המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: סמוך לגן החיות התנכ”י, נ.צ.: 628001 / 216756. נקודת סיום: , כביש 386, סמוך לצומת צור הדסה נ.צ. 208933/625608
אורך המקטע: כ 16 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 9 – מבואות ירושלים
אנו מטיילים במקטע זה, כמו גם בזה הבא אחריו בחלק הדרום מערבי של הרי ירושלים. אלה הם שטח דמוי אכף , שנוצר במפגש קמר רמאללה וקמר חברון . אזור זה נמוך משאר חלקי הרי יהודה : רומו הממוצע כ – 650 מ’ושיאו קצת יותר מ – 800 מ’. הוא בנוי שלוחות ארוכות , דמויות אצבע , הנמשכות מקו פרשת המים שבאזור ירושלים לכיוון מערב . הן מופרדות זו מזו בערוצי נחלים עמוקים , ותבליטן חריף מאוד . בקו גבעת – יערים – שמורת – המסרק – נס – הרים יוצרות השלוחות כפיפה עזה מערבה , אל השפלה . במזרח הרי ירושלים אין כמעט רצועה במתית ; גם כאן הנוף מבותר . אופיינית לאזור זה רשת ניקוז שאינה שכיחה בנחלי ההר , שכן כיוונה הוא צפון – דרום – אגן הניקוז העליון של נחל שורק עליון , היורד מהר בית אל דרומה , ואגן הניקוז של נחל קדרון העליון , שהוא נחל שנשבה בעבר באפיק הראשי של נחל קדרון . המסלע באזור זה כמו בכל אזור הרי ירושלים הוא בעיקרו של סדרת סלעי גיר, חוואר, קרטון ודולומיט מתקופת הקנומן. בעמקו של נחל כפירה, הצפוני בנחלי הרי ירושלים נחשף הסלע הקדום ביותר באזור: סלע משקעי של גיר מתקופת הקרטיקון התחתון. במדרגת הכפיפה המערבית של הרי ירושלים כלפי השפלה נחשפות תצורות בענה וורדים – סלעי גיר מתקופת הטורון ולרגליה של הכפיפה – סלעי קרטון וצור מתקופת הסנון.
במרבית מקטע זה אנו מטיילים במקביל לתוואי נחל רפאים. הנחל הוא חלק מפרק עמק רפאים, המשתרע על פני כ 5000 דונם, מאזור תחנת הרכבת במלחה, לאורך נחל רפאים בין השכונות מלחה, גבעת משואה, עיר גנים, קריית מנחם והמושבים אורה ועמינדב מצפון ובין מורדות גילה מדרום. העמק שופע מעיינות ביניהם עין-לבן , עינות וואלג’ה ועין אל חניה. יש בפרק גם מוקדי ענין שהכניסה אליהם בתשלום כמו גן החיות התנכ”י ומוזיאון פעיל עין-יעל. נחל רפאים, המהווה את אחד מיובליו המרכזיים של נחל שורק, מתחיל את זרימתו באזור תחנת הרכבת הישנה בשכונת בקעה, על קו פרשת המים הארצי ועל גבול ספר המדבר. חלקו העליון של הנחל, המפותח כיום כפרק המסילה, עובר בתחום תוואי הרכבת מאזור המושבה הגרמנית ועד שכונת פת ונפתח למניפה רחבה בתחום אצטדיון טדי – קניון מלחה. נוף המדרגות החקלאיות, הבוסתנים וסידרת אתרי מעיינות המאפיינים את חלקו המערבי של הפרק מבטאים כמכלול את סיפור מורשת התרבות החקלאית וההתיישבות בארץ ישראל. ערוץ נחל רפאים נמצא בתהליך שיקום כחלק מפיתוח פרק רפאים. השביל שלנו במקטע זה עובר בחלקים המרכזי והמערבי של הנחל. החלק המרכזי נמצא בין גן החיות התנכ”י לישוב בתיר ,וידוע גם בכינויו “עמק לבן” שבו עומק הערוץ הוא כ 200 – 300 מטר ונובעים בהם מעיינות שכבה רבים שהמפורסמים בהם הם עין לבן ועין חניה. החלק המערבי הוא החל מהכפר בתיר ואילך מערבה, בו הערוץ שוכן בתוך מתלול עמוק למדי ומדרונותיו מכוסים ביערות קק”ל. הנחל מצויה מסילת הרכבת הישנה מירושלים לבית שמש אך היא פעילה רק בקטע בשכונת מלחה. מקור השם נחל רפאים הוא באזכור רפאים וזוזים במקרא. “…הָאֵמִים לְפָנִים, יָשְׁבוּ בָהּ–עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם, כָּעֲנָקִים. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם, כָּעֲנָקִים; וְהַמֹּאָבִים, יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים.” (דברים ב, 10) “.. וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם.” (בראשית יד, 5-6) נחל רפאים מכונה בערבית ואדי אל ורד = נחל הוורדים. בצילומים מסביבות 1920 רואים שאכן היה מלא ורדים. במקום הייתה תעשיית מי ורדים. ב- 1892 עם הקמת מסילת הרכבת שונה שמו ל “שוכת אל חדיד” = נחל מסילת הברזל.
עיצוב הנוף בנחל רפאים הושפע ישירות מהעיצוב בנחל שורק. נחל שורק (וכמוהו נחל רפאים) מתאפיין בנפתולים חדים בקטע שממפגשו עם נחל רפאים ועד צאתו מתחום כפיפת הרי ירושלים אל השפלה . זהו דגם של נפתולים – פיתולים בעלי קשת של 270 לערך . נפתולי הנחל מתעמקים בשיעור של מאות מטרים אל תשתית הסלע הבונה את האזור . תופעה מורפולוגית – נופית זאת היא ייחודית בנחלי ההר של ישראל ; הירדן , שנפתוליו מפותחים ומרשימים , הוא בעל “נפתולים חופשיים” שהתפתחו על תשתית מפולסת ורכה של חוואר הלשון , והם אינם מקובעים בנוף אלא משנים את מסלולם מאירוע שיטפוני למשנהו . לתופעת נפתולי נחל שורק אין עדיין הסבר מדעי חד – משמעי , ויש שתי הערכות לגבי התהוותה : לפי הערכה אחת נחל שורק ניתב את דרכו בתוך מערכת של שברים גיאולוגיים מצטלבים ובהדרגה עיגל את תפניות הזווית שלו לנפתולים קשתיים . לפי הערכה שנייה נחל שורק הוא תוואי מהלכו התחתון של נחל קדום ענק , שזרם – בטרם היווצרות בקע הירדן – מעבר הירדן לים התיכון . באותה עת היה נופם של הרי ירושלים מתון ומפולס , והדבר אפשר יצירת נפתולים מסוג נפתולי הירדן במסלולו של הנחל אל הים . עם יצירת שקע הירדן , שהיתה מלווה ביצירת מתלולי המדרגות של מדבר יהודה ובהתרוממות הגוש המרכזי של הרי ירושלים, יצר גוש זה רמה כמעט מישורית המשתפעת שיפוע מתון לצד מערב ; הקצה המזרחי של הרמה לא היה זהה עם שכבה גיאולוגית מסוימת , ועל כן מצויות באזור ירושלים — ובו בלבד — גם שכבות הקרטון הסנוני על גב הרמה. הקצה המזרחי של הרמה שימש פרשת מים בין הנחלים היורדים מערבה עם נטייתה הכללית של הרמה , ואילו הניקוז לים המלח החל במדרון התלול הנופל אל עבר המדרגה הראשונה של מדבר יהודה , הנמצאת כמאה מטרים מתחת לשוליים המקוריים של הרמה. התרוממות הגיאולוגית איטית זו של הרי ירושלים אפשרה את ההתעמקות האיטית של הנחל אל תשתית הסלע , תוך שמירת דגם הנפתולים המקורי. לסיכום: הפיתולים האלה (מאינדרים) הם ככל הנראה מהלכו הקדום של נחל גדול שניקז גם את עבר הירדן המזרחי, לפני היווצרות הבקע. בנחל זה נוצרו נפתולים עוד לפני התרוממותו הניכרת של הנוף ההררי.
ננוע מאזור גן החיות התנכ”י (1) עם השביל מערבה. הוא מתלכד כעת עם שביל בסימון כחול מצפון לערוץ. בקצה המערבי של גן החיות נעבור על פני פינת הנצחה. אנו צועדים כאשר מצפון מערב לנו רכס לבן אשר בשוליו שכונת גבעת משואה ומדרום ערוץ נחל גילה שהוא יובל של נחל רפאים המתחתר בשוליו הצפוניים של רכס גילה. רכס לבן מתנשא מעל נחל רפאים למרגלות מושב אורה והשכונות המערביות של ירושלים, קריית מנחם וגבעת משואה. פסגות הרכס מתנשאות לגובה של יותר מ-750 מ’ מעל לגובה פני הים וכ-150 מ’ מעל ערוץ נחל רפאים. כקילומטר ויותר מנקודת ההתחלה השביל מתעקל לצפון מערב ואחר כך “מתיישר” שוב מערבה. כ 200 מטר לאחר התיישרות זו נעצור על מנת לבקר ב “עין לבן (2) “מעיין שממוקם מעט צפונית לשביל. עין לבן הוא אחד הגדולים והיפים במעיינות הרי ירושלים. האתר כולל 2 בריכות. לא תמיד מלאות, אך כאשר הן מלאות הן מאפשרות שחייה מרעננת בנוף הררי מרשים. אחת מהן עמוקה יחסית והשניה רדודה המשמשת כבריכה לילדים. מעל לבריכה העמוקה נבחין בתעלה היוצאת מניקבת עין לבן עצמו. ההליכה בניקבה מחייבת זחילה קצרה ושימוש בפנס. בין הבריכה לניקבה מוקפת התעלה בגדרות אבן בהן יש ריכוז יפה של רקפות הפורחות בחורף. לצד הבריכות נמצאים עצי בוסתן וביניהם תאנה, שקד ואגוז המלך.
לאחר הפסקה בעין לבן נמשיך עם השביל לכיוון דרום מערב. מעין לבן השביל שלנו מתלכד עם שביל ישראל עד עין קובי בהמשך המקטע. בנוסף, עוברים באותו תוואי שבילים בצבעים אחרים. בקטע הבא עובר במקום גם שביל בסימון כחול (למעשה הוא המשך של השביל שהתלכדנו אתו עד כה) כקילומטר וחצי לאחר עין לבן השביל מגיע למפגש עם שבילים בסימון שחור. השביל שלנו ממשיך עם שביל ישראל ושביל שחור צפוני יותר. מאותו מפגש שבילים יוצא שביל בסימון שחור הממשיך קרוב יותר לתוואי מסילת הרכבת. מסילה זו נסללה בראשונה עוד בתקופה העות’מאנית. נמשיך מכאן עם השביל ההולך לכיוון שלוחת עין אל בלד. לאחר כמה מאות מטרים השביל פונה צפונה וממשיך בערוץ בו מצויים מספר מעיינות אך אנחנו נלך רק קטע קצר ממנו בטרם יפנה השביל שוב דרומה. המעיינות שנעבור סמוך אליהם יבשים והיו בשימושם של אנשי הכפר וולג’ה ששכן על השלוחה הצמודה אלינו ממערב עד תש”ח ותושביו נאלצו לעבור לצד השני של נחל רפאים את השטח שהיה אז בשליטת ירדן. בעבר, במאה ה 18 הייתה במקום אחוזה פיאודלית, אחת מ 24 שנקראו “כפרי הכס”. נעבור סמוך למעיין יבש ובהמשך ליד עין טיש שמהחדר בעל התקרה המקומרת שלו ממשיכה נקבה רומית באורך של 14 מטר. עץ תאנה גדול צומח ממנו. מיד אחריו השביל פונה דרומה ונעבור בעין איתמר (3) היא עין אל בלד. השם עין איתמר נוסף לזכר אחד משניים שנרצחו שם בעבר. יש שם בריכה שבמרבית השנה יש בה מים טובים לרחצה הנובעים מהמעיין. השלוחה שעליה כפר זה היא בעצם חלק מהר עמינדב והתצפית ממצפה בתיר הממוקמת עליה לכיוון בתיר , היא ביתר הקדומה – מרהיבה. ביתר אגב, הייתה בירת מרד בר-כוכבא והלגיון הרומאי צר עליה. במקום היה מחנה רומאי בשנים 132-135 לספירה.
כ 700 מטרים בהמשך השביל נגיע לתצפית יפה על נחל רפאים הממוקמת מתחת לעץ זית בודד (4) . לאחר עצירה במקום זה נמשיך עם השביל שפונה כעת מערבה ובהמשך צפונה ומקיף את שלוחת עין אל בלד ממערב. אנו צועדים בנוף הררי מקסים במקביל לפיתוליו של נחל רפאים. כ 800 מטר מפניה נוספת מערבה , מתחת לקו מתח גבוה נזהה נקודת תצפית שהיא מעין קרחת יער וממנה השביל יורד בתלילות. זהו מצפה רעמלול. כאן השביל שלנו מתלכד עם השביל בסימון שחור שראינו קודם לכן במפגש סימון שבילים שממנו הוא יצא לכיוון תוואי הרכבת. כ 300 מטר בהמשך נגיע למפגש עם שביל ירוק היורד מהר עמינדב. בהמשך השביל הירוק מתלכד עם שבילנו ועם שביל ישראל לכיוון צפון. אנו נעים כעת בתוך קטעים מוצלים ביער עמינדב ולא חסרות כאן נקודות למנוחה. אנו בלב שמורת הגן הלאומי הרי יהודה וכעת אנו יורדים לערוץ המגיע מכיוון הר עמינדב ומתחבר לנחל רפאים. זהו אחד מערוצים רבים המבתר את השטח , רובם כתוצאה מקווי שבר מקומיים שנוצרו כאן בקלות יחסית עקב סוג המסלע הורכב מגיר ודולומיט קשים (חבורת הר הצופים) הנוטים להיסדק עם תזוזות הקרקע ולהישבר עקב קשיות ופריכות גבוהה. מהערוץ נעלה עם השביל ובהמשך, כ 700 מטר אחריו נגיע לנקודת תצפית יפה (5) לכיוון מערב שממנה נשקפים עמק רפאים ומסילת הרכבת. לשם התמצאות נציין שבשלוחה שמעלינו בכיוון מזרח מצוי האתר יד קנדי וממש צפונית לנו למעלה נמצאת חירבת סועדים שמטיילים רבים עוברים בה.
השביל פונה מערבה ומתחיל להקיף עתה את שלוחת קובי ממערב כשמזרחית לנו הר שלמון. נחל רפאים מבצע כאן עוד אחד מהנפתולים המרשימים שלו – התחתרות סיבובית שבמהלכה הוא משנה כיוון ב 180 מעלות. כל השטח בין יער עמינדב לשלוחה זו מיוער ומכיל מקומות רבים לטיול בפני עצמו. לצד כ 7000 דונם יער שניטע על ידי קק”ל המרכיב את יער עמינדב, קיים גם חורש טבעי על שלוחת שלמון וכל הרכסים באזור ויחד הם יוצרים באזור שטח פתוח גדול ומשמעותי לתושבי האזור המעוניינים לטייל בטבע. באזור יש מעיינות שכבה, טרסות חקלאיות מהיפות בארץ שרידי עיבוד האדמה בעבר, שרידי בוסתנים, גתות, בתי בד ובורות סיד המעידים על התיישבות ענפה לאורך הדורות. אנו צועדים כעת בכיוון דרום ולאחר כ 2.5 ק”מ מנקודת התצפית בה שהינו קודם (נקודה 5), תוך כדי השלמת הקפת שלוחת קובי מעט צפונית למפגש נחל רפאים עם נחל קובי , נבחין בחורשת אקליפטוסים גדולה ממולה נזהה ריכוז של עצי אלון מצוי. זהו עוד אזור שניתן לבצע בו הפסקה. זמן קצר לאחר מכן נגיע למפגש הנחלים (6). נחל רפאים פונה בחדות מערבה ואילו השביל שלנו ממשיך דרומה עם נחל קובי. כשאנו צועדים דרומה בנחל קובי, על הגבעה ממזר לנו מצויים שרידיה של חורבת קובי. למעשה, אלה שרידי חורבותיו של הכפר הערבי אלקאבו , הממוקמים על שלוחה ברום של 754 מ’המפרידה בין נחל המעיינות של חסאן – ואדי אלג’אמע ( חלקו העילי של נחל ביתר ) , ובין מבוא ביתר. המקום משולב בפרק בגין , המשתרע על מדרונות הר גיורא בואכה נחל שורק . הכפר אלקאבו היה מיושב עד מלחמת העצמאות. במבצע “ההר” נמלטו אנשיו אל צפון הר חברון והכפר חרב. בשם הכפר השתמר השם היהודי הקדום . קובי נזכרת בתלמוד ( סנהדרין צה , עא ) עם ביתר וכפר צום . בחורבה נראים היום גם שרידי מבנים מן התקופה הביזנטית , והיא משתלבת ביער ארנים שנטעה הקרן הקיימת לישראל. אל החורבה והמעיין אפשר להגיע בדרך עפר , שהיא חלק מדרך הפטרולים לשעבר. דרך זו מסתעפת צפונה מכביש מבוא – ביתר – בית – לחם ( מס’375 ) כ – .5 ו ק”מ ממזרח לכניסה למושב מבוא ביתר. הליכה של כקילומטר תביא אותנו לעין-קובי (7) מעין שכבה ומערכת איגום קדומה ומרשימה. המעיין נובע מתוך נקבה חצובה בסלע אל תוך ברכה בחדר תת – קרקעי בעל קמרון חביתי בסגנון רומי . מי הברכה שימשו לשתייה . עודפי המים זורמים במנהרה אל מאגר מים חיצוני , וממנו המים עוברים אל ברכה בנויה ואל מערכת תעלות להשקיית שלחין . כיום מערכת התעלות הרוסה ונטושה . מעיין כזה נקרא מעין חתום , לפי הפסוק “גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום”( שיר השירים ד , יב ) . בגודלו אין הוא דומה למעיינות רבים בהרי יהודה , אך רוב המעיינות ביהודה הורחבו בשיטות חציבה דומות ומימיהם נתפסו בדרך זו . ליד המעיין נמצא מסגד נטוש בתוך מבנה רומי – ביזנטי , וכן בוסתני פרי , עצי חורש וצומח הידרופילי סבוך . המעיין שימש את תושבי הכפר אל-קאבו שישב על הגבעה ממזרח עד 1948. עין קובי וסביבתה היא נקודת עצירה ומנוחה ראויה.
נמשיך עם השביל שפונה כעת צפונה ומלבד שביל ישראל הוא גם מתלכד עם שביל בסימון שחור. השביל מתפתל בשולי רכס הר רפאים כשמדרום לנו הישוב מבוא ביתר. נרד לערוץ המצוי בשוליו של יער ביתר ושוב נשנה כיוון. כקילומטר וחצי לאחר עין קובי נגיע לנקודת תצפית מרהיבה (8) המשקיפה על יער ביתר והסביבה. משם, השביל ממשיך מערבה, עובר מעיין יבש (עין אל ביד) ובהמשך נבחין בשביל בסימון ירוק המגיע אלינו מכיוון חירבת עדש, שרידי כפר יהודי המתוארך לבית שני או לתקופה הרומית. כמה מאות מטרים בהמשך, השביל פונה מערבה ועובר בהמשך בעין מנהר, מעיין עם בריכה הרוסה. בהמשך, השביל יבצע תפנית דרומה וזמן קצר אחר כך נבחין שוב בשביל בסימון ירוק שמגיע מהר רפאים. זהו הקצה השני של השביל בו פגשנו קודם, העולה ויורד מההר בצורה מעגלית. כמה מאות מטרים בהמשך נגיע למפגש עם שביל מסומן כחול שיתלכד עם השביל שלנו ושביל ישראל לעוד כקילומטר וחצי ואז שוב נתלכד עד סיום המקטע על כביש 386 עם שביל בסימון שחור (9).
כאן מגיע לסיומו מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 10-9 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
- מלבד אותם מקומות בהם מומלץ בתיאור המקטע, אין לסטות מהשביל.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
תאום שטחי אש פיקוד מרכז : 02-5305042
טלפונים חשובים: תחנת משטרה בהראל: 02-5339201. תחנת לב הבירה: 02-5391258. משטרת מודיעין: 08-9726444
אפשרויות חילוץ במסלול: בחלקים של המקטע אינה אפשרית ברכב, באזור נחל קובי ועד מבוא ביתר אפשרית עם רכב בעל הנעה קדמית.
אפשרויות לינה באזור: גבעת זאב, ירושלים.
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:
– שמורת יהודה, יער עמינדב, חורבת סועדים, יד קנדי.