ראשי פרקים מבוא חטיבת גולני הוקמה ב- 22 פברואר 1948 ומשום היותה החטיבה הסדירה הראשונה בצה"ל היא נקראה חטיבה מס' 1. כחלק חשוב במערך הלוחם בצה"ל, היא נטלה חלק בכל מלחמות ישראל וכן בפעילויות שונות ביניהן. סמל החטיבה, עץ הזית הנראה כאן, מסמל ערכים חשובים הקשורים לחטיבה, לעם ישראל, ולמהות שבין האדם לאדמה. עץ הזית, שנבחר כעץ הלאומי של מדינת ישראל ונטוע באתר ההנצחה של החטיבה ניחן בסגולות רבות. הוא אחד משבעת המינים בהם התברכה הארץ. נותן פרי – זיתים והשמן טוב. נוף העץ הוא בעל נוכחות ניכרת בשטח, הוא ירוק כל השנה ומספק צל מפני השמש לכל החוסה בקרבתו. עץ הזית נפוץ במרבית שטחי הארץ ומדגיש את העובדה שהחטיבה לחמה בכל חלקי הארץ ואת החיבור לאדמה ומסמל דרך סמל החטיבה את הקשר השורשי שבין החטיבה למולדת. קשר זה בא לידי ביטוי גם בצבע הכומתה שחובשים חיילי החטיבה: הצבע החום, צבע האדמה. תג היחידה, עליו מופיע תמונת העץ לתפארת שורשיו

ראשי פרקים 2. חטיבת גולני במלחמת העצמאות 2.1    כללי חטיבת גולני הוקמה ב 22 לפברואר 1948 ונטלה חלק פעיל בכל שלבי מלחמת העצמאות. במלחמה זו כללה החטיבה 5 גדודים: אלון (11) ,ברק (12), גדעון (13) , דרור (14) , גורן (15) וגדוד הפשיטה הממוכן (19). מאגר כח האדם היה החי"ש  של ההגנה ובני הקיבוצים והמושבים. לקראת סיום מלחמת השחרור אוחדו גדודים 14 ו 15  והפכו לגדוד 19 שהיה גדוד ממוכן. לאחר המלחמה נותרו בחטיבה גדודים 12 , 13, עליהם נוסף גדוד 21. בספטמבר 1956 צורף לחטיבה גדוד 51 (לאחר פירוק חטיבת גבעתי) והחליף את גדוד 21.  מפקדה הראשון של החטיבה היה משה מן, כשבקיץ 1948 החליף אותו נחום גולן , ולפרק זמן של מספר שבועות בתוך זמן זה שימש מישאל שחם במפקד החטיבה בפועל. החטיבה הופקדה על החלק הצפון מזרחי של הארץ כחלק מהכוחות שתפקידם היה הגנת צפון הארץ. על כן הקרבות הראשונים שלה התחוללו בעמק הירדן, באזור צמח, באזור בית

ראשי פרקים 3. חטיבת גולני בשנים1949  –  1957 מלחמת העצמאות תמה והמדינה הצעירה עמדה בפני אתגרים רבים כשהבולטים בהם: קליטת עלייה, פיתוח תשתיות לצורך בניית המדינה ייצוב הכלכלה וכמובן בניין הכוח הצבאי לנוכח אי ההשלמה של מדינות ערב מסביב עם קיומנו, גם אם בתום המלחמה נחתם הסכם שביתת נשק. בחטיבת גולני הייתה זו מחד תקופה של התארגנות, החלפת משמרות שבאה לידי ביטוי בקליטת חיילים רבים מהעולים שזה מקרוב באו, ומאידך נשיאה בעול הביטחון השוטף סביב גבולות המדינה, יציאה לפעולות תגמול ושיאה של התקופה במבצע קדש. 3.1 הקרב על תל מוטילה – מאי 1951 רקע לאחר מלחמת העצמאות אירעו תקריות בין צה"ל לצבא הסורי על השליטה בשטחים שהוכרז עליהם כמפורזים בהסכם שביתת הנשק בצפון הכנרת ובשיפולי רמת הגולן. באותה תקופה התבצע ייבוש החולה דבר שעורר התנגדות אצל הסורים. הסורים טענו שאסור לאף אחד להיכנס לשטחים מפורזים וישראל טענה שהכניסה אסורה רק לחיילים ושוטרים אך לאזרחים מותר. כמו כן טענו הסורים שמותר

ראשי פרקים 4. חטיבת גולני בשנים 1957-1967 רקע בהסכמי שביתת-הנשק, אשר נחתמו בין ישראל לשכנותיה עם תום פעולות האיבה ומלחמת השחרור, נקבעו מספר"אזורים מפורזים" לאורך קטעי גבול מסוימים. אזורים אלה היו כפצעים פתוחים ביחסי ישראל ושכנותיה ונערך עליהם מאבק השתלטות בלתי פוסק.  סעיפי ההסכמים נתנו לישראל יסוד להאמין, שבעתיד יוכל אזרחיה לפתח שטחים אלה ולעבדם. מאידך גיסא, הערבים ולצידם גם האו"ם רצו עקרונית, לשמור בהם על  "סטטוס קוו". בגבול הסורי היו קיימים עדיין שלושה שטחים "מפורזים" : הצפוני באזור קיבוץ דן, המרכזי באזור גשר בנות יעקב ועד שפך הירדן לכנרת והמזרחי בחוף הדרום מזרחי של הכנרת. ל הירדן לכנרת , הדרומי – בחוף הדרום-מזרחי של הכנרת. בעת חתימת הסכם שביתת-הנשק בין ישראל לסוריה היה באזור זה רק ישוב יהודי אחד: עין-גב. הגישה הבטוחה אליו הייתה דרך הכנרת. הדרך היבשתית עברה בחוף סמוך לישובים ערביים שחלשו עליה לכל אורכה מהרכסים התלולים עליהם שכנו הכפרים תאופיק העליונה וחרב. בשנים הראשונות לקום המדינה

ראשי פרקים 5. חטיבת גולני במלחמת ששת הימים – יוני 1967  רקע מלחמת ששת הימים שפרצה ב 5 ליוני 1967 ונמשכה עד ל 10 בחודש, באה לאחר תקופת מתיחות ארוכה בין ישראל לשכנותיה. בגזרת הצפון הטרידו הסורים את יישובי ישראל הן בשטחים המפורזים בינם לביננו, הן בצפון עמק החולה במסגרת ה"מאבק על המים", הן בגזרה המרכזית על יישובי הגליל העליון והן בגזרת הכנרת. ב 7 לאפריל 1967 הפיל חיל האוויר 6 מטוסים סוריים מעל הכנרת והמתיחות נסקה לגבהים חדשים. הכוחות המצריים תגברו את צבאם בסיני והשלטון המצרי סגר את מיצרי טיראן לשיט ימי בעוברו בכך על חוקי השיט הבינלאומיים. נראה היה כי העימות בין ישראל לשכנותיה הוא בלתי נמנע. ב 5 ביוני בבוקר פתח חיל האוויר במבצע "מוקד" בו הושמדו במשך שעות ספורות מרבית חילות האוויר של מצרים, סוריה ירדן ועיראק. העליונות האווירית המוחלטת שהושגה העניקה לכוחות צה"ל יתרון משמעותי במהלך המלחמה שהתנהלה בשלוש חזיתות: בחזית המצרית כבש צה"ל את

ראשי פרקים 6. חטיבת גולני בין השנים: 1967 – 1973 (לא כולל המלחמות) רקע הניצחון במלחמת ששת הימים הביא לגבולות ארוכים יותר מאשר היו לפניה. הצבאות הערביים וארגוני הטרור שהיו קיימים עוד לפני המלחמה קיבלו עתה משנה תוקף לרצונם לפגוע בישראל גם במטרות אזרחיות וגם במטרות צבאיות. מערך הכוחות שעמד עתה מול ישראל כלל, בגבול הסורי את צבא סוריה וארגון הטרור א-צעיקה שנתמך ואומן ע"י הצבא הסורי, בגבול הירדני את הצבא הירדני כמו גם חיל משלוח עירקי שחנה בצפון ירדן ואת ארגוני הטרור הפלסטינאים בעיקר הפתח. ברצועת עזה פעל בעיקר הפתח ובגבול המצרי הצבא המצרי. הכוחות הללו פעלו נגד ישראל כל אחד בדרכו שלו ובלי תאום בין מדינתי. תאום מלא היה בין כוחות הצבא המקומיים וארגוני הטרור. פעילות כוחות הצבא הסורי כללה פעילות מודיעין, חיפוי לפעילות א-צעיקה וירי על מוצבי צה"ל מעת לעת. יחידות א-צעיקה בצעו בעיקר חדירות לשטח רמת הגולן במטרה לפגוע ביחידות צה"ל. פעילות הצבאות הירדני והעיראקי היו

ראשי פרקים 7. חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת ההתשה שאחריה מבוא צבאות מצרים וסוריה הפתיעו את צה"ל כשפתחו במלחמה ביום הכיפורים, ב 6/10/1973 סמוך לשעה 14:00.  חטיבת גולני כולה לחמה במלחמה קשה זו בצפון רמת הגולן. בטרם נפנה לתיאור פעילויות הכוחות השונים, להלן רקע קצר. 7.1 הפעילות במלחמה בין ה 6/10/1973 עד הפסקת האש 24/10/1973. א.  הרקע למלחמה כשדנים ברקע למלחמת יום הכיפורים יש להבחין בין הסיבות למלחמה לבין נסיבות פרוץ המלחמה. הסיבות הן הגורמים הכלליים שנמשכו זמן רב לפני המלחמה. הנסיבות הן הגורמים המיידיים לפרוץ המלחמה באותם ימים (ספטמבר – אוקטובר 1973). הסיבות לפרוץ המלחמה. הגורם העיקרי- רצונן של מצרים וסוריה להשיב להן את כבודן לאחר ההפסד במלחמת ששת הימים זאת לאחר שמצרים איבדה את סיני וסוריה איבדה את רמת הגולן. מדינת ישראל לא ניהלה תהליך מדיני ממשי עם מדינות ערב שיכול היה להניב הסכם שלום. נשיא מצרים, אנואר סאדאת סבר שאם יפתח במלחמה יביא הדבר למשא ומתן

ראשי פרקים 8.1  כללי התקופה 6/10/1973 – 31/5/1974, שכללה את מלחמת יום הכיפורים עד לחתימת הסכמי ההפרדה עם סוריה וסיום מלחמת ההתשה, העמידה את החטיבה בפני אתגרים גדולים וקשים שבעטיים הפכו לוחמיה למנוסים ומחושלים יותר ודומה כי עברו תהליך של התבגרות מהירה. תקופה זו גם גבתה מהחטיבה מחיר כבד: לוחמים מכל יחידות החטיבה – מהגדודים, הסיירת, גדוד בית הספר למכים ואפילו מסגל פיקוד בסיס הטירונים נהרגו או נפצעו. תוך כדי מלחמת ההתשה וביתר שאת בחודשים שאחריה, המסגרות השונות עברו שיקום וגיבוש מחדש תוך קליטת לוחמים ומפקדים חדשים. כוחות החטיבה חזרו לעסוק בתעסוקה מבצעית ובאימונים. בגזרה הסורית השתרר שקט, ובמהלך השנים מ 1974 ואילך הפכה בהדרגה לבנון למרכז הכובד של פעילויות החטיבה, הן ביטחון שוטף והן פעילויות שונות החל מחדירות וסיורי שטח ועד למבצעים בסדרי גודל שונים כנגד המחבלים, בעיקר אלה שהשתייכו לארגון לשחרור פלסטין שהתבססו בה וממנה יצאו לפעולות חבלה במטרות שונות בישראל. גדודי החטיבה והסיירת, ובהמשך גם יחידות הפלח"ן

ראשי פרקים 9.1  רקע מלחמת לבנון הראשונה הידועה בשם: "מבצע שלום הגליל", פרצה ביוני 1982 אולם זרעיה נטמנו עוד בסוף שנות הששים, בין היתר על ידי ארגוני הטרור הפלסטיניים. מחנות אימונים שהחלו בהקמתם אז ואירועי "ספטמבר השחור" ב 1970 בירדן זירזו במידה רבה את הפיכתה של לבנון לזירה העיקרית של פעילויות הטרור הפלסטיני. לבנון, עקב חולשת הממשל ומוסדותיו בה נבחרה להיות הזירה העיקרית לפעילותם. נזכיר מספר אירועים בולטים שקדמו למלחמה ב 1982: מעורבותה של סוריה, שראתה בלבנון כחלק מ "סוריה הגדולה" וניצלה את מלחמת האזרחים באמצע שנות השבעים על מנת להתערב במדינה כולל צבאית. הגעתה לעימות עם ממשלת לבנון הנוצרית בדצמבר 1981 בקרבות זחלה והפלתם של מסוקים סוריים בידי ישראל בקרבות אלה שבין הלבנונים לסורים גרמו לסורים להציב באזור סוללות קרקע אויר ולאיים על חופש הפעולה האווירי שלה. פעולות חבלה שונות (כגון האירוע במשגב עם) ומבצעי נגד שונים של צה"ל. ההתקפה על שגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב ב 2 ליוני

ראשי פרקים 10. חטיבת גולני בין מלחמות לבנון 1982-2006 10.1 רקע סיומה הרשמי של מלחמת לבנון הראשונה (מבצע "שלום הגליל") בספטמבר 1982, לא סימן את יציאת צה"ל מארץ הארזים ולמעשה נפתחה תקופה ארוכה של כ 18 שנה עד הנסיגה בשנת 2000 בהן שהו כוחות צה"ל בארץ זו תוך כדי ביצוע מספר שלבי נסיגה. לחטיבת גולני היה בהן חלק נכבד בפעילות המבצעית במדינה זו בכל אותן שנים ארוכות, שלמעשה היוו רצף של לחימה מתמשכת, אירועים צבאיים והתרחשויות בלתי פוסקים שבהם צברה החטיבה ניסיון קרבי רב. כוחות החטיבה קיימו פעילות ביטחון שוטף ופעולות יזומות לרוחב כל הגזרות בשטח שנכבש על ידי צה"ל במלחמה וגם קיימו בה אימונים כולל תרגילים גדודיים וחטיבתיים בשנים הראשונות. לאחר מכן עם ההבנה כי השהות בלבנון עשויה להיות ארוכה התאמנה החטיבה בשטחים אחרים (בדרך כלל בבוקע או ברמת הגולן). גם לאחר הנסיגה ועד המלחמה השנייה בלבנון ביולי 2006, הוסיפו לוחמי החטיבה לשאת בנטל מרכזי בפעילות בגבול הצפוני שהגיעו

ראשי פרקים    החטיבה במלחמת לבנון השנייה ובאירועים שקדמו לה 1. רקע  מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין צה"ל לחיזבאללה בקיץ 2006. היא נמשכה בין ה 12 ליולי ועד הפסקת האש ב 14 לאוגוסט אם כי כוחות צה"ל המשיכו ופעלו בלבנון עד ה 1 לאוקטובר 2006. היא פרצה עקב פעולת מארב של החיזבאללה כנגד סיור של צה"ל. במהלך הפעולה נהרגו שלושה חיילי צה"ל ונחטפו שניים, כולם אנשי מילואים. התקפה זו באה לאחר התעצמות והתבססות ניכרת של החיזבאללה לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 בעמדות רבות בשטח וצבירת טילים רבים מוכנים לירי על ישראל לטווחים שונים והצבתם בכל רחבי דרום לבנון. במהלך המלחמה עמדו   לרשות פיקוד הצפון 2 אוגדות חי"ר ו 3 אוגדות משוריינות. בשלבים הראשונים של המלחמה פעל צה"ל בעיקר בהפצצות ומהאוויר והפגזות ארטילריות מסיביות אך ככל שנמשכה הלחימה השתלבו בה כוחות יבשתיים שכללו חי"ר שריון והנדסה.  1.1 סד"כ החטיבה פיקוד החטיבה כלל את אלוף משנה תמיר ידעי – מפקד החטיבה, סגן

ראשי פרקים חטיבת גולני לפני ובמהלך מבצע עופרת יצוקה – 2009  1. רקע משנת 2001 נורו מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי פצצות מרגמה ונורו על ידי החמאס טילי קסאם שהלכו והשתפרו באיכות הטילים. בעקבות ביצוע ההתנתקות הגבירו ארגוני הטרור בהנהגת החמאס ירי זה שהפך למסיבי. לאחר ביצוע המבצעים "גשם ראשון" ו"גשמי קיץ" על ידי צה"ל הסלים המצב עם התגברות ההתקפות מהרצועה. הממשלה החליטה על מבצע "עופרת יצוקה" על מנת לאפשר מציאות ביטחונית טובה יותר באזור ומטרות המבצע הוגדרו כך: לפגוע בצורה קשה בממשלת החמאס על מנת להשיג רגיעה ביטחונית לאורך זמן למנוע מהחמאס יכולת להתחמש בנוסף הוגדר יעד בצורה לא חד משמעית לקראת סוף המבצע להחזיר את החייל החטוף גלעד שליט. המבצע החל ב 27 לדצמבר 2008 והסתיים עם יציאת כוחות צה"ל ב 21 לינואר 2009 אך בתקופה שקדמה לו הייתה פעילות מרובה בגזרת עזה, כוחות החטיבה שהו שם קרוב ל 8 חודשים. 2.  פעילות כוחות החטיבה לפני המבצע