המפה באדיבות OSM
המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: נחל שעלבים במקום בו השביל חוצה את הכביש המגיע משעלבים דרומה נ.צ: 642693 / 196451 .
נקודת סיום: מפגש עם שביל בסימון אדום (שביל השיירות), סמוך לשער הגיא , נ.צ: 636146 / 202562.
אורך המקטע כ 15 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 9: מבואות ירושלים.
במקטע זה המתחיל בגבעות שממערב למודיעין, אנו מטיילים בשולי שפלת יהודה, ממש לפני המעבר לשיפולי הרי יהודה. הגובה הממוצע בתחילת המקטע דומה לזה של תא השטח שבו עובר השביל במקטע הקודם. זהו אזור עשיר בשרידים ארכאולוגים. בבחירת התוואי לקחנו בחשבון את תכניות הבנייה המואצות של מודיעין רבתי והשביל עובר מכאן לאזור שמדרום לעיר. האזור כולו היה דומיננטי מאד מבחינה היסטורית ואנו יודעים עליו החל מהזמן שיהושוע כבש את הארץ ומאוחר יותר מימי החשמונאים ובתקופה הרומית. השרידים שנמצאו בשטח הם בעיקר של מתקנים חקלאיים כגון טרסות עליהם גודלו כרמים של ענבים וזיתים או בוסתנים של רימונים ותאנים, גתות בהם הפכו את הענבים למיץ מתוק לפני אחסונו לצורך ייצור היין, שרידים של בתי בד וגם של בתי כנסת או בתי מרחץ רומיים ודרכים רומיות. אם הטיול כאן הוא בחורף או באביב לפני שמזג האוויר מתחמם, אפשר יהיה ליהנות מכרים של אחו בו גדל בעיקר עשב טרי ופורחים פרחים המאפיינים צמחית בתה או פרחים עונתיים. עצים נראים בשטח אך בקטע הזה הם אינם מהווים את מרכז הנוף. כאשר משקיפים מהגבעות שבמקטע השביל, אפשר לראות נוף חקלאי רחב ידיים הכולל שדות וגידולים מסורתיים כמו כרמים ובנוסף גם גידולים חדשים כמו פסיפלורות המטפסות על שורות של גדרות. נוף הגבעות כאן הוא חלק מהנוף הרמתי של השפלה הנמוכה. רמה זו הינה צרה וארוכה ומשתרעת בכיוון צפון צפון מזרח, לאורך השוליים המערביים של שדרת ההר של מרכז ישראל. משטח השפלה הנמוכה נוצר לראשונה בתהליכי גידוד בתחילת המיוקן התיכון, עם סיום שלב התרוממות של שדרת ההר של מרכז ישראל. מאז ועד לסוף הפליוקן התקיימה תקופה ארוכה של יציבות טקטונית שבמהלכה המשטח גודד פעמיים נוספות במפלס זהה. הגידוד גדע סלעים שונים באזורים שונים – את חבורת יהודה בין ראש העין לנחל אילון, את חבורת הר הצופים בין נחל אילון לאזור נחל שורק, ומדרום לנחל שורק את חבורת עבדת. הגידוד הראשון של השפלה הנמוכה התרחש בזמן ההצפה של תחילת המיוקן התיכון , שבמהלכה על גבי הורבדה משטח הגידוד סדימנטים קרבונטיים של ים רדוד ( תצורת צקלג ). הגידוד השני התרחש הצפה ה בזמן של ה מיוקן המאוחר, ש במהלכה גם שקעו על גבי משטח הגידוד סדימנטים קרבונטיים של ים רדוד(תצורת פטיש). הגידוד השלישי, שעיצב באופן סופי את פני השטח של השפלה הנמוכה, התרחש בזמן ההצפה של תחילת הפליוקן, שבמהלכה הורבד על גבי משטח הגידוד חתך של חולות וקרבונטים חולות (תצורת פלשת) . בתקופות של ירידת מפלס הים התחתרו נחלים מתחת למשטח השפלה הנמוכה ויצרו שם עמקים. בחלק הרלוונטי למקטע שלנו נחשפו אם כן סלעים הן מחבורת יהודה (בעיקר גיר ודולומיט קשים) והן מחבורת הר הצופים (בעיקר קרטון רך) ולכן יש באזור הרבה בורות ומערות שהשכבות הרכות אפשרו לאדם לחפור לאורך השנים.
בשלושת הקילומטרים הראשונים של מקטע זה, מתלכד השביל עם שביל ישראל. כמה מטרים מנקודת ההתחלה דרומה (1) , נזהה את “הפינה של צבי” , שיש בו פינת ישיבה עם אנדרטה לזכר אותו צבי. נעצור לרגע כאן ונזהה את מיקומנו. מצפון לנו כביש 431 המוביל למודיעין. אנו סמוכים לכביש מספר 1 כשמזרחית לנו הישוב שעלבים ודרומית מערבית לנו הישובים משמר איילון וכפר רות. אנו נעים כעת כללית לכיוון מזרח עם ירידה דרומה. נטפס בעלייה לא קשה ונעבור בפינה נחמדה שבה עצי חרוב המעניקים צל. היא נקראת נווה יוסף לזכרו של יוסי מלאך. כמה מאות מטרים משם בהמשך נגיע למצפה (2) לזכרו של משה ישעיה. מיד אחר כך השביל פונה לכיוון דרום מזרח ואנו מטפסים במתינות בתוך יער המאפשר ללכת בתוואי מוצל. בפסגת הגבעה שאליה אנו מגיעים קיימת מערת גניזה לספרי קודש בלויים. כשנרד מעט נעבור בפינת קק”ל המכילה שולחנות לצד עצי חרובים שמפיקים פירות טובים. נקודת עצירה מומלצת למי שמעוניין. כמה מאות מטרים משם דרומה מצויה נקודת שתייה מסודרת עם שילוט מסביר. המים ראויים לשתייה. אנו בנקודה הקרובה ביותר לקיבוץ שעלבים. הקיבוץ הוקם ב 1951 על אדמות הכפר הערבי סלבית ששכן כאן עד מלחמת השחרור. כ 600 מטר בהמשך נגיע למסילת הרכבת (3) שהיא חלק מהמסילה בין ירושלים לתל אביב ולמפגש עם שביל לא מסומן שכיוונו דרום מזרח והוא בצמוד לערוץ נחל איילון. נחל זה הוא הדרומי ביובלי הירקון. ככל הנראה, בתקופות היסטוריות קדומות, היה נחל זה עצמאי ונשפך לים בחלקו הצפוני של מפרץ יפו. התוואי המוכר לנו, המתעקל צפונה ונשפך אל הירקון הוא תוואי צעיר יחסית שנוצר ככל הנראה בגלל נדידת החולות. אורכו של נחל זה הוא כ-60 ק”מ, כאשר חלקים מתוואי הנחל יושרו או הוסטו כתוצאה מעבודות עפר, בעיקר באזור נמל התעופה בן-גוריון, למרגלות תל חיריה ובנתיבי איילון (בהם תועלו שישה ק”מ מאפיק הנחל). 14 ק”מ במעלה הנחל נמצאים מעבר לגדר ההפרדה, והוא נשפך לירקון במרחק 3.5 ק”מ מהים התיכון. הנחל נקרא על שם עמק איילון (המוזכר בספר יהושע י’ 12 – ” וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן”). השם הקדום איילון נשמר בשם הכפר הערבי יאלו (נעזב לאחר מלחמת ששת הימים ומהווה כיום חלק מפרק קנדה) כפי הנראה שמו המקראי של הנחל עצמו הוא “רקון” כפי שמתואר בגבול נחלת שבט דן בספר יהושע (י”ט 46): ” וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ”. שפכים מגיעים לנחל איילון מאזור העיר לוד ומיישובים נוספים לאורך הדרך. עם זאת, בשנים האחרונות הנחל נקי יחסית ויבש בקיץ. בחלקו האחרון של הנחל (אזור ראש ציפור) יש בו מים כל השנה, ובעבר נבעו מעיינות באזור.
נמשיך עם השביל במקביל לערוץ הנחל. לאחר מעט יותר מקילומטר, נגיע לפיצול נחלים. אנו נמשיך עם החלק המתפצל מזרחה , כשאנו נוטשים את השביל הלא מסומן. כ 400 מטרים בהמשך נחצה שוב את מסילת הרכבת ולאחר עוד כ 400 מטרים נוספים נחצה את הכביש (4) המגיע מכיוון מודיעין לכביש 3. בהמשך מזרחה (השביל מתלכד עם שביל לא מסומן) נגיע לאחר כקילומטר וחצי לנחל כפירה, שם (5) נפנה דרומה ונתלכד עם שביל בסימון כחול. נחל כפירה הוא אחד מיובליו של נחל אילון . התחתרותו מקבילה לכביש ירושלים – תל – אביב ( מס’ו ) משער הגיא לשרש , כ – 4 ק”מ מצפון לכביש . במהלכו הוא מסמן קטע מהגבול שבין הרי ירושלים והר בית אל . ראשיתו של הנחל בעין קטנה שבתחום היישוב הערבי קטנה , ויובלו הראשון הוא ואדי אלח’רפיש . אפיקו של נחל כפירה , בשולי קמר רמאללה , חושף שכבות קדומות של סלעי גיר קשים וחור מתור הקרטיקון התחתון . היות שרוב אפיקו של הנחל חשוף מצמחייה , אפשר בקלות לעקוב אחר סדר שכבות הסלע בשטח. ערוץ הנחל מוסיף להתפתל בין גדות תלולות וחשופות . ביציאתו אל גבול עמק אילון האפיק נעשה שטוח ורחב עד למפגשו עם אפיק נחל יתלה , כקילומטר אחד מדרום ליישוב מבוא חורון. תוך כדי ההליכה בערוץ הנחל, נעבור את כביש 3 ונמשיך אתו בכיוון דרום מזרח כשהשביל שלנו עדיין מתלכד עם שביל בסימון כחול. למעשה אנו חוצים את החלק המזרחי של עמק איילון שהוא צר יותר באזור זה וכפי שניתן לראות מהצצה במפה וגם תוך כדי תנועה שבכיוון מערב הוא הרבה יותר רחב. מדרום וממזרח כבר מתנשאים רכסים גבוהים יותר ובאזור הקרוב למיקומנו ברבים מהם הגובה הוא מעל 300 מטר. אלה כבר רכסי הרי יהודה הגובלים בעמק איילון ואנחנו מגיעים אליהם בקרוב. מזרחית לנו הישוב מבוא חורון שהוא התנחלות שחלקה מושב שיתופי ומקור שמה הוא מיקומה על הדרך ההיסטורית למעלה בית חורון הנמצאת ממזרח לישוב. כקילומטר דרומה מכביש 3 נגיע למאגר מסילת ציון המכיל מאות אלפי מטרים מעוקבים של מי קולחין מטוהרים המשמשים להשקיית השדות בעמק איילון ובבקעת לטרון. נוף יפה נשקף מכאן לעמק בכיוון צפון מזרח. לאחר כמה מאות מטרים השביל מגיע למפגש עם שבילים בצבעים ירוק ושחור (6) ומכאן נמשיך עם השביל לכיוון דרום מערב במקביל לשביל המסומן שחור. אנו כבר בחלק המזרחי של פרק קנדה שבהמשך נזכיר אותו שוב. בתוך דקות ספורות אנו מגיעים לבית-הקשתות. מבנה זה ששרד היטב מהמאה השלישית לספירה בתקופה הרומית, היה חלק ממפעל מים רומי באזור. המבנה מורכב מבריכת מים ומעליה קשתות. תקרתו עשויה לוחות אבן המונחים על הקשתות. מקור המים היא באר המצויה בסמוך (מעט מערבה) הנקראת “באר הבארות” – ביר אל ביארה, שנחפרה בתקופה זו עד מפלס מי התהום. בסביבת הבאר נעשו עבודות כולל חפירת נקבה שתקשר את מימיה עם בריכה של בית הקשתות. בריכה זו עמוקה וניתן לשחות בה. היא מוקפת משלושה צדדים ורק צד אחד מאפשר ירידה למים. אורך הנקבה כ 50 מטר ובכל מקרה יש להצטייד בפנס ולא מומלץ למי שסובל מקלסטרופוביה… בצדו המערבי של הבניין מצויה אמת מים מהתקופה הביזנטית. המבנה וסביבתו שימשו כנראה כמקום מרפא. בתקופה העותומאנית נבנה מסגד על גג המבנה. בכל מקרה של כניסה מומלץ לעשות זאת עם מדריך שכבר מכיר את המקום. בקיץ, הבריכה יבשה ויש לקחת זאת בחשבון אם מטיילים בעונה זו. בסביבת בית הקשתות והבאר מקומות רבים מוצלים וירוקים כל השנה ומומלץ בכל מקרה לעצור כאן להפסקה . נמשיך עם השביל שמגיע למפגש עם שביל בסימון שחור. כאן מצויים שרידי הכפר יאלו (7) שהיה כאן עד 1967. כפר זה הוא בעצם איילון בתקופה העכשווית כאשר העיר הקדומה שכנה על תל אילון מעט צפונה מהמקום בו אנו צועדים. ההתיישבות במקום זה החלה עוד בתקופת הברונזה, עת הייתה במקום עיר כנענית. כאן שכן המקום המזוהה כעיר איילון, עיר שנכללה בתחום שבט דן (יהושע י”ט, מ”ב) שעל שמה נקרא העמק כולו. (איילון נזכרה בשם ילון במכתבי תל אל עמארנה). בתקופת המאבק של הישראלים בתושבי הארץ שלפני הכיבוש נדחקו בני שבט דן אל ההר (שופטים א’, ל”ה) והעיר נותרה בתחום נוכרי. העיר עברה לידי ישראל כנראה בימי בית דוד, והייתה לעיר של הלוויים (יהושע כ”א, כ”ד, דברי הימים א’ ו-נ”ד). עם פילוג הממלכה נותרה איילון בתחום יהודה, ובוצרה בידי רחבעם במסגרת הקמת שרשרת ביצורי הגבול שלו (דברי הימים ב’, י”א). ליד התל נובעים מעיינות אחדים – עיינות איילון. המעיין הגדול הוא ביר אל-ג’אבר, הנובע בתוך מבנה אבן קדום מדרום למבצר. בתל איילון נראים שרידי המבצר הצלבני קסטלום ארנולדי. המבצר נבנה בראשית המאה ה-12 לספירה על ידי המלך הצלבני פולק מאנז’ו, כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים. המבצר חולש על צפון עמק איילון. השרידים הבולטים בשטח הם קטעים מן החומה המערבית והדרומית. כשנמשיך מעט משרידי הכפר עם השביל (כ 300 מטר) שכעת מתלכד עם שביל בסימון שחור, נגיע למפגש עם שביל (לא מסומן) שבא מצפון. סמוך מאד למפגש השבילים וצפונית לו מצוי עין איילון עצמו. המים לעיתים נקיים ומזמינים כניסה ולעיתים לא, תלוי באיזו תקופה בשנה מטיילים. בסביבות אפריל מאי המים עדיין נקיים ויש זרימה. באמצע הקיץ ברור שפחות אם בכלל. כמה מטרים אחריו בהמשך השביל מצוי גם ביר אל ג’בר, מעין המצוי בין קירות חומה נמוכה ושאפשר לרדת לתוכו עם חבל. מכאן, השביל מתפתל ומחליף כיוון פעמיים, חוצה כביש ירדני לשעבר ומגיע למצפה מבוא חורון בשלוחת רס אל עבר שאליו מגיע גם שביל בסימון אדום המגיע מצפון מערב. הנוף הנשקף ממצפה זה מרהיב במיוחד לכיוון בית חורון והרי יהודה. זהו בהחלט מקום מתאים לעצירה והפסקה. הנוף הנשקף ממצפה זה מרהיב במיוחד לכיוון בית חורון והרי יהודה.
נרד עם השביל במתינות דרומה ונגיע לשרידי הכפר דיר איוב (8) . כפר זה היה ידוע בעוינותו ובהשתתפות אקטיבית של רבים מתושביו להתנכלות לשיירות היהודיות לירושלים. בקרב קשה שנערך במקום במאי 1948, היו לכוחותינו אבדות כבדות ולאחר מכן הצטרפו אנשי כפר זה ללגיון במלחמת השחרור. בסופו של דבר נכבש הכפר ואנשיו גורשו מכאן יחד עם כפרים נוספים באזור. הכפר היה בשטח הפקר עד מלחמת ששת הימים ב 1967. לאחר עוד כ 200 מטר השביל נפגש עם שביל בסימון אדום המגיע ממערב ופונה בחדות מזרחה. כעת אנו הולכים על שלוחה מאורכת מדרום לאזור א זהר. בדרך נעבור סמוך לבורות חצובות, גתות ובית בד. השביל פונה עם השלוחה לכיוון צפון מזרח ובטרם יפנה שוב דרומה בחדות, עובר בשלוחה שמעל גשר הרכבת של המסילה החדשה לירושלים החצוב בהר. עם הפנייה דרומה, השביל יתלכד עם שביל בסימון שחור מכאן ועד סיום המקטע. לאחר כ 500 מטרים נבחין בשביל מסומן אדום המגיע ממזרח. אנו נמשיך עם השביל דרומה, המהלך כאן בערך על קו גובה , כשחלק ממנו עובר במקביל ולא רחוק מדרך רומית עתיקה הממוקמת מעט מערבית לנו. דרך זו קישרה את יפו לירושלים בתקופה ההיא. מעט פחות מ 2 ק”מ , השביל מזרחה מתחת לקו מתח גבוה והוא מגיע לאחר כ 250 מטר לחניון קק”ל בין העצים הפזורים כאן (9) . אנו מצויים כמה מאות מטרים מעל צפונית לשער הגיא ובפתחו של שביל שלוחת המשלטים שנלך בו במקטע הבא.
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 8 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
- ריבוי המערות ובורות המים באזור מחייב זהירות מיוחדת !
- אין לרדת מהשביל אלא במקומות המצוינים בתיאור. בשטח יש עדיין שדות מוקשים ישנים.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
תאום שטחי אש פיקוד מרכז : 02-5305042
טלפונים חשובים: תחנת משטרה בהראל: 02-5339201. תחנת לב הבירה: 02-5391258. משטרת מודיעין: 08-9726444
אפשרויות חילוץ במסלול: במרבית המקטע בזרת רכב בעל הנעה קדמית.
אפשרויות לינה באזור: אזור זה נמצא במחצית הדרך בין תל אביב וירושלים וסמוך למודיעין, כך שאפשר ללון במקומות רבים.
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:
– פרק קנדה על מכלול הנקודות בו
– מנזר השתקנים ואנדרטת השריון סמוך למחלף לטרון.
– מקומות קדושים באזור: נבי איוב (קדוש למוסלמים)
– הכפר אמאוס (קדוש לנוצרים)