כ 25 מיליון שנה אבל עיקרו נוצר רק בתקופה מאוחרת יותר, בין 5 ל 3 מיליון שנה לאחור. המים זורמים כאן בין אבני הבזלת הפזורות בשתי גדותיו. חלק מקילוחי הבזלת התרחשו כאן עוד לפני שהבקע שקע לממדיו הנראים כיום. לאורך ההיסטוריה היו כאן ישובים ועדויות בשטח גם בסמוך למסלול שלנו לא חסרות. זהו אזור פורה ושופע מים ולכן האדם הקים כאן ישובים רבים. גשר הפקק עצמו נקרא תחילה גשר ימת החולה והוא היווה פקק בעת ייבוש ביצות הימה, לאחר מכן נקרא גשר שביתת הנשק כהוקרה לאנשי הועדה הישראלית סורית לשביתת הנשק.

נמשיך מכאן דרומה בצדו המזרחי של הירדן. אנו צועדים בשיפוליה המערביים של רמת הגולן לצד גבעות העולות לכיוון מזרח. במערב רואים את נוף השדות המעובדים של איילת השחר, גדות ומשמר הירדן שבתיהם נראים תוך כדי הליכה. לאחר כקילומטר דרומית לגשר נבחין בשרידי בית קברות מוסלמי במד השני של הנהר. מיד לאחר כשנחלוף על פניו נראה לשמאלנו בברור ( בצד מזרח) גבעה. כאן שכן עד מלחמת ששת הימים מוצב נוריג’את הסורי שנכבש במלחמה ההיא ללא קרב. כ 300 מטר דרומית מזרחית לו מצויה רמפה (7) שממנה סבל קיבוץ גדות עד למלחמה. הסורים מיקמו עליה מרגמות וטנקים ומעת לעת היום יורים על גדות. ממשיכים דרומה. השביל הולך ומתקרב לכביש העולה מרמה מגשר בנות יעקב ולגדות ממול. עוד כקילומטר ואפשר לעצור להפסקה באזור בית המכס התחתון (8) . מבנה זה הוקם על ידי הצרפתים בגבול בין שטח המנדט שלהם לשטח המנדט הבריטי בימים בהם חולק המזרח התיכון בין שתי המעצמות דאז. הכביש העולה כאן לגולן מגשר בנות יעקב היה ציר חשוב, חלק מכביש חיפה דמשק במלחמת העולם השנייה עבור הכוחות הבריטיים בדרכם ממצרים לעירק.  במלחמת העצמאות שימש את הסורים כבסיס ממנו יצאו לכבוש את משמר הירדן. עד מלחמת ששת הימים שימש בית זה והקומפלקס לידו כמרכז למוצבים הסורים באזור. במלחמת יום הכיפורים, כוח חלוץ סורי הגיע עד לכאן. מכאן נמשיך לאורך הכביש עד לגשר בנות יעקב. (9) מתברר כי באזור התגוררו אנשים כבר אלפי שנים ובקרבתו נמצאו ממצאים פרה-היסטוריים. הגשר עצמו שימש שנים רבות כחלק מדרך הים שעברה מסוריה למצרים. במקום היה גשר עוד בימי האימפריה הרומית ובזמן מסעי הצלב האזור היה נתון לקרבות בין המוסלמים לצלבנים. במלחמת ששת הימים הוא נתפס על ידי כח צנחנים. במלחמת יום הכיפורים הגיע כח סורי קטן עד לבית המכס העליון וניתנה הוראה להכין את הגשר לפיצוץ  שלבסוף לא היה צורך בו.

כאן מסתיים מקטע זה

 

מידע כללי למטיילים במקטע זה

אחריות המטייל

 

 

הוראות בטחון :

אין לרדת משביל גולני בעת הטיול במסלול זה ואם חייבים אז רק לשבילים מסומנים. באזור יש שדות מוקשים ולכן איסור זה הינו גורף לכל המסלול.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת טבריה: 04-6728444, מד”א 101 ,מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ:  אפשרית רק ברכב בעל הנעה קדמית במרבית חלקי המסלול.

אפשרויות לינה באזור:

צימרים ובתי אירוח ביישובי  האזור: גונן, גדות.

אתרים ששווים ביקור באזור:

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן