מקטע מספר 89: מבאר אורה עד דרומית למצפה עמרם

המפה באמצעות OSM

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: מערב באר אורה, נ.צ.: 197768 / 402467. נקודת סיום: דרומית למצפה עמרם נ.צ: 192418/396029

אורך המקטע: כ 15 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 20 – הרי אילת

הערה: לנקודת הסיום של מקטע זה ניתן להגיע אך ורק ברגל או בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

מקטע זה הוא אחד המרהיבים בהרי אילת. הוא מרתק הן מהבחינה הנופית והן מההיבטים הגיאולוגיים. באזור זה של הרי אילת נוף מגוון ומרהיב, שבו חשופים סלעים מסוגים שונים. נחשפים באזור סלעים מותמרים (מטמורפים) וסלעים מגמתיים המעידים על שני שלבי פעילות קדומים: השלב המותמר והשלב המגמתי. מעל ולצד סלעים אלו מופיעים סלעי משקע יבשתיים וימיים. העתקים (שברים גיאולוגיים) רבים חושפים סלעים מטמורפים, סלעי גרניט, גיר, חולות צבעוניים ועוד רבים אחרים. הגורמים למגוון סוגי הסלעים ולמערכות ההעתקים קשורים בהתפתחות הגיאולוגית של האזור במשך 800 מליון שנה. בשלב המגמתי, תהליכי התגבשות והצבת המגמה באזור יצרו סלעים פלוטונים (גסי גביש) כמו גרניט וסיאניט. אליהם חדרו סלעי מחדר דייקים העשויים ברובם מסלעים מגמתיים בעלי גבישים קטנים כגון -קוורץ פופיר המעיד על התגבשות מהירה בעומק רדוד יחסית לסלעים הפלוטונים. התרוממות האור לפני כ 580 מיליון שנה לוותה בפעילות געשית ופעילות סחיפה אינטנסיבית, שבמהלכה נחשפו חלק מסלעי היסוד המגמתיים הקדומים. בשלב היבשתי הקדום, על גבי הסלעים המגמתיים הקדומים שנחשפו, הושקעה שכבה עבה של אבני חול אשר הובאה על ידי נחלים גדולים. אבני החול מורכבות בעיקר מגרגרים וחלוקים מעוגלים של קוורץ שנסחפו מרחק רב. מצויות גם אבני חול אדומות שבהן גרגירי החול התחמצנו ותחמוצת זו העניקה את הצבע לסלע. בשלב ההצפה הימית שכבות סלעי משקע ימיים המכילות מאובנים רבים, מעידות על הצפת האזור על ידי ים תטיס הקדום, שכיסה את כל שטחה של ארץ ישראל ואת מרבית שטחן של ירדן מצרים וסעודיה. במהלך הצפת האזור בים תטיס, הורבדו על קרקעיתו של הים הקדום בעיקר סלעי גיר, דולומיט, חוואר, חרסית, קירטון, פוספוריט וצור. המגוון הרחב של סלעי המשקע הימיים מעיד על חוסר אחידות בתנאים ששררו במהלך השלב הימי. תהליך ההתרוממות של האזור הביא לנסיגתו של הים הקדום. סלעי המשקע נחשפו והחלה תקופה ארוכה של בליה יבשתית, שבמהלכה נסחפו מרבית הסלעים שהיו בחלקו העליון של החתך הימי. כיום סלעי המשקע הימיים שלא התבלו, בונים את חגורת המצוקים הבהירים המופיעה בחלק העליון של צוקי תמנע. בשלב השבירה, פעילות נמרצת של הכוחות הפועלים בתוך כדור הארץ ,יצרה את מערכת השבירה שבקע ים המלח הוא חלק ממנה והחלה תנועת טרנספורם ים-המלח (תנועת גזירה של לוח ערב ולוח אפריקה לאורך הבקע). הבקע הוא חלק ממערכת שבירה של אלפי קילומטרים מנהר זמבזי באפריקה ועד הרי הטאורוס שבתורכיה. פעילות אינטנסיבית של שבירה שבעטיה הורמו והורדו גושים אדירים גרמה לכך שלצד סלעי המשקע נחשפים סלעים מגמתיים ומותמרים עתיקים בהרבה. היווצרות הקניונים העמוקים האיצה בסיוע שיטפונות את הסחיפה והבלייה של החלקים הרכים וכך נחשפו עוד סלעי יסוד עתיקים.

נתחיל לנוע ממערב באר אורה (1) דרומה עם שביל לא מסומן. לאחר כמה מאות מטרים נפנה דרום מערבה מדרום לתוואי נחל אורה ולאחר כקילומטר נגיע למפגש עם שביל שאינו מסומן בסימון שבילים והשביל שלנו יתלכד אתו בכיוון דרום (2). בשלב זה אנו הולכים בשטח נמוך יחסית בגובה פחות מ 200. ממערב לנו מתנשא רכס הר אורה שעליו יש תצפיות יפות לכל האזור. לאחר קצת יותר מקילומטר נגיע למעבר עברונה. אין הכוונה כאן למעבר הגבול עם ירדן אלא לקטע קניוני יפה. על אחד מקירותיו ניתן להבחין בציורי גולגלות של גורילות. מעט הלאה נגיע לקטע קניוני יפה נוסף הנקרא קניון הפרי האסור (3). כעת אנחנו עוברים בסמוך לצוקי עברונה שעשויים גיר קשה של סלעי משקע ימיים. כ 1.5 ק”מ דרומה נחלוף מזרחית לגבעת הניצוץ וכשנעבור אותו ניכנס לערוץ הרחב של נחל עברונה שבשמורת עברונה. קילומטר וחצי נוסף בשטח נוח יחסית יביאו אותנו למפגש עם שביל רחב (4) המגיע מכביש 90. שביל זה מוביל כלי רכב לאזור ה”עמק הנעלם” דרך נחל עברונה אך אנו נגיע אליו רגלית בהמשך דרך נחל צפונות. כעת אנו כבר הולכים בשוליים המזרחיים של רכס עמרם שיש בו תופעות מרהיבות ועוד מעט נפנה לטייל בו. לאחר כ 2 ק”מ, נפנה מערבה (5) כהשביל שלנו מתלכד עם שביל בסימון אדום. זהו ערוצו של נחל צפונות שכאן הוא רחב אך עוד מעט ייעשה מרתק. למעשה אנו כעת בבקעת עמרם. זוהי בקעה דמוית מכתש. בבקעה יש תופעות גיאולוגיות מרשימות , מצפי נוף , וכן מכרות נחושת קדומים ושרידים אחרים . בערבית נקראת הבקעה ואדי אם אלע’ני או ואדי עמראני (“נחל המשוררת “או” הנחל עם המבנים”) . בקעת עמרם מכותרת במצוקים גבוהים וזקופים של גיר ואבן חול המתנשאים 400 מ ‘ מעל קרקעיתה . מצוקים אלו סוגרים על הבקעה מכיוון צפון , מערב ודרום , ואילו כלפי מזרח היא פתוחה אל דרום הערבה . נראה שהיתה זו בקעה אליפטית סגורה מכל העברים , אך אגפה הצפוני – מזרחי נקטע על ידי בקע הערבה , בדומה לבקעת תמנע . במרכז בקעת עמרם מזדקר גוש מורם של סלע געשי מעידן הפרקמבריום – גוש הר עמרם , שעל פסגתו נותרה טבלה אופקית של אבן חול עתיקה מתור הקמבריום . ייתכן שגוש עמרם הוא במקור גוש תת – קרקעי שהתרומם , ותוך כדי התרוממותו הרים וקימט את שכבות סלעי הגיר שמעליו למבנה קמרוני . בתהליך סחיפה מאוחר של הקמר הזה נחשף ראשו של הר עמרם ובהמשך יצרו תהליכי סחיפה מעין מכתש טבעתי המקיף את גוש עמרם לאורך קו המגע בין הסלע הגעשי לבין סלעי הגיר המקיפים אותו . בהדרגה התרחבה “טבעת” הסחיפה הזאת והתעמקה עד להיווצרות בקעת עמרם. את בקעת עמרם מנקז לעבר נחל הערבה נחל ראשי אחד – נחל עמרם , שתחילתו בעמודי עמרם . לאורך נחל זה גם נכנסת דרך העפר הסלולה מן הערבה לבקעת עמרם ועמודי עמרם . נחלים קטנים – נחל עברונה , נחל כמוס ונחל צפונות – מנקזים את חלקה הצפוני של הבקעה ,בתחום הגוש הגעשי של הר עמרם . בבקעת עמרם נחשף מגוון סלעים מרשים : מצוקי גיר וחרסית מגיל הקנומן והטורון מעצבים את חלקם העליון של המצוקים המקיפים אותה , אבני חול מגוונות ולבנות מתור הטריאס והיורה ומתקופת הקרטיקון התחתון נחשפות בחלקם התחתון של מצוקי הבקעה , ובקרקעיתה נחשפות אבני חול מתקופות שונות הבולטות בצבעיהן העזים . הר עמרם , המתרומם מקרקעית הבקעה , בנוי מסלע געשי סגול כהה מעידן הפרקמבריום , שבחלקו אף עבר התמרה ,ועליו אבן חול קמברית אדומה מתצורת עמודי שלמה . 
הר עמרם טומן בחובו עוד נקודות מרתקות אליהן נתייחס בהמשך. כעת נמשיך מערבה עם נחל צפונות. בהדרגה הוא נעשה קניוני יותר ויותר והנוף מרתק. לאחר כ 2 ק”מ מתחילת ההליכה בו הוא נכנס ממש בין קירות מצוקיים ואנו עולים בנחל בהדרגה. כקילומטר וחצי נוסף יביאו אותנו לתחתית המפל (6) של נחל צפונות. זה בהחלט מקום שניתן למצוא בו צל וכדאי לנוח בו לפני ההמשך. מפל זה שוכן בנקודת מפנה גיאולוגית משמעותית. זוהי נקודת המעבר של עמק נחל צפונות מתחום אבני החול הרכות אל תוך גוש הסלע הוולקני השחור והקשה של הר עמרם. יש לשים לב שלא ניתן לטפס את המפל והשביל עוקף אותו מימין (ממזרח). תוך כדי עקיפה נבחין בשביל בסימון שחור המגיע ממזרח ומגיע לראש המפל ממנו המראה מרהיב. בשלב הזה אנו כבר בסביבות ה 280 מטר גובה. מכאן, בהמשך השביל מערבה אנו נכנסים ל “עמק הנעלם” (7) השם הזה ניתן לו כי הוא תחום מכל עבריו ולא מבחינים בו עד שמגיעים אליו . במקום הזה התוואי הופך לנקיק יפה ביותר, התחום בין קירות אבן חול אדומה. בקירות אלה עיצבו כוחות הבלייה צורות פיסוליות מעניינות. בנקיק זה יש צל תמידי, והוא מתאים להפליא למנוחה קלה ולארוחה. חלק מהקניון הזה מורכב מסלע געשי וחלק (המערבי) מאבן חול המכילה תחמוצת ברזל המעניקה לה גוונים של אדום. השילוב בין מצוק סלע גרניטי געשי שחור, סלעי אבן החול האדומים וחול דק על קרקעית הקניון הזה מהווים מראה מרהיב ומשובב נפש. עתה לפנינו אתגר הטיפוס לכיוון הדרך שתוביל אותנו למצפה עמרם. נלך במעלה כקילומטר וחצי ונשתדל גם בעלייה להתבונן סביב בנוף הקדומים המרהיב. כשנגיע למפגש השביל עם שביל בסימון כחול המגיע מצפון (8) נהיה כבר בגובה שהוא באזור ה 600 מטר. מכאן, נפנה עם השביל שימשיך להתלכד עם שביל בסימון אדום דרומה . אנו הולכים לכיוון דרום מזרח כמה מאות מטרים ומשנים כיוון עם השביל לדרום מערב. עולים קצת לאוכף שבין נקודות גובה 651 ל634 מול גבעת פועה המצויה מעל נחל רחם. נחל יפה זה בו גבי מים הוא מקום ששווה ביקור בפני עצמו בהזדמנות אחרת. מיד לאחר אוכף זה נתחיל לרדת מעט תוך שינוי כיוון דרומה ונעבור באזור בו אחד היובלים של נחל צפונות חוצה את השביל. מצפה עמרם אליו פנינו מועדות לאחר כ 700 מטר נוספים נגיע ונעצור בו לתצפית. הנוף ממנו מרשים ביותר: מצפון לנו נבחין בעמק הנוצר על ידי נחל רחם ובאזור מעלה סיירים שמעל קניון נחל עתק. ממזרח בולטים הרי אדום. בטווח הקרוב ממזרח נראית בקעת עמרם ונופי הערבה הדרומית. מערבית לנו בולטים בשטח הר חזקיהו הר שני והר נשף שהוא הר וולקני שחור בדומה להר עמרם. מדרום הר אמיר שגם הוא מקום מרהיב לטייל בו. מוסתרים מאתנו עמודי עמרם המצויים לא רחוק בערוץ נחל עמרם שהם בעצם אבני חול שצורתם עוצבה בידי זרמי מים לאורך הזמן. מומלץ להגיע אליהם בטיול נוסף. נמשיך עוד כ 300 מטר עם השביל עד למפגש עם שביל מסומן כחול ושביל ישראל (9) . השביל ממשיך דרומה ועל כך בתיאור המקטע הבא.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 10 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • אין לרדת מהשביל המסומן אלא בצורך חניה בצל עץ הצמוד לשביל
  • יש לשים לב להליכה במקומות מסוכנים כמו שפת המצוק בקרבת הר ברך ודומיהם
  • יש לשים לב לדרדרת אבנים במקומות מסוימים במסלול.
  • יש להצטייד ב 3 ליטר מים לאדם לפחות ! מומלץ 4.5 ליטר

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

באופן כללי: משטרה 100, מד”א 101, מכבי אש 102

טלפונים חשובים:   08-6580144 , משטרת אילת 08-6362444

 

 

דילוג לתוכן