המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: כביש 653 בכניסה לרגבים, נ.צ: 714594 / 203019. נקודת סיום: נחל נרבתא נרבתה , נ.צ.: 706095 / 202662
אורך המקטע: כ 12 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 4: הכרמל.
נתחיל בכניסה לקיבוץ רגבים (1), במפגש כביש המחבר ישוב זה עם גבעת נילי והכביש ההולך מזרחה לכיוון כפר קרע . מעט לפני כן ובלי להרגיש כמעט, אנו חוצים את נחל עדה שבאזור זה אינו מרשים אך מערבית לכביש 6 הוא בהחלט בולט בשטח. נחל זה שהוא אחד מיובליו של נחל תנינים זורם בחורף בקטעים המצויים צפונית לגבעת עדה. השטח שם מישורי ומתאים גם לנסיעה ומומלץ לטייל בו. בטרם נמשיך נציין כי קיבוץ רגבים נוסד בשנת 1947 בכפר סבא , על ידי ראשוני תנועת “דרור”, גרעין של יוצאי צפון אפריקה שקיבלו את הכשרתם בקיבוצים בית ארן ובית השטה , ומעפילים מאיטליה שהיו בהכשרה בדגניה א’ובגבעת ברנר . לאחר שנה , ביולי ,1948 עלו חברי הקבוצה , ללא האימהות והילדים , למשלט במרחק של כ – 3 ק”מ ממזרח למיקום הנוכחי . העלייה למשלט הייתה בסגנון חומה ומגדל של שנות ה – 30 והחברים ישבו במשלט במשך כשנה . ביולי 1949 עלתה הקבוצה כולה להתיישבות קבע במקום הנוכחי , בקרבת הכפר הערבי קניר, שנהרס וניטש במלחמת העצמאות . מכאן נפנה עם השביל מערבה, נעבור מתחת לכביש 6 ואחריו נפנה דרומה סמוך לגבעת עדה. מכאן ועד מחלף עירון מתלכד שבילנו עם דרך המוביל המשמשת רוכבי אופניים. התוואי עצמו הוא במקביל לכביש 6 שבאזור זה נסלל על דרך רומית עתיקה. השביל עובר בשטחים די פתוחים שבהם ישובים מעטים יחסית והנוף (משני צדיו של כביש 6) מכיל חוץ מהישובים עצמם גם שטחים נרחבים של שדות חקלאיים מעובדים או מטעים בגוונים שונים של חום וירוק. קולות הרכבים השועטים בכביש חוצה ישראל אמנם מפרים את השקט אך המטייל עדיין חש את הפסטורליות של השדות מסביב. ממחלף עירון דרומה השביל עובר באזור מיושב יותר אך מכיל לא מעט אתרים היסטוריים מעניינים. מצפון לנו נמצא פרק אלונה שבתחומו יער אלונה – אזור מומלץ לביקור בהזדמנות אחרת במיוחד באביב שבו ניתן להבחין בתחומיו בפריחה נהדרת המכסה שטחים נרחבים ונצפית מרחוק.
בהזדמנות זו, כשאנו מטיילים סמוך לכביש 6, לא נשכח לציין את מאבקם של ארגונים שונים למען שימור ערכי הסביבה ופגיעה מינימלית בטבע ובנוף בעת סלילת כביש 6. אמנם, בשורה התחתונה ההתנגדויות השונות לסלילת הכביש נדחו ובמבט לאחור אכן גדולה תועלתו מהנזק שגרם אם בכלל לסביבה אך אין ספק שהמאבק שהוביל למשל בסופו של דבר לבניית מנהרות תרמו להעלאת המודעות ולשימור ערכי הטבע. בדיוק לשם כך נבנו מנהרות אלה, על מנת למזער למינימום נזקים לסביבה. החשש להעלמות בעלי חיים וצמחים אכן קינן בלב אלה שערכים סביבתיים חשובים להם אך כיום, כשיש כבר פרספקטיבה של כמעט עשר שנים לאחור אפשר לומר שהנזק הסביבתי אם בכלל לא משמעותי. נקווה שגם בעתיד, בכל פרויקט שבו עלולה הסביבה להיפגע יובאו בחשבון שיקולים דומים שישמרו את ערכי הנוף והטבע.
השביל עובר ממערב לגבעת עדה. זו מושבה שהוקמה בשנת 1903 על ידי מספר משפחות חקלאים מזיכרון יעקב. הם התיישבו על אדמות הכפר הערבי אלמראח שנרכשו על ידי הברון רוטשילד. שמו של הישוב משמר את שמה של רעייתו אדלייד(עדה). עד 1921 התגוררו חקלאי המושבה בתוך חצר אחת גדולה מוקפת חומה. בימי הפרעות ב1929 ובתקופת המרד הערבי הגדול (1936-1939) סבלה המושבה מבידוד וניתוק. כיום מונה המושבה כ 2300 איש שמרביתם מתפרנסים מחוץ לישוב אך יש גם עדיין לא מעט משקים חקלאיים, בעיקר כרמים לגידול ענבי יין ומטעים שאפשר לראותם פזורים סביב ובין בתי המושבה. כקילומטר דרומית לכביש שחצינו השביל עובר בשולי תל ערן (2). על פי לוח הזמנים של הטיול אם יש אפשרות, מומלץ לסטות לכמה דקות מהשביל ולעלות למרכז התל. זוהי גבעה יפה המכוסה בחורש ים תיכוני עשיר באלונים ובפריחה יפה בעונה המתאימה. על התל נמצאו שרידי מבנים מהמאות הקודמות ושרידי התיישבות קדומה ואפשר לראות בו מגוון של בעלי חיים. בעקבות שרידים ארכאולוגים שנמצאו בקרבתו בעת סלילת כביש 6 באזור, נערכו בשנת 2002 חפירות הצלה בתל ונמצאו קברים מהתקופה הכלקוליתית, מבנה מתקופת הברזל (1 ו 2) ושברי חרס מתקופות נוספות. נראה כי עיקר הישוב בתקופות הקדומות התרכז על התל ולא בסביבתו הקרובה. התל משמש כמוקד משיכה למטיילים, רוכבים ומבלים ויש ממנו תצפית מרהיבה סביב. בשנים האחרונות בוצעו עבודות שיקום בתל על מנת להקל על המבקרים הרבים.
נשוב אל השביל שלנו ונמשיך דרומה כשלאחר זמן קצר נעבור בקצה המזרחי של מטעים הסמוכים לכפר גליקסון שהוקם ב 1939 כחלק מיישובי חומה ומגדל. בין מטעים אלה נחצה את נחל ברקן, שהוא יובל עיקרי של נחל עדה. בחורף זורם אפיקו ומומלץ לטייל לאורכו ממזרח למערב או הפוך. ממזרח לנו, מעבר לכביש 6 מצוי כאן הכפר הגדול קרע וממערב נוף השטחים המעובד של בקעת הנדיב. בדרכנו נחלוף על פני גבעה הנמצאת מערבית לנו ועליה חירבת בורק (3) שבה נמצאו שרידים עתיקים בסקר שנעשה בה. קילומטר וחצי נוספים יביאו אותנו לקרבת מטעי הישובים עין-עירון וכפר פינס ממערב לנו שבסמוך אליהם מבחינים גם בקצה המזרחי של פרדס חנה כרכור. עין עירון הוקם ב 1934 על ידי עולים שהגיעו עם גלי העלייה השנייה. חלק מתושביו עדיין עוסקים בחקלאות הניכרת בשטח במטעים באזור הישוב. הוא מצוי בקרבת תל אסור (תל אסאוויר בערבית – תל הפנינים). בסקר הר מנשה שנערך בין השנים 2001 -2003 נמצאו עליו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה, ומאוחר יותר בחפירות נוספות נמצאו ממצאים גם מתקופת הברונזה המאוחרת, הברזל והתקופה ההלניסטית. האתר נמצא בסמוך לעין-ארובות (4) השייכת לשמורה בשם זה שקיבלה את שמה מארובות המקראית בה ישב נציב המחוז השלישי של שלמה המלך. במידה והזמן מרשה והטיול הוא לא ממש בסוף הקיץ, כדאי לסטות כמה מאות מטרים מהשביל מערבה ולהגיע לשני המעיינות המצויים בה , המתייבשים לקראת סוף הקיץ. מטרת השמורה הנמצאת במוצא נחל עירון לכיוון השטח המישורי היא לשמר בית גידול לח עבור פריטים ממשפחת הדו חיים בעיקר טריטון הפסים השייך למשפחת הסלמנדרות והנמצא בסכנת הכחדה. מעיינות עין ארובות שימשו ככל הנראה כמקור מים חשוב לישוב תל אסור ובשנים שלפני קום המדינה היו אחד ממקורותיו של נחל עירון. כיום נשאבים המים על ידי מקורות ואינם מגיעים לנחל. באזור המעיינות גדלה צמחיית נחלים טיפוסית כגון תאנה ופטל קדוש ויש שם היכן לשבת ולהנות מהפסקה רוגעת. בכל מקרה, גם אם הוחלט לא לסטות מהשביל, סמוך למחלף עין עירון ולפני שחוצים אותו, מגיעים לאתר ההנצחה של משמר הגבול, בלב חורשת זיתים שהותקנו בו שולחנות, פינות ישיבה וברזיה וגם כאן אפשר לנוח.
בהמשך, חוצים את מחלף עירון בזהירות וממשיכים עם השביל במקביל לכביש 65 מזרחה קטע קצר לכיוון כביש 6 דרום. בדרך עוברים על פני אתר קבורה עתיק שסבורים ששימש כמקום קבורה לתושבי תל אסור שהוזכר קודם. השביל נכנס שוב לתוואי כביש 6 ונמתח לצדו. יש לשים לב בקטע זה שהשביל שלנו מתלכד עם שביל רוכבי אופניים ועד קיבוץ ברקאי הוא אינו צמוד לכביש 6. עד מהרה חוצים את נחל עירון. זהו נחל באורך של כ 20 קילומטרים שמקורותיו מצויים באזור הר אלכסנדר – הנקודה הגבוהה ביותר ברכס אמיר (ליד אום אל פאחם) שהוא חלק ממכלול רכס הכרמל. הנחל הוא אחד מיובליו של נחל חדרה אליו הוא נשפך מדרום למושב תלמי אלעזר. לאחר החצייה חולפים על פני בתיו של קיבוץ ברקאי ממערב. הוא עלה על הקרקע ב 1949 בפתח המערבי של ואדי ערה באזור בו שכן הכפר הערבי ואדי ערה. עוד כמה מאות מטרים ומגיעים לכביש 6353 המחבר את צומת חריש לישובים שמעל ואדי ערה לכיוון מזרח. סמוך לחציית הכביש (5) השביל משנה כיוון למערב ולאחר הכביש הוא חוזר מזרחה. לאחר המעבר ממשיכים דרומה וכעת מבחינים מערבית לנו בקיבוץ עין שמר שראשוניו, אנשי ארגון “השומר” נאחזו בקרקע באזור חירבת כרכור בלב אזור ביצות מוכה קדחת, עוד לפני שראשוני פרדס חנה וכרכור עלו על הקרקע בסמוך. הם החזיקו מעמד תקופה קצרה ונטשו. ב 1921 נבנתה במקום חצר מוקפת חומה על ידי אנשי גדוד העבודה וגם הם נטשו לאחר זמן מה. ב 1934 חל המהפך עם מציאת מים בקידוח מקומי, מה שאפשר אחיזת קבע במקום. עוד כקילומטר ומגיעים לחרבת נצור (6), מהתקופה הפרסית. כאן השביל עוזב את התוואי הקרוב לכביש וממשיך לכיוון תל נרבתה, בשוליים המזרחיים של קיבוץ מענית. השביל עולה על שולי התל (7) – יש לשים לב שהשביל לא מטפס ממש לראש התל אלא עובר במורדותיו הדרום מזרחיים ופונה מערבה. כשעוברים קרוב לכניסה אליו, מומלץ לסטות מהשביל לזמן קצר על מנת לבקר בראש התל. השביל עצמו ממשיך להתלכד עם הדרך המשמשת רוכבי אופניים. תל נרבתה היה פעיל מהתקופה הרומית ואילך. הסברה המוקדמת הייתה כי העיר נרבתה הייתה כאן. שמו העברי של התל נובע מזיהוי מוטעה שלו עם העיר הקדומה ארובות (בימי בית ראשון) – נרבתה (בימי בית שני), המוזכרת כעיר לא רחוקה מקיסריה שחרבה בידי הרומאים בתקופת המרד הגדול (שנים 70-66 לספירה). זיהוי שגוי נוסף של ארובות הוא בתל אסור הנמצא כחמישה ק”מ צפונה, ועל שמו שמורת עין ארובות. בראשית שנות ה- 1980 זיהה הארכיאולוג פרופ’ אדם זרטל את נרבתה בח’רבת אל-חמאם שבשומרון, בקרבת היישוב חרמש. עם זאת, שמו של התל בתחום קיבוץ מענית לא הוחלף, ושמו הקדום אינו ידוע. הממצא הארכיאולוגי המרשים ביותר באתר הוא שער אבן מונומנטלי ייחודי הבנוי כולו מגוש סלע אחד. שער זה תואר עוד ע”י סוקרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שהסתובבו בארץ בסביבות שנת 1875. כמו כן ניתן למצוא בשטח מספר מערות קבורה ושרידי קולומבריום, אך צריך לחפש אותם בשטח. כ 200 מטר דרומית לכאן נמצאה באר רומית שהועמקה ב 1932 על ידי אברהם לבזוסקי מכרכור שמצא בה מים בעומק 45 מטרים. מציאת מים נוספים בבאר זו אפשרה את הקמת קיבוץ מענית באוגוסט 1937. שמו של הקיבוץ בא מאותו תלם ראשון הנחרש בשדה והוזכר בנאומו של אברהם הרצפלד כראשון הישובים שאחריו יעלו לקרקע ישובים נוספים באזור. בתל נרבתא יש פילבוקס וביצורים של חברי מענית שעצרו כאן במלחמת השחרור את הפולש העירקי וקבעו את גבולות המדינה באזור באותה עת.
לאחר תצפית מהתל או אם העדפנו להמשיך מבלי לבקר על פסגתו השביל מתעקל מערבה ויורד קצת. כ 300 מטר לאחר הבאר הרומית שהוזכרה קודם השביל פונה דרומה בחדות ולאחר כ 200 מטר נוספים נגיע למפגש עם נחל נרבתא (8). שביל בלתי מסומן מגיע ממערב ומתלכד עם השביל שלנו שפונה כעת בחדות מזרחה .
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 8 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת חדרה: 04-6327444 , משטרת זיכרון יעקב: 04-6299444, מכבי אש 102
אפשרויות חילוץ במסלול: בסיוע רכב בעל הנעה קדמית ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע.
אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור החל מעמיקם וגבעת עדה, דרך פרדס חנה כרכור, וכלה בעין שמר , ברקאי ומענית.
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
– שמורת אלונה הכוללת את יער אלונה.
– נחל תנינים עליון והמעיינות עינות צבארין, עין עמיקם, עין אביאל.
– מי קדם – שחזור מפעל המים הרומאי.
– עין ארובות (במידה ולא היה זמן בטיול להגיע אליו)