המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: באר מתק נ.צ.: 415903 / 192839. נקודת סיום: מפגש עם שביל בסימון שחור היורד מהר ברך, מערבית למעלה ברך, נ.צ. : 191545 / 408837.
כ 12 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 20 – הרי אילת
הערה: לנקודת ההתחלה והסיום של מקטע זה ניתן להגיע אך ורק ברגל או בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.
במקטע זה ודרומה לו אנו מטיילים בשמורת מסיב-אילת. האזור כולו משויך ליחידה טופוגרפית הנקראת הרי אילת ואופייה ייחודי ושונה מיחידות אחרות בארץ. השם מסיב מרמז במשהו על אופיו הסלעי של השטח הזה. בחלקים מסוימים ממנו הן באזור תמנע שסמוך לה נעבור והן דרומה יותר הסלעים כאן הם סלעי גרניט או סלעים מטמורפיים (מותמרים, ככל שנתקרב יותר לאילת) ואלה סלעים קשים ועמידים בפני בלייה. יחד עם זאת בשטח מצויים גם סלעי משקע יבשתיים למשל אבן חול נובית. נעבור בסמוך מאד לקטע המורכב מסלעים כאלה במקטע זה. האזור כולו החל מתמנע ודרומה הוא חלק מהשילד הערבו נובי. שילד הוא חלק מליבת יבשה שבה סלעים מגמתיים (גרניט) וסלעים מותמרים (גנייס, ציפחה) מתקופת הפרקמבריום (יותר מ 540 מיליון שנה לאחור) חשופים על פני השטח. שילד הוא אזור יציב מבחינה טקטונית כלומר כזה שמאז שהסתיימו תהליכי יצירת היבשה ושלשלות ההרים בה, לא עבר תהליכים של קימוט או פעילות מגמתית או טקטונית. השילד הערבו-נובי מצוי באזור מצרים (נוביה),אתיופיה, סודן סעודיה וסיני. בישראל השילד נחשף באזור אילת-תמנע. סלעי השילד הזה נוצרו בפעילות שהחלה לפני כ 900 מיליון שנה והסתיימה לפני כ 530 מיליון שנה. הסלע הקדום ביותר שנחשף באזור אילת הוא צפחת אילת שהוא סלע מותמר (סלע שנוצר מסלע מקור שונה עקב השפעת טמפרטורה ולחץ) מלפני כ 800 מיליון שנה. אולם בתקופה מאוחרת בהרבה, תקופת המיוקן ואילך (כ 25 מיליון שנה לאחור) עם תחילת היפרדות לוח אפריקה ולוח ערב, יצירת ים סוף ביניהם ומאוחר יותר (כ 17 מיליון שנה לאחור) תחילת תנועת טרנספורם ים המלח (תנועות לוחות ערב ואפריקה זה ביחס לזה) ויצירת בקע הערבה וים המלח, פעלו על האזור (כמו על אזורים אחרים בארץ) כוחות טקטוניים חזקים שיצרו באזור מערכת של העתקים (שברים) עמוקים שכיוון רובם צפון דרום. העתק בקע ים המלח הפריד בין הערבה להרים, העתקי בקעת יותם , העתק שלמה – עמרם והעתק נחל גשרון. העתקים אלו הרימו רצועות הרריות לגובה , והשקיעו ביניהן רצועות לעומק (מערכת של הורסטים וגרבנים) , תוך יצירת נוף ייחודי של רכסי גרניט בולטים , וביניהם רצועות גיר שקועות . נוף “רצועות” זה , של רכסי גרניט מורמים וביניהם בקעות מוארכות של גיר , נראה היטב למתבונן מראשו של הר שלמה אל השטח שסביבו . קווי ההעתק הגדולים התוו כאן גם את מהלכי הנחלים הראשיים : נחל שלמה , נחל גשרון ונחל שני , המותווה לאורך העתק שכיוונו דווקא ממערב למזרח ( העתק תמד ) . מצוקי ההעתקים הזקופים הנמשכים מראש מעלה גרופית לעבר אילת – צוקי שירות , מצוקי מעלה שחרות , מצוקי הר ארגמן ומצוקי מעלה מלחן – הם תוצר מובהק של הטקטוניקה של הבקע הגדול , כדוגמת מצוקי ההעתקים בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה . אזור הרי אילת הוא בעל תבליט הנוף החריף ביותר בכל מרחבי הנגב ההררי , ואולי בארץ כולה . רק מצוקי מדבר יהודה וקניוניהם מתחרים בו בעוצמת התבליט ובחריפותו . התורמים העיקריים למורפולוגיה של הרי אילת הם ללא ספק הטקטוניקה והמסלע . לאורך קווי העתק אלה התפתחו קניונים גדולים ובסיסי סחיפה נמוכים שהאיצו את סחיפת בליית סלעי המשקע בעיקר (גיר, חרסית ) ויצרו מניפות סחף ענקיות.
נתחיל את המקטע בבאר מתק (1) ונמשיך דרומה. השביל מתלכד כאן עם שביל ישראל ושביל בסימון כחול. אנו הולכים בקטע שבין נחל מלחן מצפון, לנחל מתק דרומית לנו. השטח הזה נוח יחסית ואנו יורדים במתינות לערוץ נחל מתק. לאחר כ 500 מטר נבחין בשביל בסימון ירוק המגיע מכיוון דרום מערב, כלומר מנחל מתק ומתחבר לשביל. נמשיך ונחצה את הקרקע החרסיתית של נחל מתק ונתחיל לעלות במתינות. לאחר כקילומטר וחצי נגיע למפגש עם שביל בסימון אדום שכיוונו מזרח מערב (2). החלק המזרחי שלו מתלכד עם שביל ישראל ומגיע מאזור תמנע. אנו , ממשיכים עם השביל שלנו המתלכד עם השביל בסימון אדום לכיוון מערב. די מהר הוא פונה דרומה ואנו עולים לכיוון הר ברך. ההליכה היא בנוף מרהיב עין , חלקו על המצוק. לאחר קצת יותר מקילומטר נעצור בתצפית תמנע (3) הממוקמת בגובה של כ 790 מטר מעל פני הים ולכן התצפית ממנה אפשרית ויפה לכיוון המצוק התוחם את אזור תמנע ומזרחה ממנו. מכאן הדרך להר ברך נעשית אפילו יפה יותר על המצוק. מזרחית לנו מצויה בקעת תמנע ואזור מכרות הנחושת שכבר אינם פעילים היום. מערבית לנו הרכסים המדהימים שלפני הר ברך וההר עצמו. אחרי כ 3 ק”מ נבחין בשביל בסימון כחול (4) המגיע מפסגת הר ברך המצויה כ 300 מטר מערבית לנו. מומלץ לעזוב לזמן מה את השביל ולטפס לפסגה זו. המראה ממנה שווה את המאמץ המושקע בעלייה. הר ברך הוא למעשה רכס מוארך , דמוי הר שלחן , המתנשא מעל למצוק המערבי של בקעת תמנע . מהר ברך ( ג’בל אבריק ) יש תצפית נוף נהדרת אל בקעת תמנע ואתריה . שיאו של ההר , בגובה 854 מ’, הוא הנקודה הטופוגרפית הגבוהה ביותר לאורך שפת הצוקים של בקעת תמנע. ההר הוא חלק מרבדה של סלעי גיר מגיל הטורון , הנוטה משפת המצוק לצפון – מערב , אל בקעת סירים . מעט ממזרח לפסגה , שבה ניצב מתקן אנטנה , יש תצפית על בקעת תמנע , הערבה והרי אדום , פסגות הרי אילת ומרחבי סיני . דרך עפר סלולה , לכל סוגי הרכב , המסתעפת מכביש עין – נטפים – עובדה ( מס’12 ) , נמשכת כ – 12 ק”מ לאורך ערוצי נחל בטמים ונחל ברך ומגיעה עד פסגת ההר , לנקודת התצפית . כמו כן מגיעים לכאן שבילים מכיוון באר מלחן ומעלה מלחן .
נמשיך עם השביל, נרד אתו מעט מערבה ולאחר כקילומטר נעבור בסמוך ל “גייזר של הר ברך”. זהו (5) פתח בקרקע של כ 10 ס”מ שממנו עולים אדים המגיעים ממי תהום שהתחממו כתוצאה ממגמה חמה במעבה האדמה המצויה בקרבת המים האלה וגורמת להתחממותם. מכאן נרד במתינות כ 800 מטר. אז נבחין בשביל בסימון שחור (6) החוצה את השביל שלנו מזרח מערב בנחל בוטם שאת ערוצו אנו חוצים. בכיוון מערב השביל הזה הופך בהמשך לירוק ומתחבר לכביש 12 בקרבת הר שגוב שעל גבול מצרים. מי שמעוניין יכול לסטות לזמן מה מצומת שבילים זה כ 100 מטר מזרחה עם השביל המסומן שחור ולהבחין בריכוז של אמוניטים, שהם מאובנים מנחים מחסרי החוליות שחיו באזור בין תקופת הטריאס ועד סוף הקרטיקון (225 – 65 מיליון שנה לאחור). נמשיך עם השביל דרומה. מערבית לנו מצוי כעת רכס בשמת ומזרחית המצוק הסוגר על אזור תמנע. כ 3.5 ק”מ הלאה יביאו אותנו למפגש עם שביל שחור (7) לכיוון מזרח , המגיע ממעלה ברך.
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 9 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- אין לרדת מהשביל המסומן אלא בצורך חניה בצל עץ הצמוד לשביל
- יש לשים לב להליכה במקומות מסוכנים כמו שפת המצוק בקרבת הר ברך ודומיהם
- יש לשים לב לדרדרת אבנים במקומות מסוימים במסלול.
- יש להצטייד לפחות ב 3 ליטר מים לאדם ! מומלץ 4.5 ליטר
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
באופן כללי: משטרה 100, מד”א 101, מכבי אש 102
טלפונים חשובים: 08-6580144 , משטרת אילת 08-6362444
מפקדת צה”ל בערבה : 08-6593203/7/11
אפשרויות חילוץ במסלול: אפשריות לכל אורכו של המקטע בעזרת רכב בעל הנעה קדמית בלבד.
אפשרויות לינה באזור: חדרי ארוח ביטבתה , לינה באילת או בשטח.
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:
- נחל מתק, הקיר הצבעוני בנחל
- צוקי תמנע ובקעת תמנע