המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: סמוך לחירבת פונדק (יער קולה), על כביש 465ת נ.צ: 660289 / 196906. נקודת סיום: מצפה מודיעין ביער בן-שמן, נ.צ: 650765 / 196073
אורך המקטע: כ 12 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון.
לאורך כל מקטע זה מתלכד שבילנו עם שביל ישראל. במחצית הראשונה שלו אנו מהלכים עדיין בשולי “ציר הגבעות” או “הדום השומרון” ובחצי השני נכנסים לשולי השפלה הפנימית. זוהי רצועת ביניים שנמשכת בין מישור החוף ממערב להרי השומרון במזרח. לציר זה חשיבות מיוחד גם בגלל תפקודו כחלק ממסדרון האורך האקולוגי הים תיכוני הארצי וגם בגלל היותו שטח פתוח גדול ורצוף יחסית במרכז הארץ. גודלו ומיקומו של שטח זה מקנה לו חשיבות גדולה גם מבחינה אקולוגית וגם כאזור פנאי ונופש פוטנציאלי לתושבי מרכז ישראל שהולך ומצטופף. אבל האזור עבר תנופת פיתוח מואצת בשני העשורים האחרונים ששחקו מאד את גודלו ואיכותו ששטח טבע ונוף פתוח ועל כן נעשים עתה מאמצים רבים לשמר את מה שיש.
”ציר הגבעות“ המזרחי של אזור המרכז, הוא רצועה מערבית של רכס הרי השומרון, שהוא חלק משדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל. ברובו הוא בנוי גבעות נמוכות המשתפלות במתינות אל עבר מישורי הסחף של מישור החוף. הוא מהווה את השוליים המערביים של קמר השומרון. לקמר זה מספר קמרי משנה אשר יצרו בקעות פנימיות ועמקי נחלים רחבים. ניתן למצוא במקומות רבים בו סלעי גיר קשה ודולומיט מתקופת הקנומן העליון והטורון (חבורת יהודה). נחלים ארוכיםכגון נחל קנה, נחל רבה , נחל נטוף, נחל מודיעין, נחל בית עריף זורמים בו בכיוון מזרח מערב ומבתרים אותו לשלוחות בכיוון זה. להרכב המסלע אופי קרסטי הנותן את אותותיו בשטח בצורת סדקים, בורות ומעיינות. הקרקע באזור היא בהתאמה עם סלעי האם: לרוב טרה-רוסה שמקורה בגיר ודולומיט אך הקרקע עצמה חסרת גיר והמעבר לסלע שבעומק הוא חד. היא רדודה בין טרשים עם כיסי קרקע עמוקים יותר ביניהם. בנוסף ניתן למצוא גם קרקע מסוג רנדזינה כהה שמקורה בשכבת נארי על גבי קירטון מתקופות הסנון והאאוקן. בחלקים המערביים יותר אלה הנושקים לאדמות הסחף שבשפלה מצויות קרקעות חרסיתיות כהות הנסדקות לעיתים קרובות בעונת היובש ובהן צומח עשבוני בתקופות אלה.
סמוך לנקודת ההתחלה (1) מדרום מזרח מצויים שרידיה של חורבת פונדק על גבעה המאפשרת תצפית למי שמעונין להתחיל כך את המסלול. ננוע עם השביל דרומה, הוא עובר כעת בנוף טרשי טיפוסי. התיישבות היתה כאן בכל האזור מימים ימימה ויעידו על כך ריבוי הבורות, מערות קבורה, שרידי בארות וגתות. מן הראוי לשים לב לכך במיוחד אם נדרשת סטיה מהשביל לצורך כלשהוא. השטח גם מיוער ובמידה וראים מידי פעם מערבה מזהים את הישובים הקרובים גבעת כח, בני עטרות ורחוק יותר את יהוד. לאחר כ 2.5 ק”מ נגיע לכביש 6. נעבור מתחתיו במעבר המשמש גם לנקוז מים ויש לשים לב לכך בתכנון הטיול. צמודה למעבר ומדרום ניצבת גבעה קטנה המשמשת נקודת המראה למצנחי רחיפה. נעלה עם השביל בעליה מתונה כמה מאות מטרים לאזור מערות ברקת. בשטח מפוזרים בורות מים ומערות קבורה. ממזרח לנו לא על השביל נמצאת חורבת בירה (2) ומי שמעונין לראותה שישוב לשביל לאחר מכן. במקומות שונים מצוינת חירבה זו כחירבת צ’רטה. באזור החירבה כמה עשרות מתקנים חקלאיים לאורך השלוחה. על הפסגה למעלה בית-חוה שהפך להיות כנסיה במאה ה 6. לאחר הכיבוש המוסלמי הפך המבנה לבית בד. מתקופת הנצרות השתמר בור וריצפת פסיספס. מהתקופה השניה מספר בתי מגורים,גתות בריכת מים ומקומות לאחסון. ממזרח לכביש 6 נמצא בריכת צ’רטה – בריכת חורף. מומלץ לבקר בה במועד אחר. השביל מתנהל עתה סמוך לקו מתח גבוה ומגיע לכביש התוחם מצפון את אזור התעשייה חבל מודיעין (כביש המסתעף מכביש 444). כאן אפשר לסטות לזמן קצר מהשביל ולנוע במקביל לכביש מזרחה כ 100 מטר. נגיע לשלולית חורף ברקת (3) וכמובן שזה רלוונטי רק לחודשי החורף כשהשלולית מכילה מים. שלולית חורף היא בריכת חורף בקנה מידה קטן יותר. זהו מקווה מים רדוד בעל מחזור עונתי קבוע: מתמלא מים בחורף, משגשג באביב ומתייבש בקיץ. מקום זה הוא בעל אופי אקולוגי מתפרץ. חברת היצורים המתקיימת בבריכת חורף מותאמת למשך קיומה הקצר ומאופיינת באסטרטגיות חיים מגוונות המאפשרות סיום מחזור חיים בתקופה של חודשים אחדים. בריכה כזו נוצרת כאשר מים נקווים בנקודה נמוכה ללא מוצא או חלחול ולעיתים נוצרות ברכיות כאלה מעליה במפלס מי התהום עקב ריבוי המשקעים בחורף.ראשונים מתרבים במים אלה חיידקים ופטריות הניזונים מפרוק חומר אורגני. אחר כך באות האצות החד תאיות המעשירות את המים בחמצן ומהוות בסיס לשרשרת המזון בשלולית.עתה מגיעות האמבות והסנדליות- יצורים חד תאיים. אחריהם מגיעים הרוטיפרים, התולעים וההידרות.ובעקבותיהם הסרטנים הירודים שהנפוצים בהם הם הדפניות.נוכל למצוא גם את השטרגל האדום שהוא בעל מבנה גוף פרוק ואת הציקלופס בעל העין האחת.יש עוד מינים רבים של חרקי מים כגון סוגי שפיריות וחיפושיות ותקצר היריעה מלפרט את כולם כאן אולם נציין עוד כי מלבד חרקים השלולית מהווה גם את תחילת מחזור החיים שלן הדו-חיים כגון צפרדעים סלמנדרות ועוד. בבריכת חורף עשירה אפשר למצוא את כל אלה ועוד והיא מהווה סביבה אקולוגית מרתקת.
נחזור לשביל ונתקדם דרומה הוא מתרחק מאזור התעשייה חבל מודיעין לכיוון יער ברקת. השביל מתפתל ומחליף כיוון מספר פעמים בדרך מול הישוב שוהם. הוא פונה צפון מזרחה ועובר ליד מחצבה עתיקה, לאחר מכן צפון מערבה ועובר סמוך לחירבת תנשמת (4). ראשיתו של אתר זה היא כנראה בתקופת הברזל וסופו בתקופה העותמאנית. באזור נמצאים שרידי מבנים, מערות קבורה, בריכות מים, גתות, טרסות וכבשן סיד; שרידים של עצמות וכלי חרס וצור. עצי זית בני מאות שנים מעידים על פרנסת התושבים בעבר. האתר התגלה בשנת 1986 והוכרז כאתר עתיקות. בחפירות הצלה שנערכו ב-1995 בניהולו של ד”ר עוזי דהרי, נחשפה כנסייה ביזנטית ששירתה כנראה את תושבי היישוב הסמוך. ליד הכנסייה התגלו שלושה קברים חצובים בסלע ובריכת מים חצובה, בעלת גרם מדרגות. מכתובת שנמצאה במקום האומרת: “של בכחוס הקדוש”, עולה כי האתר הינו כנסייה הבנויה כבזיליקה, המקודשת לבכחוס הקדוש. באתר נמצא מדליון עגול עשוי שיש, שהובא ככל הנראה מתורכיה, עליו מגולפת דמותה של טיכה, אלת הגורל והמזל הפגאנית המגנה על הערים. לראשה כתר חומה עם שלושה מגדלים ושער. בידה השמאלית, קרן שפע ובידה הימנית שרביט. הזמן המצוין על המדליון הוא 582 לספירה. המדליון הועבר למוזיאון ישראל. מהכנסייה שרדו רק הרצפה והיסודות. רצפת הכנסייה עשויה מפסיפס ומעוטרת בדגמים הנדסיים. בתוך הפסיפס נמצא עיטור של צלב עם כותרת יוונית “המקום הזה הוא של האדום והבן האחד” הפסיפס כוסה ע”י רשות העתיקות, כדי להגן עליו. במתחם הכנסייה נתגלו: חצר (אטריום), אולם מבוא (נרתכס), אולם מרכזי ושתי סיטראות (אגף צדדי). צמוד לאטריום, נמצא מכלול תעשייתי שנבנה בחלק מהמתחם ובו בית בד, ובור מים. הקברים שליד הבריכה הם “קברי מקמרים” בהם נקברו התושבים הנוצרים שהתגוררו בחורבת תנשמת. בפארק שוהם כמה עשרות קברים מסוג זה. באתר נמצאו ממצאים מן התקופות הביזנטית והאיסלמית הקדומה.
נמשיך מחירבת תנשמת עם השביל, נעבור בסמוך ליער ברקת שמומלץ להקדיש לו זמן ולסייר בו בהזדמנות אחרת. השביל מתקרב שוב לכביש 6 אך ממול במערב מצויים שרידי חירבת נבלט הכוללת את שרידי הכפר בית נבאלא שנבנה על שרידי נבלט המקראית המוזכרת בתנ”ך ביחד עם מקום קרוב נוסף – תל חדיד. המקום שימש בזמנו להתישבות של השבים מגלות בבל. באגרות מדבר יהודה מתקופת המרד הגדול נמצא שטר גרושין בארמית של אשה מהעיר נבלטא.
לאחר המעבר ממול לאזור חירבת נבלט חוצה השביל את כביש 6 לצד המזרחי שלו ויורד דרומה מקביל לכביש ובסמוך לו. אנו הולכים כאן יותר ויותר לכיוון שולי השפלה הפנימית שעליה נרחיב במקטע הבא. מזרחית לנו גדר ההפרדה והישובים הסמוכים לה כאן הם בודרוס וקיביה. בטרם נגיע לתל חדיד נחצה את ערוץ נחל נטוף (5). שמורת נחל זה כוללת את ואדי א זרקא בו נובעים מעיינות כל השנה. הנחל המתחיל ברכס ביר זית מכיל קטעי מסלול מרהיבים אך הוא רובו בשליטת הרשות הפלסטינית. הוא מכיל כעשרים מעיינות שכבה שמימיהם משמשים לצרכי חקלאות. בערוץ יש גבים ובריכות מים וצמחית מים עשירה. אנו חוצים אותו כבר בקטע המערבי הרדוד והשטוח שלו. כ 700 מטר לאחר מעבר הנחל השביל מתחיל להתעקל מזרחה ומטפס על תל חדיד (6) שגובהו 147 מטר מעל פני הים ונמצא לא הרחק ממחלף בן-שמן. התל מזוהה עם העיר הקדומה חדיד ויש ממנו תצפית מרהיבה לכיוון מישור החוף. ראשית ההתישבות בתל היתה בתקופת הברונזה המאוחרת ונמצאו בו גם חרסים מתקופת הברזל הראשונה. היא נזכרת במסע כיבושיו של תחותמס מלך מצרים במאה ה 15 לפני הספירה. לרגלי התל התגלה לוח טין ועליו חוזה הרשום באכדית מהמאה ה 7 לפני הספירה. חדיד מוזכרת כאחת הערים בהם התיישבו שבי ציון מגלות בבל וזה תואם לחרסים מהתקופה הפרסית שנמצאו למרגלות התל. אלכסנדר ינאי נחל תבוסה בקרבת העיר כאשר ניסה לעצור שם את צבאותיו של אנטיוכוס פיוס. בימי דיכוי המרד על ידי הרומאים הושיב אספסיאנוס בחדיד חיל מצב לפני נסיעתו לרומא. אוזביוס הזכיר ב”אונומסטיקון” שחיבר את חדיד כעיר ממזרח ללוד. ואשתורי הפרחי זיהה את העיר בשנת 1322. הכפר הערבי אלחדית’ ה שכן על התל ועל מורדותיו . תושביו השתתפו בקרב על בן שמן ובמצור עליה . הכפר נכבש במלחמת העצמאות ( 10.7.1948 ) , במבצע ” דני ” , בידי גדוד ” העמק ” של חטיבת ” יפתח ” . תושביו גורשו והם נסו אל אזור ראמאללה . ממערב לתל הוקם בשנת 1950 המושב חדיד.
מתל חזיז נרד ונמשיך עם השביל דרום מזרחה. אנו כבר ביער בן שמן והשביל מוצל בדרך כלל. בדרך יש כמה מקומות בהם קק”ל הציבה שולחנות וספסלים ובכלל יש המון מקומות לרגיעה ביער. גם כאן לאורך הקטע הנוכחי עד כביש 443 יש מערות קבורה ובורות בשטח. יער בן-שמן הוא למעשה הריאה הירוקה הגדולה ביותר בארץ. כ 30 אלף דונם של מסלולי הליכה, מסלולי אופניים ומרחבי פיקניק שמשמשים אתר נופש גדול לתושבי המרכז. דרכי היער משולטות ומובילות למגוון נופים ואתרים. ביער חניונים גדולים רבים שחלקם מותאמים לאנשים עם מוגבלויות, אתרים ארכיאולוגיים ופריחה עונתית ססגונית של פרחים כגון רקפות וכלניות בסתיו ובאביב, עונות הנדידה של העופות, ניתן לצפות בלהקות של חסידות הנוחתות למנוחה בשדות המעובדים שבין עצי היער. כביש 443 מחלק את יער בן שמן לחלק צפוני ולחלק דרומי.
נגיע לכביש 443 ונעבור עם השביל לצידו הדרומי (7). נטפס מעט ונגיע למצפה מודיעין – מגדל תצפית שריפות ביער בן-שמן, אחד מ 42 מגדלי תצפית של קק”ל ביערות (8). המגדל סגור לקהל הרחב ומ יועד רק לשומר היער אך גם למרגלותיו אפשר להתענג על המראה סביב. המגדל הוקם ב 1963 כשהיער היה הרבה פחות סבוך ומגודל. הוא עוצב כלפיד ומסמל את המרד החשמונאי. צמוד למגדל ממוקם אמיתיאטרון לארועים. עד 1948 היה כאן כפר ערבי קטן דיר אבו סלמה שאנשיו השתתפו בקרבות אך הכפר נכבש והם נטשו את אדמתם.
כאן מסתיים מקטע זה.
הנחיות כלליות להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 8-7 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
- אין להיכנס למערות או בורות באזור.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
טלפונים לחרום: משטרת ראש העין: 03-9004444 מכבי אש 102, משטרת ראשון לציון: 039609444
אפשרויות חילוץ במסלול: לאורך כל הקטע רק עם רכב בעל הנעה קדמית.
אפשרויות לינה באזור: בכל מקום באזור השרון והמרכז
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
- גן לאומי מבצר קולה
- שמורת הדום השומרון