המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: תל פאחר, נ.צ. 264804/792294 נקודת סיום: צומת חורשת טל ( צומת הכבישים 918 עם כביש 99) , נ.צ.: 259161/791965
מפת סימון שבילים מספר 1: החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל.
אורך המקטע כ 10 ק”מ.
רקע
במקטע זה אנו יורדים בשיפולים המערביים של הגולן מהרמות השולטות מעל עמק החולה ועד לעמק עצמו. המורפולוגיה (עיצוב הנוף) של הגולן היא בעיקרה תוצר של הפעילות הגעשית שהתקיימה באזור עד לפני עשרות אלפי שנים, ובמקומות מסוימים אף עד לפני אלפי שנים בלבד. מרביתו של השטח בזלתי, שתחתיו קבור תבליט הנוף הקדום של האזור. כיוון שהפעילות הגעשית נמשכה עד לפני זמן קצר במונחים גיאולוגיים, לא הספיקו תהליכי בלייה וסחיפה לעצב תבליט נוף חדש במישורים הנמצאים מזרחית לכאן אך המורדות הושפעו בצורה דרמטית מבקע השבר הסורי אפריקאי. אמנם, גם בהם שולטים משטחי הבזלת אך התבוננות מעט יותר מעמיקה בשטח מגלה כאן תופעות גיאומורפולוגיות לא מעטות, המגוונות במידה רבה את התמונה המורפולוגית, המונוטונית משהו, של הגולן. תהליך שקיעת הבקע בשוליים המערביים והדרומיים-מערביים של הגולן, ומערכת העתקי המדרגות שנוצרו לאורך שוליים אלו, יצרו כאן שיפועים חריפים ומדרגות מצוקיות המתנשאות בשיעורים ניכרים מעל בסיסי הסחיפה של עמק חולה והכנרת. שכבת המסלע העליונה כאן המורכבת מחבורת הבשן (הכוללת את התצורות: קילוחי גולן, בזלת ירמוך, בזלת חצבני בזלת דלתון ובזלת הכיסוי) מונחת מעל סלעי משקע ימיים כמו אבן גיר, דולומיט צור וקירטון מתקופות הקרטיקון העליון והאיאוקן. התפר שבין השכבות מהווה מקום נוח שבו מעיינות שכבה נובעים ואכן מורדות הגולן באזורים רבים משופעים במעיינות כאלה.
תיאור המסלול
ננוע מנקודת ההתחלה (1) – תל פאחר עם השביל לכיוון מערב ולמטה, לכיוון עמק החולה. בטרם נצא לדרכנו נסייר מעט במוצב הזה הממוקם על תל שולט ממנו הטרידו הסורים (כמו גם ממוצבים שולטים סמוכים נוספים) את יישובי צפון עמק החולה בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים. כשמתבוננים מכל מקום במוצב הפונה אל עמק החולה, ניתן להבין ללא קושי את הקלות הבלתי נסבלת מבחינתה של ישראל בה יכלו הסורים לירות אש מסוגים שונים על העמק הפרוס למטה ככף יד. נבצע תצפית קצרה: למטה, בתא השטח הקרוב נראים הקיבוצים דן, דפנה, שאר ישוב, אזור צומת חורשת טל והגושרים. מעט שמאלה נראים בתי כפר סאלד שמיר ושדה נחמיה. ישובים נוספים בטווח היותר רחוק נראים בכל העמק כשקרית שמונה בולטת בהם בצד השני של העמק. הנה כי כן, משרשרת המוצבים הסוריים ניתן היה לשלוט לחלוטין ובקלות יתרה באש על כל המרחב והסורים ניצלו זאת היטב בכל פעם שרצו לחמם את הגזרה או סתם לפגוע בישובים.
תל פאחר המכונה גם מצפה גולני, נכבש במלחמת ששת הימים לאחר קרב קשה בין לוחמי גדוד ברק של חטיבת גולני בסיוע כח שריון והסיירת החטיבתית לבין החיילים הסורים שנאחזו במקום. תיאור מפורט של הקרב ניתן לקרוא בפרק המורשת אך מומלץ להסתובב בתעלות המוצב במיוחד בחלק הצופה אל עמק החולה ולהבין באופן מוחשי את מהות האיום שהיווה המוצב ביחס ליישובי העמק כאשר הוא ממוקם בשטח שולט והם בשטח נחות טופוגרפית. אפשר לראות מתעלות המוצב כאן כיצד החיילים הסורים שלטו באש על כל המרחב ממערב להם בכיוון מורדות הגולן והקשו מאד על פעולת הכיבוש של חיילי גולני וטנקי השריון שנעו וניסו להסתער על המוצב. הקרב התרחש לאור יום כשהחיילים במוצב ממוקמים בעמדות מבוצרות בצורה נוחה ויכולים לפגוע בקלות בחיילים המסתערים לעברם בעלייה כשהם צריכים לנוע מהר על מנת לעבור שטחים חשופים שהמוצב שולט עליהם.
ממוצב תל פאחר נחזור מעט ונקיף אותו מצפון עם השביל שלנו שיורד למטה ומתלכד עם הדרך הקיימת כאן המובילה לכיוון דרך המוצבים הסורים הקיימת עוד מהתקופה שלפני מלחמת ששת הימים. בדרך נעבור צומת שבילים (2) הקרויה צומת ה AMXשקיבל את שמו מטנק סורי AMX-13 שבשלב מסוים בקרב הגיעו אליו חיילי צה”ל אך הוא נמצא נטוש. בצומת ובקרבתו התקיים קרב קשה ונפגעו טנקים וזחל”מים ישראליים. אחד מהם, שריד מפויח של זחל”ם מרגמה של החטיבה שחטף כאן פגיעה ישירה מצוי בו עד היום. צומת זה מצוי ממש על תוואי עבודות ההטיה של מקורות מי הירדן. לאורך תוואי זה התחוללו לפני מלחמת ששת הימים התנגשויות צבאיות בין צה”ל לסורים על רקע תחילת עבודות הטיית מקורות הירדן: נחלי הדן , הבניאס והחצבני על ידי הסורים שביקשו בכך להעביר מים אלה אל הכנרת בתעלה מזרחית לירדן על גבי תוואי שנע על השלוחות המערביות של הגולן . בהמשך, ממש לפני שנגיע לחיבור עם דרך המוצבים הסורים נוכל לראות מדרום את מוצב בורג’ בביל (3) שהיה על הדרך לתל פאחר ונכבש על ידי גדוד 12 כחלק מהקרב הכולל. מצפון במרחק של כמה מאות מטרים ממוקם מוצב חירבת-א-סודה, שממנו ירה טנק סורי לעבר כחות הגדוד שנעו לכיבוש התל וגרם להם נזקים, בסופו של דבר נכבש המוצב הזה ללא קרב. השביל שלנו מגיע לדרך המוצבים ופונה בחדות דרומה. מכאן, השביל מתלכד עם הדרך המסומנת בסימון שבילים אדום.
בטרם נמשיך מכאן, נתבונן לכיוון צפון מערב, אל מוצב תל עזזיאת (4) (הקרוי היום במפה גבעת עזז) הידוע לשמצה הממוקם על תל גבוה (273 מטר מעל פני הים) ששוחרר אף הוא על די כוחות החטיבה (גדוד 51) בעת תחילת המתקפה הקרקעית של צה”ל בצפון רמת הגולן במלחמה זו. תל זה כפי שניתן להיווכח בנקל מאפשר לכח צבאי הממוקם עליו לראות כל נקודה במרחבים הקרובים והמרוחקים בעמק. הסורים הטרידו באש ממוצב זה את הישובים, במיוחד אלה הסמוכים אליו בשורה של תקריות. תיאור מפורט של הקרב על תל עזזאית אפשר למצוא בפרק המורשת.
נמשיך עם השביל בכיוון דרום. רואים בבירור את הישובים כפר סאלד ושמיר מדרום ובעמק היישר למטה את שאר ישוב, דן דפנה מעין ברוך שדה נחמיה ושאר יישובי העמק לרבות קריית שמונה בצדו הנגדי של העמק. לאחר קצת יותר מקילומטר של הליכה דרומה, השביל נוטש את דרך הפטרולים (ואת השביל בסימון אדום אתו הוא התלכד) , פונה מערבה (5) ומתלכד לקטע מסוים עם שביל בסימון כחול. כעת אנו צועדים בשולי האזור המגודר שמדרום למוצב הסורי חאן בחריאת. שביל זה מהרגע שפנינו (מדרך הפטרולים) ועד שמסתיים הסימון הכחול בהמשך, נקרא שביל אורי אילן לזכרו של החייל שהתאבד בשבי הסורים (ראה בהמשך). השביל יורד באופן מתון מאד ולאחר כקילומטר נבחין במים בסביבתו. אלה הם תוצר מספר מעיינות הנובעים כאן, ששימשו את הסורים בעת ישיבתם כאן. השביל כאן מגיע לצומת עם שביל לא מסומן המגיע מדרך הפטרולים. בטרם נפנה דרומה להמשך ההליכה, נעלה כ 20 מטר צפונה לצומת שבילים זה אל מצפור אורי אילן (6) . זה המקום ממנו רואים במדויק את מקום תפיסתה של חוליית צה”ל שאחד מחבריה היה אורי אילן ז”ל בשנת 1955. מקום התפיסה המדויק הוא בין שני עצים שנראים מכאן בכיוון המוצב בורג’ בביל. בשנת 1955 היה אורי, לוחם בחטיבת גולני, היה חלק מחוליה שמנתה 5 חיילים ומשימתה הייתה להחליף סוללות במתקן האזנה לקו טלפון שבין המוצבים הסוריים באזור זה. הפעולה הסתבכה והכח נתגלה ונתפס בין תל עזזיאת לבין תל פאחר, קרוב למוצב בורג’ בביל. החיילים הועברו לחקירה בקונייטרה ואחר כך הועברו לכלא אל מאזה הנודע לשמצה בדמשק. אורי וחבריו עברו עינויים קשים במטרה להוציא מהם פרטים על מכשיר הציטוט ומיקומו. אורי העדיף להתאבד בתאו מאשר להישבר בחקירה ולהסגיר את הסוד. כשהוחזרה גופתו לארץ התגלה פתק שהיה קשור לרגלו ועליו כתב: “לא בגדתי”. פעולתו זו שבה העדיף למות מאשר להסגיר סוד צבאי יצר בצה”ל מיתוס שהועלה על נס, כולל על ידי משה דיין הרמטכ”ל באותה עת. מאחר ונקודת התפיסה נראית מכאן כאמור, הוקם כאן בסמוך אליה מצפור לזכרו. בהזדמנות זו נתבונן דרומה לנו ונזהה את גבעת האם , הקרויה לכבוד של הנרייטה סאלד, “אם” עליית הנוער, שעל שמה נקרא גם הקיבוץ הסמוך מדרום. השטח למרגלות הגבעה שימש במלחמת ששת הימים כשטח הערכות לכוחות החטיבה שיצאו מכאן לכיבוש המוצבים שהוזכרו והשלימו למחרת כיבושם גם את כיבוש קוניטרה בירת רמת הגולן. גבעת האם נקראה קודם “תל אבו חנזיר”. בתחילת מלחמת השחרור הסורים כבשו אותה אך צה”ל כבש אותה בחזרה ביולי 1948 ובנה מוצב במקום. בשנת 1956האו”ם החרים אותה וקבע בה עמדה שנקראה OP2 (ראשי תיבות של ( Observation Point 2 כחלק מנקודות תצפית רבות שהוא מיקם לאורך קו הגבול בין ישראל לסוריה. בגלל עבודות ההטיה של מי מקורות הירדן שנעשו על ידי הסורים, התפתחו במקום תקריות אש בינינו ובינם ובמלחמת ששת הימים ניצל צה”ל את הדרך המגיעה מהכביש ממערב על מנת להביא את כוחות גולני והשריון לשטח הכינוס למרגלות הגבעה משם יצאו לכיבוש צפון הרמה כפי שהוזכר כאן. זהו גם אזור קו התפר שבין הבזלת לאזור המסלע הגירני ואכן מעיינות נובעים בתפר הזה מצויים לא הרחק מכאן כמו במרבית שיפולי רמת הגולן לכיוון עמק החולה. השביל עוזב את הסימון הכחול אתו התלכד עד עתה ופונה לצפון מערב . כמה מאות מטרים בהמשך יביאו אותנו למתחם נבי הודה (7) ובמרכזו מבנה הנחשב קדוש לדרוזים הקרוי נבי הודה. על פי אמונתם, שם קברו של יהודה בן יעקב. מצפון לנו, נמצאת חירבת עמרית הממוקמת כ 300 מטר ממזרח לשביל. אל אתר זה מוביל שביל ברור להולכי רגל ומי שחפץ לבקר בו חייב ללכת עליו בלבד כי האזור שאינו על השביל בסביבה זו חשוד במיקוש. זהו אתר מעניין למדי ומומלץ לסטות מן השביל לזמן מה על מנת לבקר בו. באתר זה שרידים לשלושה מקדשים מהתקופה הרומית. ככל הנראה כאן בנה הורדוס בסוף המאה הראשונה לפני הספירה מקדש לכבוד אוגוסטוס קיסר (האוגוסטיאום, בדומה למקדש דומה שבנה במתחם קיסריה העתיקה). במרכזו של המתחם (הטמנוס), המוקף קיר אבן, נמצאו שרידי המקדש וגרם המדרגות העולה אליו ממזרח. מכל עבריו נמצאו נפולים חלקים אדריכליים גדולי ממדים שהשתייכו למבנה והם מעוטרים בעושר רב. אלה כללו בסיסים, חוליות עמודים, כותרות חופשיות וכותרות אומנות אחוזות מן הסדר הקורינתי, ארכיטרבים, אפריזים וכרכובים מעוטרים בדגמים צמחיים. שני האחרים היו מוקדם יותר ומאוחר יותר וכל מקדש נבנה על שרידי הקודם. המקדש נהרס ברעידת האדמה של שנת 363 לסה”נ ובשטחו נבנתה בראשית התקופה הביזאנטית קפלה קטנה שעשתה שימוש חוזר באבניו. אף-כי רק חלק מן האתר נחפר עד כה, נראה כי מכל עבריו ישנה מפולת אדירת ממדים המכילה את מירב חלקיו האדריכליים, כמו גם אבני קירותיו בשל ריחוקו ממקום יישוב, לא הוסעו אבניו משם על מנת לשמש בבנייה מחדש בפרק זמן מאוחר יותר. הפודיום נשתמר בשלמותו וכך גם גרם המדרגות העולה אליו. מלבד חלקיו האדריכליים של המקדש, המהווים לפי שעה את עיקר הממצא, נמצאו בחפירה גם שברי פיסול וכתובות. אחת מאלה מאזכרת אולי את אפרודיטה, שפסל שיש בדמותה נמצא לפני שנים בשדות שלמרגלות תל דן הסמוך והיום ניתן לראותו במוזיאון בית אוסישקין. לא מן הנמנע שאת מוצאו של הפסל יש לבקש במקדש שבחורבת עומרית. בתכניתו של המקדש ההולך ונחשף ניתן לראות בברור את שני שלביו שעיקרו של המאוחר שבהם הנו, כאמור, הגדלת שטחו והפיכתו למקדש פריפטראלי המוקף עמודים, מגמה אותה ניתן לראות גם באתרים אחרים כמו מקדשי התאטרון בבית שאן (סקיתופוליס).
נמשיך עם השביל מערבה, הוא יורד במתינות לכיוון כביש 918 כשבדרכנו אליו נעבור בסמוך למספר מקומות לאורך הבניאס והוא מכיל נקודות חמד רבות במיוחד לאורך נחל חרמון (הבניאס)בקטע שבין תל כתלית לכביש (8) . אלה מקומות להפסקה ומנוחה וגם לטבילה במים אם הטיול מתקיים באביב או בקיץ. המים קרים כאן בכל מקרה אפילו בשיא החום כך שיש לקחת זאת בחשבון. במספר מקומות הזרימה חזקה ויש לשים לב לכך במיוחד בשהייה עם ילדים. עוד צריך לשים לב שלא מתאפשרת כאן הדלקת אש ושהייה בלילה בפינות אלה. כשנגיע לקרבת הכביש יתווספו למקורות המים גם יובלי נחל דן שאפשר להגיע אליהם על פי שילוט. לאחר שנמשיך עם השביל מתל כתלית נגיע לכביש 918 ונפנה עם השביל צפונה במקביל לכביש. אנו חולפים על פני שאר ישוב והאנדרטה לזכר חללי אסון המסוקים שכדאי לבקר בה כחלק מהטיול או בהזדמנות אחרת. ממערב לכביש מצויה חורשת טל על החניון שבה. נמשיך עם השביל עד לצומת חורשת טל (9).
כאן מגיע מקטע זה לסיומו.
מידע כללי להולכים במקטע זה
- אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
- זמן הליכה משוער:
להולכים מצפון לדרום במגמת ירידה: כ – 5 שעות כולל הפסקות אוכל והסברים.
- דרגת הקושי
תלויה בכושרו האישי של כל מטייל.
- הוראות ביטחון למסלול זה:
- אין לרדת מהשביל לאורך כל המקטע. יש באזור אזורים החשודים במיקוש !
- אין ללכת לבד במסלול. המטיילים יוודאו שברשותם טלפון סלולארי על מנת שניתן יהיה להזעיק חילוץ במקרה של היווצרות בעיה
- טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
6 טלפונים לחרום: מיתא”ם פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת טבריה, 04-6728444, משטרת קריית שמונה: 04-6809444
7 אפשרויות חילוץ במסלול: בקטע שבין גבעת האם לתל פאחר רק עם רכב בעל הנעה קדמית.
8 אפשרויות לינה באזור:
למטיילים באזור אפשרויות לינה רבות בעיקר בצימרים, בבתי מלון ובחניוני קמפינג. הנה כמה אפשרויות:
- צימרים דן, דפנה , שאר ישוב
- קמפינג בחורשת טל או בחניון מעין ברוך.
9 אתרים ששווים ביקור באזור:
אתר הבניאס – כניסה בתשלום.
10. מקומות קדושים באזור:
נבי הודה – קדוש לדרוזים