המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: צומת רעים, נ.צ: 588633 / 147750. נקודת סיום: כביש 241 , סמוך לעין-הבשור, נ.צ.: 579968 / 151595
אורך המקטע: כ 11 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 13: מישור חוף הנגב (הנגב המערבי).
ליבו של חבל הבשור הוא הנחל המרכזי העובר בו – הוא נחל הבשור. במקטע זה לכל אורכו, אנו מטיילים לצדו של הנחל המתווה נוף ייחודי בסביבתו, היא שמורת הבשור. החבל כולל משטחים מישוריים נרחבים כשפזורים בו גם התרוממויות מידי פעם הבאות לידי ביטוי בתילים או שרידיהם במקומות שונים בחבל. גובהן המרבי של נקודות אלה אינו עולה בדרך כלל על 120 מטר ורבות מהן אף נמוכות בהרבה, אך עקב אופי המרחב השטח סביב, הן מאפשרות תצפית ושליטה על האזור בו הן נמצאות. אמנם, האזור שייך לנגב הצפון מערבי אך האקלים ותנאי המחייה באזור זה שונים מהותית מחלקים אחרים בנגב, מה שאפשר אכלוס נקודות שונות באזור זה כיישובי קבע לאורך השנים. ואכן, אדמת הלס הפורייה לגידולים חקלאיים השלטת בחבל ועובדת היותו מישורי, נוח לתנועה ובעל קרבה יחסית לים התיכון, משכו לכאן מתיישבי קבע החל מתקופת האבן ולאורך הדורות עד תקופתנו.
נקודת תחילת המקטע (1) מצויה בנחל הבשור. נחל זה הוא מגדולי הנחלים בנגב. אורכו כ – 80 ק”מ ושטח אגן ניקוזו , כולל נחל באר שבע ונחל גרר , כ – 3,400 קמ”ר. לאורכו תופעות גיאולוגיות מעניינות , שרידים עתיקים , מעיינות מים ושמורות טבע . מקור שם הנחל הוא בנחל גדול המוזכר במקרא ונמצא בצפון הנגב (שמואל א’, ל’, פסוקים ט’-י’), כאשר דוד ואנשיו רודפים אחרי העמלקים שפשטו על העיר צקלג ושבו את בני משפחותיהם של דוד ולוחמיו: “וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הוּא וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיָּבֹאוּ, עַד-נַחַל הַבְּשׂוֹר; וְהַנּוֹתָרִים, עָמָדוּ”. כיוון שאין ודאות מוחלטת שערוץ זה הוא הבשור המקראי (אפשרות אחרת יכולה להיות נחל גרר), קראה לו ועדת השמות “נחל בשור” ללא ה’ הידיעה. ברם, השם “הבשור” דבק בערוץ. ראשיתו של נחל בשור בהר מחיה , שבגבול רמת עבדת ורכסי הנגב הצפוני. מכאן יורד הנחל אל המישור הרחב המפריד בין מתלולי הגיר של רמת עבדת לבין קמר חלוקים וקמר בוקר שמצפון . לאחר כ – 4 ק”מ מצפון להר מחיה נכנס הנחל לקער המפריד בין קמר חלוקים לקמר בוקר , וממשיך לאורכו עוד כ – 4 ק”מ , עד למפגשו עם נחל הרועה . כאן פונה הנחל חדות מערבה , ותוך כדי יצירת מפער מים עמוק ומרשים – בערבית דיקה – הוא חוצה את קמר בוקר , ולאחריו – בדיקה נוספת – את הקמר של כתף שבטה . ליד מושב אשלים , שעל כביש טללים – ניצנה ( מס’211 ) , יוצא נחל בשור מתחום הרי הנגב הצפוני , אל מישורי חולות חלוצה . מכאן הוא ממשיך צפונה , מהלך 17 ק”מ , עד חלוצה העתיקה . מחלוצה ממשיך הנחל במישור עוד כ – 12 ק”מ , עד לחיבורו עם נחל באר שבע , ליד באר אסנת. כאן פונה הנחל לצפון – מערב , לעבר צמת צאלים , שהוא נקודת המעבר של הנחל מתחום החולות של חלוצה אל מישורי הלס הגדולים של מערב הנגב הצפוני . נחל בשור נשפך לים התיכון סמוך לעיר עזה, מדרום לה. באפיקו התחתון של הנחל , בעיקר בבתרונות הלס הנאספים אל האפיק הראשי ולפני חצותו את הגבול לרצועת עזה, יש בוסתנים יפים של עצי שקד ותאנה . אך המרשימים ביותר הם עצי השקמה העתיקים , שבאזור התחתון של הנחל מגיעים לממדי ענק . הבוסתנים היפים ביותר הם בוסתן של כ – 20 עצי שקמה גדולים , וכן עצי שקד , רמון ותאנה, בוסתן קטן בשולי דרך הביטחון ובו עצי תאנה יפים ושרידי בוסתן עם ברכת אגירה סתומה. בבוסתן כעשרה עצי שקמה , שקד ותמר. תופעה ייחודית ומעניינת הקשורה למהלכו של נחל בשור היא העובדה שבחלקו התחתון , הצפוני , אגן הניקוז שלו אינו סימטרי – לנחל יש יובלים רק בגדה הימנית ( המזרחית ) . אזור זה ומערבה לו שימש במלחמת השחרור זירת קרב בין צה”ל לצבא המצרי. בחלק מהקרבות השתתפו כוחות החטיבה והם יוזכרו בתיאור מקטע זה ובזה שאחריו. אך לא רק במלחמת השחרור לחמה החטיבה במרחב זה. במבצע קדש (1956) לחמה החטיבה באזור רפיח הסמוך לכאן. כמו כן נטלה החטיבה חלק במבצעים השונים (עופרת יצוקה, צוק איתן) ברחבי רצועת עזה ובפעילות הביטחון השוטף ברצועה או על הגבול באזור בתקופות שונות וההליכה בשביל באזור זה באה לסמל גם חלקים אלה.
מתחילים מצומת רעים. סמוך לו, כמה מאות מטרים צפונית מערבית מבחינים בתל ג’מה (2). המצרים התמקמו עליה במלחמת השחרור כחלק מעמדות שולטות באזור. התל נכבש ללא קרב למעשה על ידי כח שריון שהסתייע בכח מגדוד 13 של החטיבה. תל ג’מה הוא תל גדו. לפי סברה מקומה של העיר יתה ,הנזכרת בתעודות מצריות קדומות . על פי ממצאי החפירות הייתה מיושבת בתקופות הכנעניות הקדומה והמאוחרת , הישראלית , שיבת ציון , הרומית והביזנטית . במקום נחשפו: מבנה לבנים גדול , אופייני לבנייה האשורית , שרידי בריכה מן התקופה הכנענית המאוחרת, כבשן להתכת ברזל מן התקופה הישראלית, אסם תבואה מן התקופה הפרסית, מיבנה גדול וקברים מן התקופה הביזנטית . השביל לא עובר ממש על התל אך המעוניינים יכולים לסטות ממנו ולבקר בו. ננוע עם השביל דרומה ממערב לקיבוץ רעים שהוקם בשנת 1949 על ידי יוצאי הפלמ”ח. באזור זה, נחל הבשור הוא ערוץ רחב עם שכבת חלוקים מאסיבית, ולאורכו גדלה צמחיית נחלים, בפרט עצי אשל, צמחי קנה מצוי וכן הצמח הפולש טבק השיח. שכבת החלוקים עשירה במי תהום גבוהים ומזינה מספר מעיינות ובארות – באר אסנת (באזור שפך נחל באר שבע לנחל הבשור), באר צאלים, עין שרוחן, עין הבשור ומי תהום גבוהים באזור תל גמה. אפשר להביט סביב תוך כדי תנועה או לעצור לרגע על מנת לראות מה באזור. מצפון מזרח נראה קיבוץ בארי. ממזרח לנו נמצאים נתיבות ואופקים. ממערב, קיבוץ כיסופים ומדרום מערב קיבוץ מגן כשסמוך לו ניר עוז ופונה לו נירים. ביחס לרצועת עזה אנו נמצאים בים נרכז הרצועה לדרומה, בין דיר אל בלח לחן יונס. כ 2.5 ק”מ מתחילת המקטע השביל שובר מערבה בחדות ולאחר כמה מאות מטרים נעבור סמוך למאגר נירים (3). המאגר הוקם על ידי קק”ל בראשית שנות ה-80 לטובת השקיית השדות החקלאיים של יישובי הסביבה. במקום ישנה תצפית יפה על עופות מים במשך כל ימות השנה. מומלץ במיוחד באביב. תמונה זו של מאגרי מים מסוגים שונים בולטת באזור זה שהוא מדברי ואינו משופע במעיינות. כמה מאות מטרים בהמשך השביל, לאחר שהוא מבצע פניה צפונה ושוב דרום מזרחה נעבור סמוך לסכר מקומי מבטון האוגר מי שיטפונות בערוץ נחל הבשור במידה ויש כאלה בתקופת החורף. למי מאגרים אלה חשיבות רבה – הם מאפשרים את גיוונו של הנוף החום בירוק של הצומח באזורים שאינם סמוכים לסביבתו הקרובה של נחל הבשור שבה הצמחייה מקבלת את מימיה מהנחל. קצת יותר מקילומטר בהמשך השביל נעבור סמוך לסכר המצוי ממזרח שהוקם בסיוע תרומה ממשפחת מרטינצי באיטליה אך מטרתו של סכר זה שונה מעט: לאפשר מעבר של רכבי שטח בין שני צדי הערוץ בזמן זרימה חזקה בו. עוד כקילומטר נגיע למפגש עם שביל מסומן אדום שכיוונו צפון מזרח – דרום מערב העובר צמוד לבריכת סכר רעים (4) . זוהי בריכה טבעית וגדולה מאד, הנקווית לאחר שיטפונות חורף. בשלהי החורף ובאביב האזור ירוק, עשיר בכלניות ומכיל נקודות חמד למטיילים ובעיקר למשפחות. מומלץ לעצור כאן להפסקה באחת הפינות המוצלות וכאלה לא חסרות. בטרם נמשיך, כדאי לשים לב שמנקודת מפגש שבילים זו יוצא שביל שאורכו כ 350 מטר לכיוון מערב, המוביל אותנו לכיוון מצפור שי. מומלץ לסטות מהשביל לביקור קצר במצפור זה, המנציח את זכרו של שי דיין ממושב דקל מתנשא לגובה של כ 110 מטר מעל סביבתו. ספסל בצל עץ אשל ושלט תצפית והסבר מקבלים את פני הבאים למצפור שי. המצפור מתנשא לגובה של 90 מטר בלבד מעל פני הים ורק מטרים ספורים מעל גדתו המערבית של נחל בשור. על אף תנאי הפתיחה הלא מבטיחים לכאורה, נקודת התצפית הצנועה מעניקה מבט אל המרחב שבין עזה לבאר שבע ואל גבעות שפלת יהודה והרי חברון. יופי של מקום להעביר בו כמה רגעי שלווה.
נמשיך עם השביל שלנו דרומה. לאחר כברת דרך של יותר מקילומטר נגיע לעוד מאגר מים ובהמשך השביל (כ 300 מטר נוספים) לאגם מים (5). האגם מכיל מים כל השנה ובסופי שבוע בעיקר אפשר לראות דייגים בפעולה אך יש לשים לב כי המים אינם ראויים לרחצה ובוודאי לא לשתייה. אנו הולכים ומתקרבים לכביש 241 כשמדרום מזרח נבחין בקיבוץ אורים ומדרום מערב בקיבוץ מגן. כשנגיע כדי כמה מאות מטרים מכביש זה שבו גם נקודת סיום המקטע, נעצור לרגע ונתבונן מערבה. צפונית לקיבוץ מגן נמצא צומת מעון. הצומת נקרא על שם חירבת מעון המצויה כ 3 ק”מ מערבית לו לכיוון נירים שנודעה יותר במלחמת השחרור כ”חירבת מאעין”. מעבר לממצאים ארכאולוגיים מעניינים שנתגלו שם, שימש המקום כאתר קרבות בין צה”ל לבין הצבא המצרי במלחמת השחרור (6). גדוד 13 של החטיבה נטל חלק בקרבות אלה במסגרת “מבצע אסף” של צה”ל, שמטרתו הייתה להשתלט על מספר תילים אסטרטגיים באזור שהצבא המצרי תפס כחלק מתוכניתו להתחבר עם כוחותיו הנצורים בכיס פלוג’ה. על הגדוד הוטל להיערך להגנה על חירבת מאעין ועל שייך נוראן שיוזכר בתיאור המקטע הבא. לאחר שכח של הגדוד התמקם במקומות אלה, הוא לחם במשך יומיים בניסיונות של המצרים לכבוש בחזרה אותם בחזרה. המצרים הטילו למערכה כוחות רבים שכללו שריון חי”ר וארטילריה אך לוחמי הגדוד עמדו במשימה. תיאור מפורט של הקרב בשייך מאעין אפשר לקרוא בפרק המורשת.
ממש לפני ההגעה לכביש 241 נבחין ממזרח בגבעה שבה ממוקמת חוות יענים למעוניינים לבקר לאחר סיום המקטע. נגיע לכביש (7) .
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
- מאגרי המים שסמוך להם עוברים במקטע זה מיועדים לצרכים חקלאיים. אין לרחוץ בהם או לשתות מהם.
- יש לשים לב שהמקטע עובר כולו בשמורת טבע. הירידה משביל מסומן אסורה.
אפשרויות חילוץ: אפשרית לכל אורך המקטע בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.
אפשרי בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
טלפונים לחרום: משטרת אשקלון: 6771490 – 08 , משטרת שדרות: 66204444 – 08. מד”א 101, מכבי אש 102.
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור:
- צימרים ביישובי האזור: נירים, רעים , בארי.
מקומות השווים ביקור באזור:
- תל ג’מה ומצפה שי, במידה ולא הלכתם לשם במסגרת הטיול עצמו.
- גן לאומי פרק אשכול
- חירבת מעון (מאעין).