המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: תחילת “ציר רבה” מזרחית לראש העין, נ.צ.: 667555 / 199199 (מפגש כביש המגיע ממחלף שער שומרון עם ואדי רבה)
נקודת סיום: כביש 465, מדרום למצבת אלכסנדרוני ביער קולה, נ.צ: 660289 / 196906.
אורך המקטע: כ 13 ק”מ. מפת סימון מספר 7 – השרון ומערב השומרון.
הערה חשובה: הקטע המופיע בתיאור שלהלן בין נקודה מספר 2 לנקודה מספר 5 עובר בשטח אש של צה”ל ומחייב תיאום מוקדם עם מתא”מ פיקוד מרכז – טלפון: 02-5305042.
במקטע זה אנו חוזרים מעט מהשפלה לשולי הגבעות במערב השומרון ועוברים באזור מעניין מבחינה נופית והיסטורית כאחד. בחלק האחרון של התוואי, החל מקילומטר וחצי צפונית לאלעד ועד סוף המקטע שבילנו מתלכד עם שביל בסימון אדום. תחילה נלך בתוואי הנע מזרחית לראש העין וצמוד אליה. השביל כאן מטפס ויורד לסירוגין. מתחילים מעט דרומית לכביש 5 במקום מפגש כביש (1) המגיע ממזרח (מכיוון מחלף שער שומרון) עם התחלת שביל הנקרא: “ציר רבה”. ציר זה (שאינו השביל שלנו) מכאן מערבה הוא מסלול הליכה בנחל רבה, יובל של הירקון העובר בראש העין. נחל זה שהוא אחד מארבעת יובליו של הירקון, הקטן שבהם. הוא מתחיל באזור הכפר בידיא, כ 10 ק”מ מזרחית למיקום טיולנו ושם הוא עמוק ורחב הוא מנקז שטח של כ 40 קמ”ר. לאחר שהוא יורד מהאזור ההררי לכיוון מערב ועובר את כביש 5, מגיע החלק המערבי שלו דרך יער ראש העין והעיר עצמה. באזור מישורי זה הוא נעשה צר ורדוד. הנחל נודע בשל “תרבות ואדי רבה” – שרידים שנמצאו לאורך תוואי הנחל בתקופה הכלקוליתית המציינים תרבות אופיינית שונה ממה שהייתה מוכרת באותה תקופה שהמאפיינים שלה היו בתים מרובעים בסגנון לא טיפוסי לתקופה ושדות חקלאיים בקנה מידה רחב. כיום, יש בעיריית ראש – העין תכניות לגביו תכניות הכוללות יצירת אזור תיירותי ושבילי אופניים לאורכו וכבר כיום הקימה שם אגם אקולוגי, מצפור ובמת מופעים. השביל שלנו ממשיך דרומה, לנחל סוסי (2) שהוא יובל של נחל רבה. מקורו של השם הוא בשמו של חלקו העליון של ואדי סוסיה שמעליו מצויה חירבת סוסיה. הוא מתחיל באזור התעשייה ברקן ובמקום שבו עובר כביש 5 הוא יוצר גיא נרחב. מעט צפונית מכאן, במפגש נחל רבה עם נחל סוסי נמצאו מערות המיוחסות לאדם הקדמון שחי בהן מאות אלפי שנים טרם זמננו. כמו כן נמצאו בסביבת הנחל שרידים להתיישבות מהתקופה הביזנטית ומאוחרים יותר מהתקופה העות’מאנית. באזור זה עסקו בעיקר בחקלאות ולרוב בגידולי כרמי זיתים וגפנים. השביל פונה מזרחה לתוך ואדי אל בורייד (שגם הוא חלק מנחל סוסי) אבל רק לקטע קצר . אם השער שעל השביל נעול יש לעקוף אותו דרך ערוץ הנחל ולחזור לשביל. השביל נמצא כעת בתוואי הערוץ והנוף מעניין. נעלה ונרד מעט חזרה בשיפולי הגבעה (מסומנת גבעה 126 במפה), ונגיע לגיא המצוי בצדה המזרחי. שם השביל שלנו פונה דרומה והוא בתוואי הערוץ המתנהל בין שתי גבעו ממזרח וממערב לנו. לאחר כמה מאות מטרים נגיע למפגש עם שביל שאינו מסומן וממשיך דרומה אבל נלך עם השביל שלנו שממשיך בערוץ הפונה דרום מזרחה. בכיוון הזה נלך כחצי קילומטר. השביל מטפס במתינות ופונה דרומה תוך שהוא עולה לכיוון חירבת אום אל חמם. אנו עוברים מערבית לחרבה זו (3) אך כדאי לעצור בה לתצפית מזרחה, לכיוון גדר ההפרדה שממזרח לה שטחי הרשות הפלשתינית. אפשר להבחין בפיתוליו הקרובים של נחל שילה ובמספר יישובים הסמוכים לגדר. חירבת אום אל חמם בנויה מאבנים רבועות ומסותתות בגודל בינוני, ובחלק מהן ניכר סיתות שוליים. ההשתמרות כשלושה נדבכים. יש חלקים בהם השתמרו פתחים על מזוזותיהם ומשקופיהם. בתחום החורבה בורות מים, מתקנים חקלאיים, גתות ופריטים מבית בד. במקום נמצאו חרסים מן התקופה הביזנטית (בהם נר ועליו כתובת) ומן התקופה הערבית הקדומה. מעט אחרי אתר זה השביל שלנו פונה מערבה, יורד מעט אל ערוץ נחל ועולה ממנו מערבה. לאחר כמה מאות מטרים נגיע למפגש עם שביל בסימון אדום שאתו יתלכד שבילנו לזמן מה. עם חיבור זה נפנה דרומה ונטפס במתינות על החלק המערבי של נקודת גובה 195. בפסגתה, מזרחית לנו, מצויים שרידי חורבת שמעון, ככל הנראה מהתקופה הביזנטית. תוך כדי הליכה נבחין בשביל לא מסומן המגיע ממערב ובנקודת המפגש עם השביל שלנו מצויה אבן גבול מימי המנדט הבריטי, שסימנה את הגבול באזור עד למלחמת ששת הימים. כ 500 מטרים נוספים יביאו אותנו בסמוך לחורבת יקבים (4). זוהי חורבה קדומה שהייתה מיושבת בתקופה הביזנטית ובתקופה הערבית הקדומה, ובה שרידי מבנים מלבניים גדולים שמקצת קירותיהם השתמרו לגובה של עד 2 מ’, שרידי בית בד, מיבנה קבורה מונומנטלי ועוד. השביל פונה בחדות מערבה וממשיך על השלוחה הצפונית ליובל של נחל שילה שעוד נגיע אליו בהמשך. מפנייה חדה זו מספיק השביל להתלכד עם השביל בסימון אדום שממשיך דרומה. הנוף באזור גבעי מתון ובדרכנו מערבה נבחין בבנייה מסיבית של השכונות הדרומיות של ראש העין, צפונית לנו. נמשיך מערבה בירידה מתונה ולאחר קרוב ל 2 ק”מ , נגיע לגבעה עגלגלה ובולטת הנקראת גבעת פנפונת. התצפית ממנה מרהיבה ומומלצת גם אם מחייבת סטייה קלה מהשביל לזמן קצר. נרד מהגבעה ונמשיך לכיוון מערב. נחצה את ערוץ יובל נחל שילה. אנו מקיפים למעשה את נקודת גובה 142 כעת מצפון ולאחר כקילומטר נפנה דרומה כשהשביל שלנו מתלכד עם “ציר החשמל” , השביל שעובר מתחת לקו מתח גבוה המצוי ממש מעלינו, כעת אנו בצידה המערבי של נקודת גובה 142. לקראת סיום העקיפה , כ 700 מטר לאחר הפנייה דרומה נבחין בחלק הצפוני של המחצבה הגדולה הממוקמת דרומית מערבית לנו. שביל המגיע מאזור המחצבה יתמזג עם השביל שלנו (5). מכאן אנו ממשיכים דרומה (דרום מערב), בתוואי הקרוב למחצבה (לא זה היורד לכיוון נחל שילה יותר מזרחה). השביל חוזר ומתרחק מהמחצבה מעט מזרחה ופוגש את השביל בסימון האדום (6). אנו הולכים ומתקרבים לקצה המזרחי של אלעד. כיום היא עיר לאחר שהוכרזה כך ב 2007. בישוב אוכלוסייה דתית חרדית והוא הוקם בשנות ה 90 של המאה הקודמת. השביל מתקדם צמוד ממש לקצה המזרחי של הישוב, בדרכנו נעלה מעלה קטן הנקרא מעלה אלכסנדרוני ונרד בהמשך לנחל מזור . נחל זה הוא יובל של נחל שילה. הנחל מתחיל באזור גדר ההפרדה ממזרח לאלעד. בשטח ההררי של רכס הגבעות הראשון במערב השומרון הוא יותר ערוץ עמוק ויורד כ 80 מטר הפרש גובה לאורך של כ 3 ק”מ. לאחר מכן, הוא זורם עוד כ 10 ק”מ ב”מרזבה” (קטע מישורי במישור החוף התיכון לרגלי הרי יהודה שנוצר כתוצאה מגידוד הולך וחוזר של הצפות חוזרות ונשנות של הים התיכון בעבר) עד שהוא נשפך לנחל שילה. בקטע שבין חלקו התיכון לתחתון, עברה דרך הים ההיסטורי במקום שהיום עובר התוואי הישן של כביש 444. הנחל חשוב כמסדרון אקולוגי בין הדום השומרון ובין אגן הירקון וכריאה ירוקה עבור העיר אלעד והשכונות המזרחיות של פתח תקווה. אפשר בהחלט לטייל בו בהזדמנות אחרת למשל ממזרח (מהנקודה בה אנו הגענו אליו) למערב עד הגן הלאומי מוזוליאום-מזור. נמשיך עם השביל דרומה. לאחר חציית נחל מזור ועוד כמה מאות מטרים, מתנשאת ממזרח לנו גבעה ועליה שרידי חירבת אל קצר(7) (אל קסר בערבית). שמה העברי הוא חירבת מצד. במקום מבנה גדול הרוס ומבנה קטן יותר ויש ממנו תצפית על האזור. ככל הנראה נבנה על מנת לשלוט על הדרך העתיקה לירושלים. מערבית לנו מצוי יער כ”ח שיש בו הרבה צל שולחנות וספסלים לישיבה במספר נקודות וכמו כן הגן הלאומי מבצר קולה. אנו כבר ניצבים בסמוך למצבת אלכסנדרוני (8) קשורה בשמורת קולה. אנדרטה זו, לזכר לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות בקרב קולה, נמצאת על גבעה שגובהה 160 מטר מעל פני הים. ממקום זה יש תצפית נהדרת על מערב השומרון. בתחתית הגבעה בחלק הצפוני עוד אפשר לראות שרידים לתעלות הקשר ששימשו את החטיבה בקרב ההוא. קרבות קולה פרצו ב 10 ביולי בתום ההפוגה הראשונה. בבוקרו של יום זה, חטיבת אלכסנדרוני במבצע “דני” לכיבוש רמלה, לוד והסביבה. במסגרת זו נכבשו גם הכפרים וילהלמה, רנתייה, יהודיה וטירה. הכפר קולה נכבש כמה שעות לאחר מכן על ידי גדוד 89 של חטיבה זו. אבל הירדנים השיבו מלחמה וערכו התקפת נגד ב 16 ליולי. את המשלט באותו זמן החזיקו מקצת מלוחמי גדוד 32 של החטיבה שנאלצו לסגת לאחר אבדות כבדות. למחרת ניסו שתי פלוגות של החטיבה לכבוש שוב את הגבעה אך נהדפו. למחרת, עלו על הגבעה 2 פלוגות בצרוף תותחנים וכבשו סופית את הגבעה לאחר נסיגת הלגיון הירדני שהבחין בכח הגדול והבין שאין לו הרבה סיכויים. מומלץ לעצור כאן ומנוחה ולשמיעת סקירה על שהתרחש כאן במלחמת השחרור.
אמנם, עוד קצת פחות מחצי קילומטר מגיעים לכביש 465 ושם נקודת הסיום (9), אך נראה לנו כי יש למצות לפחות חלק מהגן הלאומי ושמורת יער כ”ח. על כן, למי שלא אצה דרכו מומלץ מאד לטייל עוד קטע לא ארוך בשמורה. כשנמשיך עם השביל הלאה דרומה ממצבת אלכסנדרוני עוד כ 200 מטרים, נגיע לחיבור השביל שלנו עם שביל בסימון כחול הפונה מערבה. הוא מתחיל כאן ולאחר כ 700 מטרים פונה דרומה ולאחר מכן שוב מזרחה ומסתיים בשביל שחור בקרבת סוף המסלול. בשביל השחור פונים שמאלה (חזרה צפונה) כ 100 מטר ומגיעים לכביש לנקודת הסיום. תוספת זו מומלצת כי היער בגן הלאומי קולה יפה , חלק גדול ממנו מוצל והוא מכיל שרידים היסטוריים כמו גת וקברים עתיקים. יער הכ”ח הוא ברובו יער נטע אדם. העצים המאפיינים אותו הם אורן ירושלים, אורן ברוטיה, אורן קנרי, אורן הגלעין, ברוש מצוי, אקליפטוס מסמרי, אקליפטוס אדום-מצנפת, אלה ואשל. ליער פלשו גם שני מיני עצים ממשפחת הקטניות – שיטה כחלחלה וצחר כחלחל. ביער הכ”ח מתקיים עולם מגוון ועשיר של צומח וחי. בסקר שנעשה בו תועדו יותר מ-237 מיני צמחים ובהם מינים נדירים כגון עפעפית הקנוקנות, ציפורן חד-שנתי ויסמין שיחני. ביער צומח גם אוג קוצני, שיח המאפיין את מערב השומרון, ובסתיו פורחים בו בן חצב סתווני וסתוונית היורה. מאוחר יותר מופיעה העירית הגדולה, בולטת בגבעוליה הגבוהים בין מרבדי כלניות, רקפות, צבעונים ושלל פרחים אחרים. עוד נספר כאן כי מבצר קולה נמצא בחלקו המערבי של היער כמו גם הגן הלאומי מוזוליאום מזור המכיל שרידי מבנה מוזוליאום מהתקופה הרומית וגם הוא בתוך יער קק”ל המכיל פינות ישיבה וצל לרוב. בהזדמנות אחרת מומלץ לטייל בחלק זה.
מי שלא מטייל בתוספת שהוצעה כאן ימשיך עם השביל שלנו מפיצול עם השביל הכחול ישר דרומה ולאחר כמה דקות יגיע לחיבור עם הכביש.
כאן מסתיים מקטע זה.
הנחיות כלליות להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 8-7 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
- אין להיכנס למערות או בורות.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
טלפונים לחרום: משטרת ראש העין: 03-9004444 מכבי אש 102
אפשרויות חילוץ במסלול: לאורך כל הקטע רק עם רכב בעל הנעה קדמית.
אפשרויות לינה באזור: בכל מקום באזור השרון והמרכז
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
- גן לאומי מבצר קולה
- גן לאומי תל אפק