המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: ממערב לכפר זיתים, נ.צ.: 242087 / 746219 נקודת סיום: אתר חטיבת גולני, סמוך למחלף גולני, נ.צ.: 238767 / 742800
מפת סימון שבילים מספר 3, הגליל התחתון העמקים והגלבוע.
אורך המקטע: כ 13 ק”מ.
רקע
בדומה למקטע הקודם, גם מקטע זה עתיר בהיסטוריה אנושית וגיאולוגית מרתקת. הוא מתלכד בחלקו עם שביל הבשורה (שביל ישו). מתחילים המפגש בין נחל נמרים למעלה חיטים (1). לא נעלה בו כעת כי מסלולנו פונה מזרחה לכיוון עין-זיתים אך מומלץ בהזדמנות אחרת לעלות לראשו – הוא כולל מספר תצפיות נוף מרהיבות. בטרם נצעד, נסקור בקצרה מה מסביבנו. מצפון מזרח לנו רכס ארבל שנשבר בדרמטיות לכיוון בקעת גינוסר בואך הכנרת. מצפון לנו רכס ממלח הגובל ברמת צלמון ומצפון מערב רכס טורעאן ובית רימון שמהם ירידה חריפה לבקעת בית נטופה. מדרום רכסי הגליל התחתון שהבולט בהם הוא הר תבור. השביל שלנו, לאחר שחוצה את הרכס שמדרום לעין זיתים (בין קרני חיטים למעלה חיטים) ממשיך בבקעה למרגלות קרני חיטים הנראית כשלוחה המזרחית של בקעת בית נטופה ומשיקה אליה באמצעות הרמה שעליה מתוח כביש 65. באזור זה שרידים עתיקים רבים מתקופות שונות. דרך רומית שחיברה בין טבריה לציפורי עוברת לא רחוק מכאן. גתות וחרבות הפזורות באזור מעידות על התיישבות ערה לאורך כל תקופות ההיסטוריה העתיקה והחדשה. בתחילת המקטע, שביל שלנו הוא על תוואי דרך הבשורה. על פי האמונה הנוצרית, בכל האזור הזה חי ופעל ישו לפני שעלה ונצלב בירושלים.
תיאור המסלול
מסלולנו עובר בלב הגליל התחתון המזרחי. את האזור הזה מאפיינים שני גורמים גיאוגרפיים והם מייחדים אותו באורח חד משמעי מחבלי הארץ השכנים . שני גורמים אלה הם הגבולות הברורים של האזור והמבנה המורפולוגי והגיאולוגי שלו . לגורם השני השלכות חשובות ביותר על מערך הישובים באזור. חבל ארץ זה בנוי ממערכת של שברים לכיוון מזרח מערב שיצרו רמות נטויות ביניהן מגבולו הדרומי של הגליל המזרחי – עמק חרוד ועד נחל ארבל והר נמרה ( שלוחתו המזרחית של הר טורען). את האזור מנקזים מספר נחלים המצויים לאורך קווי השבר (העיקריים הם נחל יששכר, נחל תבור, נחל יבנאל , נחל ארבל). מבנה מורפולוגי זה חוזר על עצמו מדרום לצפון (או הפוך) . אולם, הגורם המכריע באופיו של האזור הוא המבנה הגיאולוגי שלו שהוא בבחינת אי מבודד בתוך הסובב אותו. בעוד שהאזור ההררי הגובל ברמות הגליל התחתון בנוי הרים גירניים ( גבעת המורה , התבור והרי נצרת ),הרי שאזור זה בולט כאי בודד, אשר המרכיב השולט בו הוא סלע הבזלת . תכסית זו של בזלת השפיעה השפעה רבה על אופי האזור, על מיקומם של הישובים בו ועל אפשרויות קיומם . שלא כבימינו, היו מרבית הרמות שטחי טרשים של בזלת , בעלי פני סלע גבוהים וקרקע מועטה. עדות לכך הן סוללות הסלעים והאבנים המפוזרות בכל האזור בכמויות עצומות . כמויות אבן וסלע אלו נוצרו כתוצאה מפעולות הכשרת הקרקע , במשך שלושים השנים האחרונות . בעבר הרחוק לא נמצאה כמות קרקע מספקת לפיתוח חקלאות נרחבת אף במושגים של חקלאות קדומה. אדמות בזלת כשלעצמן הן פוריות אך לא כך הן רמות הבזלת של אזור זה ואם נסתכל במפות קדומות שבהן מופיעים שטחים חקלאיים נראה את מיעוטן בעיקר משהו ליד טייבה וכאוכב אל – הווא (כוכב הירדן) ומעט ליד כפר כמא. לסלע הבזלת השפעה חשובה על משק המים באזור . מקורות המים מצויים כמעט ללא יוצא מן הכלל בערוצי הנחלים וביובליהם . שטחי הרמות עצמם יבשים ואין בהם כל מקור מים יציב . כמות המשקעים 400 מ”ם בממוצע רב שנתי , אך הסטיות מן הממוצע הן רבות והאזור סובל משנות בצורת רבות . לפיכך , לכל מקור מים חשיבות רבה . בדיקת תפרוסת המעיינות והישובים מורה על קשר הדוק בין שני הגורמים : כל הישובים מצויים בקרבה למעיינות . סלע הבזלת אינו אוצר מים ואי אפשר לחפור בו בורות מים , כשם שהדבר נעשה בסלעי הגיר . נוסף לכך , טכניקת הטיוח של בורות הנחפרים בבזלת מורכבת הרבה יותר מאשר טיוח בורות בסלע גיר. טכניקה זו ידועה רק החל מן התקופה הרומית-ביזנטית. הישובים התרכזו אם כן באזורי מקורות המים – הנחלים הגדולים והמעיינות.
אנו צועדים כעת מזרחה וחולפים מצפון לרכס עליו מצוי המקום הקדוש ביותר לדרוזים – קברו על פי המסורת של הנביא שועיב חותנו של יתרו. בהמשך השביל ישנה כיוון ויטפס על הגבעה שבה ממוקם הקבר. אבל כעת מדרום לנו נבחין בשרידי הכפר הערבי חיטין שניטש ב 1948 לאחר שאנשיו נחלו מפלה בקרב עם לוחמי צה”ל על פסגת קרני חיטין המצויה דרומית לנו. הכפר הזה נבנה על חורבות הישוב היהודי כפר חיטיא ומוזכר רבות הן בתלמוד והן כמקום מושבו של רבי יעקב איש חיטיא. המקום זוהה בעבר כעיר המקראית “הצדים” הנזכרת ביהושע י”ט. כיום מנסים המוסלמים לשמר לפחות את המסגד וכמה קברים בבית העלמין בכפר. גם המושב כפר זיתים שאנו חולפים כעת בסמוך לו מדרום ממוקם על אדמות חיטיא הקדומות. שמו ישוב זה ניתן לו בעקבות נוף הצומח ששלט כאן ועודנו קיים חלקית במשך מאות ואלפי שנים – מטעי זיתים ושרידי הגתות הרבות באזור להפקת השמן מהזיתים מעידים על מקור הפרנסה העיקרי של מי שהתגורר כאן.
מכביש הכניסה לכפר זיתים והלאה מזרחה, השביל נע במקביל לכביש. לאחר כמה מאות מטרים הוא מבצע תפנית לכיוון דרום וזמן קצר אחר כך פונה מזרחה בדיוק בכיוון הפוך לזה שהלכנו קודם. אנו הולכים לכיוון נבי שועיב כשהוא מטפס על השולים הצפוניים של הרכס הצמוד לקרני חיטים. כל האזור נקרא גן לאומי קרני חיטים והוא שמורת טבע. הר קרני חיטים המצוי דרומית לנו נקרא כך על שם שתי הפסגות שלו המזכירות קרניים. זהו הר געש לא פעיל שפסגותיו הן למעשה “פקקים געשיים” מהן התפרצו לבה וטוף כשהאזור היה פעיל מבחינה געשית בתקופות המיוקן והפליוקן ( כ 3.5 – 4 מיליון שנים לאחור). הבזלת שזרמה כאן כיסתה את כל האזור ונודעת בשם “בזלת הכיסוי” שכן היא מכסה משטחים נרחבים בגליל התחתון ומקורותיה היו לא רק כאן בקרני חיטין אלא במוקדים נוספים כגון גבעת המורה באזור עפולה. בזלת הכיסוי האופיינית לאזורי הגליל המזרחי ולרמת הגולן נוצרה הן מהתפרצויות במוקדים געשיים והן מעלייה וזרימת לבה ללא התפרצות בכל המרחב הזה והיא מכסה שכבות של סלעי משקע ימיים שנוצרו כאן כשהאזור היה ימי עוד הרבה לפני ההתפרצויות הנ”ל כשבדרך כלל הם סלעי גיר ודולומיט בהרכבים משתנים ונודלות של צור בכמויות משתנות. כתוצאה משבר גיאולוגי מצפון להר, כחלק ממערכת שברים שכיוונם דרום מזרח צפון מערב בגליל התחתון המזרחי שנוצרו בהשפעת תזוזות השבר הסורי אפריקאי, הורם ההר והוא בולט בסביבתו ומראשו אפשר לצפות בנופה המרהיב של בקעת ארבל. מי שמטייל בסביבה זו באביב, יראה את פריחת היקינטון המזרחי ותורמוס הרים. בחורף וגם באביב פורח כאן נץ החלב ההררי המרשים ביופיו ובצבע הלבן שנראה למרחקים. אבל את פרסומו הגדול קנה אזור קרני חיטים עוד במאה ה 12 בקרב הגדול בין הצלבנים ששלטו כאן בתקופה ההיא באמצעות ממלכת ירושלים לבין צבא המוסלמים בניצוחו של צלאח א דין. הקרב הסתיים במפלה צורבת של הצלבנים ובכך באה לסיומה תקופת ממלכתם כאן. שרידי צבאם נס על נסו על נפשם דרך נחל ארבל לכיוון בקעת גינוסר. בהר עצמו התגלו שרידי ביצורים מהתקופה הכנענית(מאות 13-14 לפנה”ס), מהתקופה הישראלית (מאות 8-9 לפנה”ס) ומהתקופה הממלוכית (מאות 13-14 לספירה). בחפירות בדיקה שנערכו במקום , נבחנו ביצורי האבן הכבדים הנראים על פני השטח בקרן הדרומית וסביב המכתש הוולקני . בקרן הדרומית נמצאו שרידיה של מצודה המשתרעת על שטח של 9 דונמים , ואשר חומה קיקלופית מקיפה אותה . למרות שטח החפירה המצומצם , ניתן לקבוע בבירור כי המצודה התקיימה במאות הי”ד-י”ג לפנה”ס.
השביל המטפס מערבה במקביל לכביש שמגיע לנבי שועיב. בחלק ממנו נטועה שדרת עצים. בערך במרכזה, השביל שלנו עוזב את תוואי הכביש ופונה דרומה כשהוא מתלכד עם שביל בסימון כחול (וממשיך להתלכד גם עם שביל הבשורה) המטפס לכיוון חירבת אל עיכה (2) השביל לא עובר בנבי שועיב אך מומלץ בהזדמנות לבקר במרכז זה (או לסטות לזמן מה מהמסלול לשם כך). המקום עתיק אבל נוספו לו מבנים בשלהי המאה ה 19 (1880). פעם בשנה, ב 25 לאפריל עולים הדרוזים למרכז זה במסורת הנמשכת כבר כאלף שנה. מסורת זו מקדשת את חותנו של יתרו שחי במדיין אך יתכן שמקורה בטעות כיוון שככל הנראה שכנה כאן העיר המקראית מדון ששמה התגלגל איכשהו למדיין. חירבת אל עיכה היא אתר ארכאולוגי ששמו נגזר מן העם שאליו נשלח הנביא שועיב (אהל אל אייכה). בקרבתו גדל שיח הקרקש הצהוב, שנחשב כצמח נדיר. בקרבת מקום מצוי פרק גיאולוגי והמתעניינים בהביט הזה של האזור (שהוזכרו קודם לכן בתיאור) באים בו לידי ביטוי ומומלץ למתעניינים לבקר בו. השביל ממשיך מאזור חירבת אל עיכה לכיוון דרום מזרח ועולה על קרני חיטים (3) מן הראוי לעצור כאן לתצפית הן על בקעת ארבל ממזרח והן על אזור צומת גולני והסביבה הרחוקה יותר ממערב. בהחלט תצפית מרהיבה. מכאן נמשיך עם השביל שיגיע למפגש עם שביל בסימון שחור (ההולך גם הוא על דרך הבשורה) וכאן נצבע תפנית מערבה. נרד אתו בצורה מתונה בכיוון זה כשאנו מבחינים בקיבוץ לביא מדרום שהוקם על חלק מאדמותיו של הישוב הערבי לוביא. לנגד עינינו נוף טיפוסי לבקעת טורעאן והגליל התחתון בכלל לנגד עינינו. גדוד ברק של חטיבת גולני לחם כאן במלחמת השחרור במספר קרבות ואזורים וכולם בתיאורי האתרים בפרק מורשת.
השביל מגיע למפגש עם דרך היורדת לכיוון לביא אך אנו מבצעים פניה צפונה (4) ומכאן כבר איננו על דרך הבשורה ולאחר מכן פונה מערבה ומהלכים בשיפולים המערביים של רכס נבי-שועיב כ 600 מטר ושוב פונים צפונה ולאחר כמה מאות מטרים שבילנו פונה דרום מערבה כשהוא מתלכד עם שביל בסימון כחול (5) כעת אנו צועדים בשיפולים המזרחיים של רכס נמרה כשממערב לנו ההתרוממות המובילה לכביש 65 ולאזור מצפה נטופה מערבית לו. לאחר כקילומטר נעבור ממערב למאגר מים. נעצור כאן לכמה דקות. מדרום לכביש 77 אנו רואים את יער לביא שנעבור בו במקטע הבא אך כעת, אל מול קיבוץ לביא, נספר על קרב לוביא שהיה חשוב ביותר לפתיחת כביש טבריה נצרת. ביער לביא אנו מבחינים בשתי כיפות בולטות מדרום לכביש טבריה נצרת (כיום כביש 77) : נ.ג 307 ו- נ.ג. 324 (נ.ג. = נקודת גובה, ראה מפה). על גבעות אלה שכן הישוב לוביא שבו ישבה מפקדת הכוחות הערביים החל משלב מסוים במלחמת השחרור וגם כח ערבי גדול שלחם בסביבת הישוב וסיפק כוחות לקרבות נוספים באזור. הכפר חלש למעשה על צומת הדרכים המרכזי והחשוב באזור (כיום צומת גולני). במלחמת השחרור חסם הכח מלוביא את הכביש עד שלוביא נכבשה. המקום שימש להתיישבות עוד בתקופות קדומות ויעידו על כך גת עתיקה, בורות מים ושרידי ביצורים המצויים בו או סמוך אליו. מדרום, מעבר לכביש 77 אפשר לראות את גבעת אבני, ישוב קהילתי שהוקם ב 1991, גובל ביער לביא שנלך בו במקטע הבא. כ 700 מטר לאחר מאגר המים השביל נעשה רחב יותר וחלק ממנו סלול. לאחר קטע קצר נגיע למפגש עם שביל המגיע ממזרח. שם נזהה מעבר (6) לכיוון מערב והשביל כאן מתחיל להקיף מטע מצפון וממערב. כעת אנחנו ממש ממערב לקיבוץ לביא ולאחר כמה מאות מטרים השביל פונה מערבה ומתלכד עם דרך שזה לא מכבר נפרצה אך אינה מסומנת בסימון שבילים. אנו עוברים מצפון לקו מתח ובמקביל לו ולאחר כ 1.7 ק”מ נגיע לאזור חירבת מסכנה (7) שעל שמה נקראת צומת גולני. שמה שימר את שמו של הישוב הקדום “משכנא” שמוזכר בתלמוד כישוב על אם הדרך בין טבריה לציפורי, ששמו נתפרסם גם משום שמספר חכמים שהתגוררו בו מוזכרים בתלמוד. כאן אפשר לראות בשטח עשרות מערות קבורה ובתקופת האביב כל המשטחים סביב מכוסים פריחה מרהיבה של משפחת האדומים (כלניות, נוריות ופרגים). השביל ממשיך עוד כמה מאות מטרים מערבה ופונה דרומה לכיוון אתר ההנצחה של החטיבה כשהוא עובר סמוך לשרידי דרך רומית כשהוא עובר מתחת לקו המתח הגבוה (8) . אנו ממשיכים עם השביל הנוטה כעת מעט מזרחה ולאחר מכן מערבה כששוב מזהים את שרידי הדרך הרומית. מיד לאחר הפנייה מערבה עוברים בסמוך לגדר של אתר המורשת המרכזית של חטיבת גולני. האתר סגור בימי שבת אך אם הטיול מתבצע ביום חול מומלץ לבקר בו. הוא ממוקם כאן לציון העובדה שהחטיבה נטלה חלק מרכזי בשחרור הגליל התחתון במלחמת העצמאות. על האתר ותכולתו מסופר בפרק מורשת אך בראש ובראשונה זהו אתר מורשת המכיל חדר מיוחד לזכרם של חללי החטיבה. אחת לשנה, ביום הזיכרון לחללי צה”ל ומערכות הביטחון (ערב יום העצמאות), מתקיים כאן טקס רשמי אל מול “כותל הדמעות”, קיר שעליו חקוקים שמות נופלי החטיבה.
כאן מסתיים מקטע זה.
נסיים קטע זה בשיר : “כותל הדמעות” (נכתב על ידי פזי שחם)
קָרוֹב קָרוֹב לְכֹתֶל הַדְּמָעוֹת,
קוֹל חֲרִישִׁי לוֹחֵשׁ הַשֵּׁמוֹת,
וּבְמַעֲבֵה הַלַּיִל, בְּאֵין רוֹאִים,
בְּעָמְדוֹ לְבַדּוֹ, לְלֹא מִלִּים,
מְבַכֶּה הַקִּיר הַנִּשָּׂא אֶת הַנּוֹפְלִים.
וּבִימוֹת “שִׁגְרָה”, בִּהְיוֹתוֹ בְּשִׁמְמוֹנוֹ,
בְּאֵין עַיִן צוֹפִיָה הֶחָשָׁה בִּיגוֹנוֹ,
נוֹשֵׂא הוּא אַךְ תְּפִלָּה קְצָרָה,
שֶׁלֹּא תּוֹסִיף וְתֶאֱרַךְ עוֹד הָרְשִׁימָה,
הַשְּׁזוּרָה בֵּין חֲלָקָיו לְדַאֲבָה.
וְעָמַדְתִּי נִכְחוֹ, מֵישִׁיר מַבָּטִי,
עֵת נִצָּב בְּגָוֶן כֹּה כֵּהֶה, סַגְרִירִי,
כּוֹאֲבוֹת אֲבָנָיו, מְשַׁדְּרוֹת בִּדְמָמָה,
כָּל אַחַת מַצְפִּינָה סִפּוּר הֲוָיָה,
עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים, תִּקְוָה שֶׁאָבְדָה.
וְהִנֵּה, בַּזֶּה אַחַר זֶה, מִמַעֲמַקִּים,
צָפוּ וְעָלוּ הַפַּרְצוּפִים הַמֻּכָּרִים,
הַמַּבָּט הַשּׁוֹבָב, הַחִיּוּךְ הָאוֹפְיָנִי,
הַתְּנוּעָה הַמֻּכֶּרֶת, הַקּוֹל הַיִּחוּדִי,
כֻּלָּם כְּאֶחָד, שָׂמְחוּ לִקְרָאתִי.
וּבְעוֹדִי מִתְבּוֹנֵן בּוֹ, שָׁעָה אֲרֻכָּה,
כַּחֲלֹף הַדְּמוּיוֹת, הָאַחַת בְּעִקְבוֹת רֵעוּתָה,
בָּקְעָה לְפֶתַע מֵהַקִּיר הַשָחֹר אֲנָחָה גְּדוֹלָה,
וּבִצְבְּצוּ דִּמְעוֹתָיו מִכָּל סֶדֶק וּפִנָּה,
וְהֵן יָרְדוּ לְאַט, טִפָּה אַחַר טִפָּה.
מידע כללי למטיילים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
באזור שממערב לכפר זיתים קיים אזור מגודר (גבעת דדון). קיים חדש לנפלים ישנים. לכן אין לרדת משבילים מסומנים במקטע זה.
אפשרויות חילוץ: אפשרית בכל המקטע
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת טבריה, 04-6728444.
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.