המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: פרק ספיר, נ.צ: 502830 / 218099. נקודת סיום: סמוך למואה , נ.צ. 494507 / 215536.
אורך המקטע: כ 11 ק”מ. מפת סימון שבילים: 17 – הערבה התיכונה ומזרח הנגב.
מקטע זה בערבה התיכונה עובר בתוואי שאפשר לשייך אותו לשני מבני נוף. חלק זה של הערבה, מאזור עין-יהב ודרומה ועד לאזור המכונה “מישורי הקאע” (בערבה הדרומית) משתייך ל”מישורי החוליות” . זהו אזור (בעיקר בתחום הירדני) המכיל דיונות שמקורן בהסעת חולות מקניוני הרי אדום. בערבה התיכונה רישומם מועט יחסית, לעומת תפוצתן בערבה הדרומית. בנוסף, אזור זה הוא שולי שמורת “מצוק הצינים”. יש בנגב ארבע שמורות נפרדות הנקראות בשם זה. זו הרלוונטית לאזור שלנו מצויה בין קמר הרמון לערבה וכשאנחנו מטיילים במקטע זה אמנם בערבה, נתבונן בנוף המצוי מערבית לנו. הרכסים בהם אנו מבחינים הם בגבהים של 300 – 400 מטר , למשל הר גבים, הר דרגה ורחוק יותר הר נקרות. בתקופות גיאולוגיות שונות, באזור הזה שרר ים, לעתים רדוד לעתים עמוק יותר שהותיר כאן את משקעיו. וכך, לצד מתלולי ושכבות גיר מתקופת האיאוקן (56 – 33.9 מיליון שנה לאחור) הנחשפים כאן במקומות שונים באזור, בולטים גם מחשופי הקירטון הרך מתצורת מנוחה והצור הכהה (תצורת מישאש) המונח על הגבעות ומאט את קצב הבלייה שלהן , שניהם שייכים ל “חבורת יהודה ” ששקעה כאן החל מתקופת הסנון ועד תקופת הפלאוקן (90 – 65 מיליון שנה לאחור). השילוב שלבלובן הקירטון הבוהק והגוון הכהה של הצור נפוץ כאן על גבעות רבות ומעניק נופך מיוחד לנוף כאן. באזור זה, כקילומטר וחצי מערבית לתוואי השביל שלנו באזור הישוב ספיר, זוהתה באפיק נחל כרכשת צורת נוף געשית מעניינת. זוהי קלדרה – הר געש כבוי שדפנותיו התמוטטו פנימה אל תוך הלוע. מקלדרה זו נמשך סלע מחדר של בזלת (בתוך הקרקע) לאורך של כקילומטר אחד , לעבר ספיר וזה הסימן לפעילות געשית שהייתה כאן בעבר. מערבית למקטע זה לכל אורכו קיימים מסלולי טיולים ומומלץ בהזדמנות אחרת לטייל באחדים מהם. המסלול הקלאסי הוא בין ספיר למכתש רמון.
נתחיל את המקטע בפרק ספיר (1). על פרק זה והישוב עצמו סיפרנו בתיאור המקטע הקודם והקורא מוזמן לעיין בו. במקטע זה לא היו אירועים מיוחדים לחיילי חטיבת גולני במבצע “עובדה” במלחמת העצמאות. לאחר חניית לילה ב”עין ויבה” (עין יהב) הם המשיכו בבוקר לדרכם ועברו כאן בדרך דרומה. נלך עם השביל דרומה ולאחר זמן קצר נחצה את כביש הגישה לספיר ונמשיך דרומה כשהשביל כעת משנה מעט כיוון לדרום מערב. לאחר כ 2 ק”מ, מגיע השביל למפגש עם שביל ישראל (2) באפיק נחל שלהב ומתלכד עמו בדרך דרומה, כשניתן לראות באותו תווי גם סימון אדום. נמשיך דרומה. מערבית לנו נבחין מידי פעם בהרי משאר, שנותרו במקומם בעוד הגבעות הסמוכות להן נעלמו כתוצאה מבלייה. אלה התבלו בקצב הרבה יותר איטי בעיקר בזכות שכבת צור המגינה עליהם. אנו הולכים ומתקרבים לצופר . לאחר כ 3.5 ק”מ מהנקודה הקודמת (3) , נבחין ממזרח במצוק הקיפי. על החלק המזרחי נבנתה חוות אנטילופות, לאלה המעוניינים לבקר. כ 500 מטר לאחר מכן השביל שלנו מתנתק לקטע קצר משביל ישראל. הוא מאגף את לולי צופר ממערב וחוזר להתלכד עמו. קצת לפני שהשביל משנה את כיוונו חזרה לדרום מזרח על מנת לחזור לתוואי הקודם, אפשר להבחין ממזרח בנקודת גובה 93, גבעת משאר מובהקת הבולטת מעל פני השטח. בדיוק במקום זה יש מפגש עם שביל המגיע לשביל שלנו ממזרח. הוא עובר בסמוך לגבעה זו, למי שמעוניין ללכת לראותו מקרוב. בדיוק מכאן גם אפשר ללכת עם ערוץ הנחל מערבה עד הר דרגה. אנו נמשיך עם השביל המתלכד שוב עם שביל ישראל והסימון האדום בדרכנו דרומה. כמה מאות מטרים הלאה נבחין בבריכה מאולתרת (4) שאפשר למלא אותה עם צינור על ידי פתיחת שיבר הנמצא בדיוק בצד הנגדי לו בבריכה. ביום חם זה בהחלט עשוי לרענן. בדיוק מזרחית לנו מצוי חאן דרך הבשמים שאפשר ללון בו באוהלים למי שמטייל באזור מספר ימים. מעט דרומה משם לכיוון מזרח נבחין (5) באמצע המישור בשורה של דקלים ושביל החוצה את השביל שלנו מוביל אליהם. מקום טוב להפסקה ביום שמש חם. כ 800 מטר משם בהמשך, נחצה את נחל שביה. כ 300 מטר מזרחית משם (6) על גבעה קטנה הנקראת מצפור נוי מצויה עמדת ישיבה שממנה תצפית מרהיבה על האזור. נחזור לשביל וכעבור כקילומטר וחצי נגיע לאתר ההיסטורי מואה (7) . זוהי למעשה תחנת שיירות באזור בו נחל קצרה הופך לנחל עומר. במספר סקרים שנערכו באתר מאז 1934, התברר כי חאן זה שימש את העוברים בדרך עוד מימי הנבטים ולאחר מכן גם בעת שלטון הרומאים לפני ואחרי הספירה וגם בתקופה הביזנטית. דרך הבשמים הנבטית שנמשכה מעדן בחצי האי ערב ועד לנמל עזה ירדה באזור זה מפטרה אל הערבה ולאחר חצייתה נכנסה אל פתח נחל עומר ומגיעה לאחר כ 2 ק”מ לחאן זה שנקרא מוית עוואד. האתר כולל ח’אן נבטי גדול מן המאות ה – ו – 2 לספירה , ובו שרידי בית מרחץ , מעיין וברכת אגירה גדולה , בית מידות על גבעה מעל לח’אן , ובו מתקני תעשייה חקלאיים כגון מפרכת בית בד וריחיים עשויים בזלת , מצדית , וכן מדרגות חקלאיות בעמק המשתרע מן האתר לכיוון צפון וצפון – מזרח במשך שנים רבות היה המעיין של מוית עואד כמעט חרב וברכת האגירה הייתה יבשה . בעקבות רעידת האדמה שפקדה את הערבה בנובמבר 1995 פרצו מים מן האדמה בנקודת הנביעה של מוית עואד ומאז מפכים כאן מים בפלג איתן . כמו כן עלו מי תהום מקרקעית הברכה , והיא מלאה מים . נראה שזה היה מצב השפיעה של התחנה הנבטית בעת ששיירות הסחר חנו כאן . רוב החוקרים מסכימים כי זיהוי מוית עואד עם מואה שגוי ; מואה שכנה מצפון – מערב למוית עואד , אלא שהשם הזה השתרש במשך השנים וכך הוא מופיע במפות . מואה הנמצאת כאמור מערבית לכאן, זוהתה על ידי החוקרים כמתקן ביזנטי שהיו בו מצודה, חאן ,חנות ומתקני חקלאות והיא הייתה מרכז לעוברים באזור בדומה לקניונים של היום.
מואה נמצאת כאמור בנחלים קצרה – עומר. זוהי מערכת נחלים לא ארוכה בהר הנגב המזרחי , ובה קטע מדרך הבשמים הנבטית , סוואנה של עצי שטה ותופעות נוף מרשימות . המערכת כוללת את נחל קצרה , מראשו ועד למפגשו עם נחל עמר , ואת החלק התחתון של נחל עמר , ממפגש הנחלים קצרה – עמר ועד מוצא נחל עמר אל הערבה . השמות הערביים הם ואדי אם אלקציר וואדי אלעמר . ראשיתו של נחל קצרה בשיפוליו הדרומיים והמערביים של הר דרגה. מכאן יורד הנחל דרומה , כשהוא עובר בעמק סחיפה אליפטי שנוצר בסלעי קרטון וצור מגיל הסנון . כאן בולטים גוני השחור והלבן . בהמשך עובר הנחל לרגלי המתלול הזקוף שבראשו מתנשא מצד קצרה , שעל דרך הבשמים. אחר כך הוא פונה בזווית של 90 מזרחה , ומכאן ואילך הוא נמשך בקו ישר , בעמק רחב . בעמק שדרה נהדרת של עצי שטה סלילנית , המשווה לנחל נוף של סונה אפריקנית . סמוך למקום ירידתה של דרך הרכב הבאה ממצד קצרה לנחל בולטת בקירות סלע הצור של הנחל תופעת הצנפות – קימוטים בשכבות הצור בצורת האות Ω. לשיא מגיעה התופעה הגיאולוגית הזאת בהמשך , כקילומטר אחד ממזרח למפגש של נחל עמר עם נחל קצרה . כאן נחשף מצוק סלע צור שגובהו כ – 40 מ’, ובו צנפות ענק של שכבות צור וקרטון – תופעה יחידה במינה בנופי הנגב המזרחי . מכאן נמשך נחל עמר , ובו שני עיקולים חריפים בין מצוקי סלעי הצור והקרטון . באחד העיקולים נראית היטב דרך הבשמים הנבטית , הבאה מכיוון מואה , כשהיא יורדת אל האפיק בדרכה מערבה , לקצרה . הנחל יוצא מתחום הר הנגב אל הערבה מעט מדרום לאתר המפורסם של מואה . חלקו האחרון של נחל קצרה – עמר עובר בנופי הערבה – עד שפכו לנחל הערבה , מדרום – מזרח למושב צופר .
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- ישנם קטעים במקטע בהם הולכים לצד כביש- יש להיזהר וללכת שם בתשומת לב ראויה.
- מלבד אותם מקומות בהם מומלץ בתיאור המקטע, אין לסטות מהשביל.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
מד”א 101 , מכבי אש 102
טלפונים חשובים: משטרת מצפה רמון: 08-6588444, מפקדת צה”ל בערבה: 08-6593203/7/11
בית החולים יוספטל באילת: 08-6400345
אפשרויות חילוץ במסלול: במרבית הקטע (מלבד סמוך לישובים ספיר וצופר) החילוץ אפשרי רק בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.
אפשרויות לינה באזור: צימרים בעין יהב ובספיר, חאן “דרך הבשמים” בצופר .
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:
- נחל אשבורן – הסדקים והמפל הענק בנחל
- נחל כרכשת והקלדרה שבו.
- הר דרגה.