המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: באר שקמה סמוך לכביש 40, נ.צ: 605205 / 177818 נקודת הסיום: אורחן רוחמה, נ.צ: 600841 / 171545
אורך המקטע: כ 11 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 13: מישור חוף הנגב.
מקטע זה עובר במישור החוף הפנימי אך בגבול שבין יחידות נוף המזוהות בו. הוא מתחיל בקצה של יחידת הנוף המכונה: מישור חוף יהודה. יחידה זו נמשכת מנחל ירקון עד נחל שקמה , ומלווה את רגלי גבעות השפלה . בקטע זה נמשכת מגמת ההתרחבות של מישור החוף , עד כדי 20 ק”מ לערך . כאן כבר באה לידי ביטוי חדירת החוליות אל קו החוף( תוצר של הובלת החולות מדלתת הנילוס על ידי הזרם הים – תיכוני ) . באזור יבנה , אשדוד ואשקלון עדיין משתרעת רצועת חולות רחבה במערב המישור , אם כי היא מצטמצמת במהירות , עקב בנייה אורבנית מואצת בסביבות אשדוד ואשקלון . יש המכנים את מישור חוף יהודה “מישור פלשת”, על שם הערים הפלישתיות שהתקיימו כאן בתקופת המקרא ( עקרון , אשקלון ואשדוד ) . בהמשך, נכנס המקטע אל יחידה אחרת הנקראת מישור חוף הנגב, המשתרעת מנחל שקמה בצפון עד רכסי הנגב הצפוני בדרום , ומחבל עזה במערב עד בקעת באר שבע במזרח . כאן מגיע מישור החוף לשיא רוחבו – כ – 30 ק”מ . חלקו הצפוני של אזור זה מכוסה באדמת לס שמקורה בסחיפת אבק ממדבר סחרה , וחלקו הדרומי – מחבל אשכול עד אזור ניצנה – מכוסה דיונות : חולות עגור וחולות חלוצה . מישור החוף, למרות שמו , אינו מישור חלק אלא אזור בעל אופי טופוגרפי גלי , שבו מתחלפות רצועות מישוריות ברכסים נמוכים המקבילים לקו החוף . את המורפולוגיה הזאת של מישור החוף הכתיבו תהליכי הצפה ונסיגה של הים התיכון במהלך תור הרביעון , במיליון השנים האחרונות . בסוף תור – המשנה ניאוגן , שקדם לרביעון , היה מישור החוף של הארץ נתון תחת הצפה ימית שמפלסה גבוה בך – 150 מ’מן המפלס הנוכחי של הים התיכון . לאחר מכן חלה נסיגה משמעותית של הים ולאחריה , בתקופת הפליסטוקן , החל תהליך של הצפות ונסיגות של הים התיכון , כפועל יוצא של תהליכי היווצרות קרחונים והפשרתם באירופה . התפשטות הקרחונים גרמה לנסיגת קו החוף מערבה , ותהליך ההפשרה גרם לעליית מפלס הים התיכון ופלישת מימיו מזרחה . חמש הצפות של מישור החוף במי הים התיכון – כל אחת בקו שונה מרעותה – הותירו במישור החוף עקבות של קווי החוף הקדומים בצורה של רכסי כרכר מקבילים , משארי סלע חופי וכדומה. בין רכסי הכורכר המקבילים , פרי הנסיגה ההדרגתית הזאת של קו החוף , נותרו ” פרוזדורים “ארוכים המכונים “מרזבה”, “אבוס מזרחי” ו”אבוס מערבי”. לאורכם עוברים צירי תחבורה. את מישור חוף יהודה , ובעיקר את מישור חוף הנגב , מאפיין אלמנט מורפולוגי נוסף על רכסי הכורכר והאבוסים : אלו הם מרחבי חוליות ( דיונות ) , המשתרעים לעתים על פני קילומטרים רבים במישור (חולות עגור וחולות חלוצה במישור חוף הנגב וחולות זיקים – אשדוד במישור חוף יהודה). נופי חוליות אלו הם פרי הסעה של חולות מדלתת הנילוס , באמצעות הזרם הים – תיכוני , והשקעת החולות הללו בדרום החוף . זהו למעשה תהליך של בנייה והרחבת מישור החוף הדרומי של הארץ באמצעות הטענת החולית , המותיר מרחבי חולות גדולים במישור .
אנו מתחילים את המקטע מתחת לגשרון הנמצא על כביש 40 סמוך לבאר שקמה (1). השביל שלנו מתלכד עתה עם שביל בסימון כחול. במפה מצוינת באר זו דווקא כאן במקום בו חוצה נחל אדוריים את הכביש. השביל נמשך כמה מאות מטרים לצפון מערב ופונה לאחר מכן בחדות לכיוון דרום מערב. בדיוק בפנייה כדאי לעצור. אנו מבחינים צפונית לנו בתל קשת (2), מומלץ לעזוב לכמה דקות את השביל ולעלות על תל זה. זהו תל קטן בקרבת כביש צמת – פלוגות – באר – שבע, על גדתו של נחל אדורים , יובלו הראשי של נחל שקמה. האתר נמצא סמוך לכביש וממערב לו , במרחק של 2 ק”מ מדרום לכניסה למושב אחזם . השם העברי תל קשת הוא תרגום שמו הערבי – תל אלקניטרה . תל קשת קטן בשטחו , אך הוא מתנשא מעל לסביבתו . לרגליו משתרעת כנראה עיר תחתית . עדיין לא נערכו בו חפירות , אך על פי החרסים שנלקטו במקום , היישוב בו נוסד בתקופת הברונזה המאוחרת , ונראה שיישוב זה היה קשור בעיר הגדולה ששכנה בתקופה זו בתל חסי הסמוך . מתקופת הברזל א ‘ נמצאו כאן כמה חרסים פלישתים . מרבית החרסים שנלקטו בתל הם מתקופת הברזל ב’, מן התקופה הפרסית , מן התקופה ההלניסטית , מן התקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית . בתקופות מאוחרות היה המקום בית קברות , והוא משתרע בעיקר מעבר לשטחו של התל , בקרבת הכביש . לרגלי תל קשת , במחשוף שנוצר עקב התחתרות נחל אדורים בשכבות גיאולוגיות קדומות יותר , אפשר להבחין בקונגלומרט של חלוקי נחל , המונח מעל לשכבת אבן חול גירנית ממוצא ימי . החלוקים הובאו על ידי נחל אדורים מכיוון היבשת . הם לוכדו לתלכיד המכונה תצורת אחזם . תצורה זו שייכת לבסיס סלעי המשקע מתקופת הפליסטוקן במישור החוף , וזמן היווצרותה 2 – 1 מיליון שנים קודם זמננו . במרחק של כ – 2 ק”מ מדרום לתל קשת נמצאו כמה אתרים פרהיסטוריים מן האפי – פליאוליתיקון . במקום זה התגורר האדם לפני כ – 14,000 שנה , על שפת מקווי המים שהיו אז באזור .
נמשיך עם השביל דרום מערבה על פני שטח מישורי בעיקרו. מצפון, בסביבה הקרובה רואים את הישוב אחוזם ובכיוון ההליכה מבחינים ברוחמה ובדורות ורחוק יותר בשדרות. נחל אדוריים נמצא מצפון לנו ואנו הולכים וקרבים לנחל שקמה. השביל מתיישר מערבה ואנו כבר באזור נחל שקמה. בתוך דקות אחדות נגיע למקום חציית הנחל (3), באזור זה נפגש השביל שלנו עם שביל בסימון אדום ושביל ישראל. את הנחל שקמה נפגוש גם באחד המקטעים האחרים בהמשך. נחל זה הוא מהגדולים שבנחלי החוף של ישראל . שמותיו הערביים הם ואדי אלחסי וואדי אלמליחה . אורכו , מגבעות השפלה במזרח ועד לשפכו אל הים התיכון , הוא כ – 50 ק”מ ושטח אגן ניקוזו כ – 750 קמ”ר . נחל שקמה הוא הגבול שבין מישור החוף הדרומי ( פלשת ) למערב הנגב הצפוני . ראשיתו של הנחל בגבעות השפלה הדרומית , כ – 2 ק”מ מצפון לקיבוץ להב . מכאן נמשך הנחל תחילה לצפון – מערב , ובצמת דבירה הוא יוצא מתחום גבעות השפלה אל פלשת ; מעט צפונה לנקודה זו ניצב על גדתו תל מלחה . הנחל ממשיך מכאן בכיוון צפון – צפון – מערב , במישור החוף , כשהוא עובר צפונית לבית קמה . כ – 6 ק”מ מצפון לבית קמה מתנשא על גדת הנחל תל נוסף : תל נגילה . מתל נגילה נמשך הנחל צפונה לאורך 7 ק”מ נוספים עד לתל חסי . קטע הנחל שבין תל נגילה לתל חסי הוא שמורת טבע יפה , שנובעים בה מעיינות שקמה . המעיינות יוצרים פלג מים שלכל אורך אפיקו צומחים קנים וצמחי מים . תל חסי , הניצב על גדתו המערבית של הנחל , הוא הגדול והחשוב בתלים ובאתרים הפרושים לאורך אפיק הנחל . אתרים אלה ממחישים את קיומו הפיסי של הגבול ההיסטורי בין ארץ “המזרע” שמצפון לנחל לבין ה”ישימון” שמדרום לו . כמו כן מסמנת נוכחותם תוואי מעבר חשוב לאורך עמק הנחל . בתל חסי משנה הנחל את כיוונו ופונה מערבה , כשהוא עובר ליד היישובים תלמים , אור הפר וארז . גם בקטע הנחל הזה , שממערב לתל חסי , יש אתרים ארכיאולוגיים : תל שקף , חרבת כפר שעורה וחרבת מרשן . הנחל מגיע אל מרגלותיה המזרחיות של גבעת המושב נתיב העשרה וכאן הוא פונה לצפון – מערב כדי לעקוף את תלולית החול הגדולה של נתיב העשרה . במדרונות החול התלולים התוחמים קטע זה של הנחל יש שפע צמחי מים . ליד קיבוץ זיקים בנוי סכר גדול לרוחב נחל שקמה האוגר את מי שיטפונות החורף של הנחל . בשנים גשומות עשוי הסכר לאגור כ – 4 מיליון מ”ק מים , ואז מגיע שטח המאגר שבנחל קמ”ר . מעט מערבה לסכר נשפך נחל שקמה אל הים.
לאחר חציית הנחל השביל ממשיך דרומה ומתלכד עם השביל בסימון אדום ושביל ישראל. אנו צועדים כעת בנוף מישורי מתון בין נחל שקמה ממזרח לשמורת נחל חצב ממערב. האזור הזה נושק לשמורת פורה מצפון ולמעשה מצוי בשוליה. המרחבים אין סופיים, יש הרבה ירוק בעיניים הן כתוצאה מצומח בר והן של שטחים מעובדים. בחורף ובאביב ניתן למצוא כאן מרבדים של ” שלושת האדומים ” (כלנית, נורית ופרג). לאורך הדורות ידעו לנצל את מי נחל שקמה והערוצים האחרים שבאזור ולכן יש באזור גם ממצאים המעידים על התיישבות במרחב זה עוד מתקופת האבן (14000 שנה לאחור). ככל שהולכים דרומה השביל מתרחק מנחל שקמה ולאחר כ 3 ק”מ הוא עובר בסמוך לנחל סד, שהוא יובל של נחל שקמה. נחל זה התחתר בלס המצוי על כל השטח סביב ויצר קניון בעל גוון לבן. הוא אינו על המסלול שלנו אלא מזרחית לו כמה מאות מטרים ומומלץ לסטות לכמה דקות על מנת להתרשם ממנו. לאחר ששביל ישראל עוזב אותנו השביל ממשיך עוד כ 400 מטר ונפגש עם שביל בסימון כחול (4) המגיע ממזרח. מכאן והלאה הוא יתלכד עם השביל שלנו עד לביתרונות רוחמה. כ 2 ק”מ ממזרח בולט בשטח תל נג’ילה שבמלחמת העצמאות היוותה עמדת תצפית של כוחותינו אל המצרים והתגלו עליו ממצאים להתיישבות הן מהתקופה הכלקוליתית ועד תקופת הברזל וכן מהתקופה הרומית – ביזנטית.
נמשיך כקילומטר וחצי עם השביל דרומה עד שהוא פונה בחדות צפון מערבה בקרבת שמורת בתרונות רוחמה. הקרקעות באזורים אלו נוצרו ברובן מלס . בחלק הדרומי מוגבל הלס למישורים ולמפנים הצפוניים , ואילו בחלקו הצפוני הוא מכסה את רוב הנוף . הלס הצטבר במדרונות באיטיות והושפע מתהליכים יוצרי קרקע ; נוצרת חרסית , הנשטפת בחלקה לעומק הקרקע . כן חלה שטיפה מסוימת של מלחים , שטיפה חלקית של גיר מהשכבה העליונה ושקיעה משנית של גיר זה בעומק קטן . באזור זה בולטים ביתרונות רוחמה שכמו ביתרונות בארי וביתרונות כיסופים נוצרו עקב סחיפות של שכבות קרקע ושל תת קרקע. בצפון הנגב כולו נוצרו השכבות העליונות בעוצמה של כ 12-6 מ’ מהצטברות המשכית של אבק מדברי במשך מאות אלפי שנים . שכבות אלו מכסות בעומק רב קרקעות שנוצרו מחול ימי . משום כך נוצרה עמודה של קרקעות קבורות הכוללת חול או כורכר , חמרה וכ- 12-6 מ’ חרסיות , ולבסוף , למעלה , קרקע צעירה . הסחיפה בביתרונות גילתה את כל השכבות הנ”ל ונוצר נוף מגוון של קרקעות וצומח . במפנים דרומיים חרסיתיים ניתן לפגוש כאן קרקע מלוחה וחסרת צומח , בעוד שבמפנים צפוניים ובטרסות מצויות בתות ים תיכוניות וערבות עשבוניות , וקרקעות עם מרקם בינוני . חלק ניכר משטחים אלה הם כיום שמורות טבע . השביל פונה לכיוון צפון מערב ולאחר כ 300 מטר נעצור לתצפית על ביתרונות רוחמה. כ 300 מטר נוספים מערבה תביא אותנו לסכר על נחל רוחמה (5). גם מכאן אפשר לצפות על הבתרונות ולהסביר.
כ 400 מטר מכאן מערבה עם השביל נגיע למפגש עם שביל מסומן אדום שאתו השביל שלנו יתלכד לפרק זמן קצר. השביל המסומן כחול פונה צפונה לעבר נחל שקמה. אנו מתקרבים לקיבוץ רוחמה ומבחינים בשטחים המעובדים הירוקים סביבו. השביל פונה יותר ויותר דרומה ועובר מצד מזרח לקיבוץ. כקילומטר ורבע מפיצול השבילים נעבור בסמוך לשטח ידוע בפריחת הכלניות שלו בשולי בתרונות רוחמה (6). בהמשך, השביל מבצע שוב תפנית מעגלית לכיוון מערב והשביל בסימון אדום נוטש את השביל שלנו וממשיך לכיוון כביש 334. כ 400 מטר משם נעבור סמוך למקום ששימש כמחנה של הפלמ”ח (7) טרם קום המדינה. כפי שמוזכר גם בתחילת תיאור המקטע הבא, תולדות רוחמה מגלמות למעשה את המהפך הציוני שעבר צפון מערב הנגב מגבעות כורכר דרך התיישבות ביזנטית ההתיישבות נוודית אגירת מים והקמת ההתיישבות ברוחמה על תולדותיה. הישוב “קם לתחיה” שלוש פעמים. לראשונה הוא הוקם ב 1911 על ידי אגודת “שארית ישראל” ממוסקבה על חלק מאדמות הכפר ג’ממה שנרכשו על ידי האגודה. במלחמת העולם הראשונה הוא נהרס כליל עקב קרבות עזים שהתחוללו בקרבתו. אותה אגודה שילמה את חובות הישוב הראשון והקימה אותו בשנית אך תושביה נטשו אותו במאורעות תרפ”ט (1929). ב 1932 הוא הוקם מחדש ושוב ננטש במאורעות המרד הערבי הגדול בשנים 1936 – 1939. לבסוף הוא הוקם שוב ב 1 לדצמבר 1943 על ידי השומר הצעיר במיקומו הנוכחי. במלחמת השחרור שימש כבסיס המרכזי של חטיבת הנגב, שחברה לחטיבת גולני בשחרור העיר אילת.
נתקדם עוד כ 400 מטר ונגיע ל “אתר הראשונים בנגב” (8). זהו מיקום הבאר של רוחמה שנחפרה לראשונה ב 1913 ונהרסה פעמיים , הן על ידי התורכים והן על ידי הבריטים אבל נחפרה שוב ב 1947. בסמוך הוקם גם בית הביטחון על מנת להגן עליה שעליו הוצבו עמדות בעלות חרכי ירי ששימשו כמגן במלחמת השחרור. ניתן למצוא שם על גבי שלט את סיפור ההתיישבות ברוחמה.
משם השביל ממשיך מערבה עוד כ 500 מטרים ומבצע תפנית צפונה. 800 המטרים האחרונים הם בצמוד לכביש הכניסה לישוב כשבדרך עוברים מעל נחל רוחמה ומגיעים לכניסה לאורחן רוחמה (9).
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
- במקומות בהם הולכים בקרבת כביש יש לנהוג במשנה זהירות, ללכת אך ורק לצדו ולא עליו.
- במידה והטיול מתקיים בעונה בה יש מים וזרימה בנחל רוחמה ובערוצים סביב יש להישאר על תוואי השביל ולנקוט במשנה זהירות בעת הליכה בקרבת הערוץ.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
טלפונים לחרום : תיאום שטחי אש פיקוד דרום: 08-9902927, משטרת שדרות 08-6620444 , משטרת קריית 08-6872222 גת מד”א 101 , מכבי אש 102
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות חילוץ: חילוץ אפשרי בכל הקטע בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.
אפשרויות לינה באזור:
חאן רוחמה, צימרים בדורות.
אתרים ששווים ביקור באזור:
- שמורת חורבת פורה , בעיקר בחורף ובאביב
- תל נג’ילה.