המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: מפגש שבילים בצבעים כחול ושחור, דרומית להר צבאים, נ.צ.: 222280/550406. נקודת סיום: מפגש נחל מזר גם שביל בסימון אדום נ.צ.: 225627/544204
אורך המקטע: 14 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 11 – דרום מדבר יהודה וים המלח.
- מקטע זה עובר באזור צפון הנגב המאופיין במספר קמרים וקערים ברורים. הקמרים הבולטים באזור המקטע הם: רכס חתירה, רכס חצרה ורכס מחמל. אורך שלושת האחרונים למעלה מ 50 ק”מ והאפיונים הבולטים שלהם:
- כיוונם מדרום מערב לצפון מזרח
קמרים אלה הם אסימטריים כלומר, נטייתם הטופוגרפית כלפי צפון מערב מתונה, כדי מעלות אחרות ואילו כלפי דרום מזרח , כלומר לכיוון בקע ים המלח נטייתם חריפה והיא בולטת בעיקר בקמרים חצרה וחתירה בהם נטיית השכבות באגף הדרום מזרחי מגיעה לכדי 70-80 מעלות. הקערים שבין קמרי הנגב הצפוני רחבים למדי וקרקעיתם מפולסת למדי ואלה נוצלו ליצירת דרכי תחבורה כולל מסילת הברזל לנחל צין, כביש ממשית –אורון, כביש דימונה-צפע-ערד ודימונה שדה בוקר. כללית, עידן הפליאוזואיקון באזורנו הצטיין בשקט ויציבות גיאולוגית ואחריו, בשלהי תור הטריאס (הפותחת את המזוזואיקון) התפתחו באזור הנגב מאמצי מתיחה שיצרו סידרת שברים נורמליים. השקט הטקטוני חזר לזמן מה ובמהלך היורא והקרטיקון התחתון (קנומן עד לטורון) המשיכה הרבדת שכבות ללא קימוט ,חלקה בסביבה ימית (יורא) וחלקה יבשתית (קרטיקון תחתון). בסוף הטורון ובמהלך הסנון עד לאיאוקן התחתון התרחש הקימוט המיוחס ל “קשת הסורית” – שבאזורנו היוו ביטוי להדים רחוקים של סגירת ים תטיס (התנגשות לוח אפריקה באירואסיה). באזורנו נוצרו בשל כך מאמצי דחיסה. כתוצאה מכך נוצרו שברים הפוכים בתשתית לאורך מישורי החולשה שהיו קיימים לאורך השברים המקוריים, הנורמליים. כתוצאה משברים הפוכים אלה, נוצר קימוט אסימטרי בסלעי המשקע שהורבדו עליהם ואלה יצרו בקמרים מונוקלינות – כלומר קמטים אסימטריים. ההתרוממות הקשת הסורית יצרה תחילה התרוממות ראשונית מתונה יחסית אך בשלב הרבה יותר מאוחר, בתקופת המיוקן עם תחילת היווצרות טרנספורם ים המלח (תנועת הגזירה שבין לוח ערב ולוח אפריקה) החל להיווצר בקע ים המלח שהשתפל בחריפות בתקופת הפליוקן וגרם להתרוממות ניכרת של רכסים אלה, מה שיצר את תבליט הנוף הנוכחי בו מספר נחלים גדולים התחתרו ברכסים יצרו מפערי מים וקניונים מרהיבים כדוגמת נחל צפית, המתחתר ברכס חצרה ובו עובר מרבית תוואי המקטע הזה. מהלך ההליכה במקטע מצפון מערב לדרום מזרח הוא במגמת ירידה אל מול נוף ים המלח , צפון הערבה ועבר הירדן בה אפשר לזהות ביום בעל ראות סבירה את אזור כרך וצפי.
נתחיל את המסלול מנקודה (1) , דרומית להר צבאים , במקום בו עובר שביל ישראל. ננוע על השביל שלנו מערבה לכיוון צומת צפית (שלא נגיע אליה) ושולי מפעלי הפוספטים של ערד. אם הזכרנו פוספטים, מן הראוי להסביר כי אלה הם מחצבים טבעיים המצויים בנגב במספר מקומות בריכוזים ראויים כלכלית לכרייה כמו באזור ערד ובקעת צין. הפוספטים מופקים מסלעי משקע ימיים שבהם הורבדו שכבות הפוספט בעיקר בתקופת הקמפן (80 – 65 מיליון שנה לאחור). הם משמשים כחומר גלם לחמרי הדברה וחומרי דישון לחקלאות. בשלב זה, המלאי העולמי עומד על צפי של כ 20 שנה בלבד, ונעשים מאמצים לפתח תחליפים. לאחר קרוב ל 3 ק”מ, נגיע לנקודה (2) בה השביל חוצה את כביש 25, כ 1 ק”מ מזרחית לצומת צפית. לאחר החצייה נעבור עוד כ 100 מטר ואז השביל יתלכד עם שביל בסימון שחור היורד מזרחה בנחל צפית עד סוף המקטע. כעת אנו בנחל צפית עליון. נחל צפית הוא נחל קניוני חוצה רכס בצפונו של רכס חצרה ,בין המכתש הקטן לכביש מעלה תמר. בנחל צפית (ואדי אלמראקב) מפלים , מכתשות ,נביעות מים ,מחשופי אבן חול קדומה ומעוק נהדר בחלקו התחתון של הנחל . שמו העברי הוא תרגום שמו הערבי . ראשיתו של נחל צפית סמוך להר חצרה ( נקודת גובה 561). מכאן הוא יורד צפונה בגבול רכס חצרה ומישור ימין , ולאחר כ – 5 ק”מ הוא פונה ב – 90 כלפי מזרח. מכאן הוא מתחיל את מסלול החצייה של קמר חצרה , לעבר הערבה הצפונית . בחלקו העליון , בתחום רכס חצרה , מתחתר הנחל בסלעי גיר ודולומיט מגיל הקנומן , בקניון יפה בהמשך נובע באפיקו מעיין עין צפית , שמימיו נאגרים במכתשות סלע .באזור הנביעה שפע של צמחי קנה , סוף ויבלית . בהמשך מהלכו של נחל צפית צונח אפיקו במפל גבוה ומכאן ואילך מתרחב עמקו ונעשה דמוי אליפסה ענקית , הדומה בצורתה למכתש הקטן , שמדרום לנחל. זהו מפער המים של נחל צפית , שבו הוא פורץ את פרשת המים של רכס חצרה. בהמשך נמצא מפל לא גבוה הבנוי כמדרגה רחבה לרוחב האפיק . לרגלי מפל זה יש משטח סלע מפולס באפיק הנחל , ובו חתור מעוק קטן .בקרקעית המעוק יש מספר מכתשות אליפטיות יפות ולאחריהן מפל נוסף בגובה 20 מ’. בתחתיתו של מפל זה , בקירו הדרומי של הנחל , נסתרת מערה מעניינת שמתקרתה נוטפים מים היוצרים נטיפים וזקיפים. זוהי תופעה נדירה ביותר בהר הנגב . כמו כן יש כאן נביעת מים עונתית באפיק , המסומנת על ידי ריכוז של שיחי סמר. מכאן ואילך נגלים בצלעות הנחל , לאורך כ – 2 ק”מ , מחשופים יפים של אבן חול צבעונית , מתקופת הקרטיקון התחתון. הנחל יוצא באגפו הדרומי – מזרחי של רכס חצרה בשער סלע יפה אל רמת מזר . כאן הוא יורד, תחילה בערוץ רדוד ורחב ואחר כך בקניון גיר עמוק , ובו מעוק צר ועמוק . בקרקעית המעוק יש מכתשות שבהן משתמרים מי השיטפונות . לבסוף יוצא נחל צפית מתחום רמת מזר אל חבל הבתרונות של חור הלשון שבערבה הצפונית , ואחרי כ – 3 ק”מ הוא מגיע אל אפיק נחל צין. אורכו של נחל צפית , מראשו בהר חצרה עד שפכו לנחל צין , הוא כ – 25 ק”מ . נחל צפית נחל צפית הינו נחל קדמן. הוא זרם פעם ממזרח למערב מאזור זה לעבר הים התיכון. לפני תקופת הפליוקן (כ 5 מיליון שנה לאחור) לא היה קיים עדיין השקע הטופוגרפי של ים המלח. בתחילת תור הנאוגן (כ 25 מיליון שנה לאחור) נחתר אפיק בבקעת באר-שבע שניקז את כל צפון ומרכז הנגב לכיוון הים התיכון ובכלל זה גם את אזור עבר הירדן. כשהתרומם רכס חצירה, כתוצאה מפעילות הלוחות הטקטוניים הקשורה לתחילת יצירת טרנספורם ים המלח (מה שקרוי בלשון העם בצורה לא מדויקת השבר הסורי אפריקאי) , החל להיווצר בסיס סחיפה עמוק יותר במזרח. הנחל הלך והתחתר יותר ויותר ברכס ההולך ונהיה תלול לכיוון מזרח כאשר השתפל הבקע בצורה חריפה, לפני כ 2 מיליון שנה התחתר הנחל ביתר שאת מזרחה וקצב ההתחתרות היה מהיר יותר מקצב התרוממות הרכס. לבסוף, התייצב קו פרשת המים על והוא עובר בין היתר על רכס חתירה. נחל צפית כבר שינה את כיוון זרימתו מקו זה לעבר בקע ים המלח. זה מסביר את התופעה המוזרה של הנחל הזה שמתחיל במורדות רכס חצרה לכיוון דרום ופתאום שובר מזרחה בחדות.
כחצי קילומטר בהמשך השביל נעבור סמוך לגב מים (3). בשנים בהן הגשם מועט, ככל הנראה נמצא אותו יבש. נמשיך בנחל צפית עם השביל. בהדרגה הערוץ נעשה יותר קניוני והנוף נעשה דרמטי. הסלעים המאפיינים את הקירות המצוקיים שביניהם אנו צועדים הם בעיקר גיר ודולומיט. כ 3 ק”מ ממיקום הגב נגיע לעין צפית (4) שהזכרתי בתיאור קודם. כאן אפשר לעצור למנוחה.
כ 300 מטר בהמשך נחל צפית מזרחה נגיע למפגש עם שביל מסומן כחול (5). אנו נמשיך עם השביל בנחל צפית אך נציין רק כי השביל הכחול מטפס במעלה חצרה לתצפית מרהיבה על המכתש הקטן ואחר כך יורד אליו. לאחר כ 400 מטרים נוספים בערוץ נגיע למפל (6) שממנו תצפית מרהיבה להמשך הנחל ולבקע ים המלח. המפל בנוי על שכבות סלע “מתצורת צפית” – גיר קשה מתקופת הקנומן. נמשיך עם השביל בערוץ- הנחל יפהפה והנוף מרהיב עין. לאחר יותר מקילומטר נגיע לגב מים נוסף (7) , לא ברור כמה מים יש בו, אלא אם כן הטיול מתבצע בסוף החורף או תחילת האביב ממש. כמה מאות מטרים אחרי כן נעבור מעל עינות צפית (8). הן לא ממוקמות ממש על השביל – יש לרדת אל הנחל ולטפס מעט באזור המפל, שם מבחינים בהרבה טפטופים, מומלץ לבקר. אנו הולכים ויורדים עם הערוץ ולאחר כ 2 ק”מ נעבור במפגש עם שביל בסימון כחול. נעבור אותו ולאחר כקילומטר וחצי נגיע לכביש המכתש (9) המסומן בסימון שבילים אדום.
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
- אין להיכנס לנחל צפית או כל נחל אחר באזור בעת ירידת גשמים או בכל מקרה של חשש משיטפון שעשוי להגיע גם בטווח של כמה שעות קדימה !
- יש לשים לב להליכה בקרבת מקומות מצוקיים ולא לסטות מהשביל המסומן.
- אין להיכנס לבורות בדרך.
אפשרויות חילוץ: רק בתחילת המסלול עד הכניסה לנחל צפית. בנחל עצמו עד סוף המקטע אי אפשר לחלץ בעזרת אף רכב.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
טלפונים לחרום: משטרת ערד : 9551222 – 08 , או .100 מד”א 101, מכבי אש 102.
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור:
- צימרים בדימונה או לינה בבאר שבע.
מקומות השווים ביקור באזור
- נחל עורץ.
- מעלה חצרה והמכתש הקטן.